תנ"ך - הנני
עשה
את־כל־מעניך
בעת
ההיא
והושעתי
את־הצלעה
והנדחה
אקבץ
ושמתים
לתהלה
ולשם
בכל־הארץ
בשתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִנְנִ֥י
עֹשֶׂ֛ה
אֶת־כָּל־מְעַנַּ֖יִךְ
בָּעֵ֣ת
הַהִ֑יא
וְהוֹשַׁעְתִּ֣י
אֶת־הַצֹּלֵעָ֗ה
וְהַנִּדָּחָה֙
אֲקַבֵּ֔ץ
וְשַׂמְתִּים֙
לִתְהִלָּ֣ה
וּלְשֵׁ֔ם
בְּכָל־הָאָ֖רֶץ
בָּשְׁתָּֽם:
(צפניה פרק ג פסוק יט)
הִנְנִי
עֹשֶׂה
אֶת־כָּל־מְעַנַּיִךְ
בָּעֵת
הַהִיא
וְהוֹשַׁעְתִּי
אֶת־הַצֹּלֵעָה
וְהַנִּדָּחָה
אֲקַבֵּץ
וְשַׂמְתִּים
לִתְהִלָּה
וּלְשֵׁם
בְּכָל־הָאָרֶץ
בָּשְׁתָּם:
(צפניה פרק ג פסוק יט)
הנני
עשה
את־כל־מעניך
בעת
ההיא
והושעתי
את־הצלעה
והנדחה
אקבץ
ושמתים
לתהלה
ולשם
בכל־הארץ
בשתם:
(צפניה פרק ג פסוק יט)
הנני
עשה
את־כל־מעניך
בעת
ההיא
והושעתי
את־הצלעה
והנדחה
אקבץ
ושמתים
לתהלה
ולשם
בכל־הארץ
בשתם:
(צפניה פרק ג פסוק יט)
תרגום יונתן:
הָאֲנָא
עָבֵיד
גְּמֵירָא
עִם
כָּל
מְשַׁעבְּדַך
בְּעִדָּנָא
הַהוּא
וְאֶפרוֹק
יָת
מְטֻלטְלַיָא
וּמבֻדְרַיָא
אֲקָרֵיב
וַאֲשַׁוֵינוּן
לְתֻשׁבְּחָא
וּלשׁוֹם
בְּכָל
אֲרַע
בַּהתַּתהוֹן
:
עין המסורה:
עשה
-
ו'
בסיפרא
(בסגול):
ראה
עמ'
ט
,
יב.
עשה
-
כ"ב
(בסגול
,
בלישנא):
ראה
עמ'
ט
,
יב.
מעניך
-
ב':
יש'
ס
,
יד;
צפ'
ג
,
יט.
ולשם
-
ד':
*בר'
י
,
כא;
דב'
כו
,
יט;
יר'
יג
,
יא;
צפ'
ג
,
יט.
בשתם
-
ד':
צפ'
ג
,
יט;
תה'
מ
,
טז;
ע
,
ד;
קט
,
כט.
מסורה גדולה:
מעניך
ב'
והלכו
אליך
שחוח
הנני
ע'
.
ולשם
ד'
(ולשם
ד')
ולשם
ילד
ולתתך
עליון
כי
כאשר
ידבק
הנני
עשה
.
רש"י:
הנני
עושה
-
תרגם
יונתן:
"הא
אנא
עביד
גמירא".
ויש
לפותרו
לשון
'עישׂוּי'
,
כמו
"ועשותם
(בנוסחנו:
ועסותם)
רשעים"
(מל'
ג
,
כא).
בכל
הארץ
בשתם
-
בכל
מקום
אשר
היו
שם
לבשתם
,
שם
אתנם
לשם
ולתהלה.
.
וגם
יש
לומר:
"נוגי
ממועד"
(לעיל
,
יח)
-
בני
אדם
שהיו
עצֵבים
על
דְבר
שכיליתי
אתכם
בחמתי
והגליתי
אתכם
בין
האומות
עד
שנשארה
ירושלים
מבלי
באי
מועד
(ע"פ
איכה
א
,
ד).
