תנ"ך - מהיותם בא אל־ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל־היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִֽהְיוֹתָ֥ם בָּא֙ אֶל־עֲרֵמַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וְהָיְתָ֖ה עֲשָׂרָ֑ה בָּ֣א אֶל־הַיֶּ֗קֶב לַחְשֹׂף֙ חֲמִשִּׁ֣ים פּוּרָ֔ה וְהָיְתָ֖ה עֶשְׂרִֽים: (חגי פרק ב פסוק טז)

טקסט וניקוד:

מִהְיוֹתָם בָּא אֶל־עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל־הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים: (חגי פרק ב פסוק טז)

טקסט בלבד:

מהיותם בא אל־ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל־היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים: (חגי פרק ב פסוק טז)

תיקון קוראים:

מהיותם בא אל־ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל־היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים: (חגי פרק ב פסוק טז)

תרגום יונתן:
מִדַּהֲוֵיתוֹן עָלִין לַעֲרֵמַת עֶסרִין וְהָויָא עַסרָה עָלִין אַתּוּן לְמַעצְרַת דְּבַהּ חַמשִׁין גְּרָבִין דַּחֲמַר וְהָויָא עֶסרִין :

עין המסורה:
פורה - ג' (חד כתיב אל"ף): יש' י , לג; סג , ג; חגי ב , טז.

מסורה קטנה:
פורה - ג'.

רש"י:
מהיותם בא אל ערימת עשרים - מהיות לכם מאֵירה משולחת במעשיכם כאשר עד הנה , שהיו מעמידים כרי הראוי למוד מתוכו עשרים סאין , ולא היה מוצא אלא עשרה. בא אל היקב - הוא בור שלפני הגת , והיין יורד לתוכו. לחשוף חמשים פורה - לשאוב ממנו חמשים מדות שמודדין בהן יין בגיתות , ושמם פורה. לחשוף - למלאות , כמו "לחשוף מים מגבא" (יש' ל , יד) , וכן "חשפי שובל" (יש' מז , ב). והיתה עשרים - לא שנשתלחה מאירה ביין יותר מן הדגן (ראה אדר"נ ב , ה) , אלא שאדם טועה באומד מדת היקב , לפי שהוא עמוק; אבל הכרי עומד לפניו. ובמשנת אבות דרבי נתן (שם ד , ד) שנינו טעם למה לא אמר ביין מדה מועטת כמו שאמר בדגן , כגון 'לחשוף עשרים וחמש פורה והיתה עשרה'? לימדך , שהיין מדה יתירה לעולם , וכשהיין לוקה , סימן רע לעולם. ולפי שהיין צריך להיות הרבה , מנה בו מניין יתר.

ר' יוסף קרא:
מהיותם בא אל ערימת עשרים והיתה עשרה - בזאת תדעו: כשבניתם היסוד בתחילה לא היה עדיין עת לבנותו , שכל מי שבא אל ערימת עשרים קבין חטים - והיא ממעטת , שאינו לוקח כי אם עשרה קבין. בא אל היקב לחשוף חמשים פורה היתה (לפנינו: והיתה) עשרים - ואותו שבא לבור שלפני הגת לשׂחוט בפורה , להוציא יין הענבים , לחשוף ולשאוב חמשים הין יין , לא היה לוקח כי אם עשרים , והיו ממעטים שלשים. רבי מנחם בירבי חלבו פתר , שלפיכך ממעט ביין יותר מבתבואה , לפי שאין אוכלין מן התבואה שהיא יבישה , אבל מן התירוש - שותין ממנו , וגם נבלע הימנו בכלים ובארץ. ובאבות של רבי נתן (ד , ד) מפרש , שליין מידה יתירה לעולם , ואינו אלא כדי לשמח בני אדם; ולפי שהוא מבטל שמחתם , משאיר להם מעט הימנו.

ראב"ע:
מטרם שום אבן. וטרם ישרת בעבור אחר , וכן הוא: מטרם היותם האבנים יסוד ההיכל - כל בא אל ערמת דגן , ויחשבו המְחשבים שיהיו בה עשרים מדה , והנה חציה , כי המְאֵרה (ראה מל' ב , ב) היתה בה. מלת לחשוף - כמו "לחשוף מים מגבא" (יש' ל , יד) , כמו 'לדלות'. והנה המארה - שימצאו בה פחות מהחצי שיחשבו.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
מהיותם בא אל ערמת עשרים - פירוש: קודם שתבנו הבית היתה מאֵירה (ראה מל' ב , ב) מצוייה בבתיכם , שהייתם באים אל ערימת שלחטים , ואתם חושבים שהיא עשרים מדות , והיתה עשרה.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ומעלה - מכאן ולהבא , שתצליחו. שהרי מטרם שום אבן על אבן היו באין אל ערמה שהיתה ראויה להוציא עשרים , והיתה עשרה. לחשף - כמו "לחשף מים מגבא" (יש' ל , יד). פורה - היא דריכת גת בפעם אחת , והיקב - הוא הבור שהיין יורד לתוכו.

רד"ק:
מהיותם - טרם הבניין , בעניין זה יוכלו להכיר כי מאתי נהיה הדבר (ע"פ מ"א יב , כד): כי מי שבא אל ערמת עשרים - כלומר: אל ערמה שהיה ראוי לצאת ממנה עשרים סאים , והיתה עשרה , מפני המאֵרה המשתלחת בה. לחשוף חמשים פורה - כמו "לחשוף מים מגבא" (יש' ל , יד); עניינו: לקחת , או: לשאוב. פורה - כמו "פורה דרכתי לבדי" (יש' סג , ג); והיא דריכת הענבים ביקב. וחמשים - רוצה לומר: חמשים בתים (ראה יח' מה , יא) בפורה. ויונתן תרגם: "חמשין גרבין דחמר". ומה שאמר עשרה ועשרים - אינו דוקא; כי פעמים לא ימצא אלא המחצית , או פחות מעט או יותר מעט; מכל מקום המארה נכֶּרת בהם.

ר' יוסף כספי:
עשרים והיתה עשרה - לאו דוקא. וכן חמשים ועשרים; ורבים כן. וגם באור זה 'אוצר יי'' יבא. לחשוף - כמו "לחשוף מים מגבא" (יש' ל , יד).

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
מהיותם בא על (לפנינו: אל) ערימת עשרים; כלומר: אותם שהיו באים אל ערימת חטים שהיתה ראויה להיות עשרים כור , היתה עושה עשרה; ואותו שהיה בא אל היקב לחשוף תירוש הראוי לצאת מחמשים פורה , והיתה מעט , כאילו היו עשרים פורה. כל כך היתה מארה בידכם. פורה - כמו "ויעש פאורות" (ראה יח' יז , ו); 'סרמינטו' בלעז.
ריכוז קישורים