ומי
הם
שהיו
נוגים
ועציבים
על
דבר
זה?
-
הם
עמך
שגלו
ממך;
זהו
"ממך
היו"
(לעיל
,
יח).
והם
הם
הנושאים
כלימת
הגוים;
הנני
שב
ועושה
את
כל
מעניך.
"נוגי"
-
לשון
'יגון'.
עושה
את
כל
מעניך
-
לוחץ
את
כל
מעניך
,
כמו
"ועשותם
רשעים"
(מל'
ג
,
כא)
,
כי
אתן
אתכם
לשם
ולתהילה.]
[לפי
פשוטו
ולפי
משמעות
פרשה
זו
יש
לפרש
על
בית
שיני
,
שחזרו
לגדולתם
ולטובתם
,
כמו
שהיו
בראשונה.
ולתשובת
המינים
תוכלו
לפרשו
בגלות
האחרון
הזה
,
כדי
להקהות
את
שיניהם
בלי
מצוא
מענה.]
ר' יוסף קרא:
הנני
עושה
את
כל
מענייך
-
והוא
כמו
"ועסותם
רשעים
כי
יהיו
אפר
תחת
כפות
רגליכם"
(מל'
ג
,
כא);
ולשון
רמיסה
ברגלים
הוא.
ושמתים
לתהילה
ולשם
בכל
הארץ
בשתם
-
פתרון:
בכל
הגליות
שנשאתם
חרפה
ובושת
(ראה
לעיל
,
יח)
,
אשימם
עכשיו
לתהילה
ולשם
ולתפארת
(ע"פ
דב'
כו
,
יט)
בשובי
את
שבותיכם
לעיניכם
אמר
יי'.
ראב"ע:
הנני
עושה
-
כלה.
ורבי
משה
אמר:
כמו
"ושם
עשו
דדי
בתוליהן"
(יח'
כג
,
ג);
והם
שני
בניינים
,
משקל
'קל'
ו'כבד'.
וטעם
בכל
הארץ
בשתם
-
יתביישו
הגוים
בראותם
הצולעה
שהיתה
לתהלה.
ורבי
משה
אמר:
"ונשלמה
פרים"
(הו'
יד
,
ג)
-
תחת
פרים;
"האתן
בכורי"
תחת
"פשעי"
(מי'
ו
,
ז);
וכן:
בכל
הארץ
תחת
בשתם.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
הנני
עושה
-
כמו
"ועשותם
(בנוסחנו:
ועסותם)
רשעים"
(מל'
ג
,
כא).
ושמתים
לתהילה
ולשם
בכל
הארץ
,
תחת
כי
היו
לבשת.
בעת
ההיא
אביא
אתכם
ובעת
קבצי
אתכם
וגו'.
.
ר' אליעזר מבלגנצי:
עושה
-
מלשון
"ועשותם
(בנוסחנו:
ועסותם)
רשעים"
(מל'
ג
,
כא);
"בעשות
ממצרים
דדיך"
(יח'
כג
,
כא).
הצולעה
-
שנצלעה
על
ידי
נגיחת
העמים
והדיפתם.
והנדחה
-
שהדיחו
מארצה.
בכל
הארץ
שהיה
בשתם
-
שהיו
מחרפים
אתם.
רד"ק:
הנני
עושה
-
כמו
"בעשות
ממצרים
דדיך"
(יח'
כג
,
כא)
-
עניין
הסחיטה
והכתישה.
ויונתן
תרגם
כמשמעו
,
עם
חסרון:
"הא
אנא
עביד
גמירא
עם
כל
משעבדך".
בכל
הארץ
בשתם
-
בכל
ארץ
הגלות
שלקחו
שם
בשתם
,
שם
יהיו
לשם
ולתהילה.
ר' יוסף כספי:
וכן
הנני
עשה
את
כל
מעניך
-
גם
זה
רומז
על
מלכי
יון.
וטעם
עושה
-
כמשמעו
,
כי
הפעל
והמעשה
הוא
סוג
עליון
גדול.
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
וטעם
בכל
הארץ
בשתם
-
שבכל
הארץ
בשתם.