תנ"ך - והרעשתי את־כל־הגוים ובאו חמדת כל־הגוים ומלאתי את־הבית הזה כבוד אמר ה' צבאות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: (חגי פרק ב פסוק ז)

וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל־הַגּוֹיִם וּמִלֵּאתִי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: (חגי פרק ב פסוק ז)

והרעשתי את־כל־הגוים ובאו חמדת כל־הגוים ומלאתי את־הבית הזה כבוד אמר ה' צבאות: (חגי פרק ב פסוק ז)

והרעשתי את־כל־הגוים ובאו חמדת כל־הגוים ומלאתי את־הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות: (חגי פרק ב פסוק ז)

תרגום יונתן:

וַאֲזִיעַ יָת כָּל עַמְמַיָא וְיֵיתוֹן חֶמדַּת כָּל עַמְמַיָא וְאַמלֵי יָת בֵּיתָא הָדֵין יְקָרָא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת :

עין המסורה:

ומלאתי - ד': מ"א א , יד; יח' לב , ה; לה , ח; *חגי ב , ז. אמר יי' צבאות - ז': יש' מה , יג; חגי ב , ז , ט; זכ' א , ג; ד , ו; ז , יג; ח , יד. ומן 'בן יכבד אב' (מל' א , ו) עד סוף דסיפרא דכותהון בר מן ג' ('אמר יי''): מל' א , יג; ב , טז; ג , יג.

מסורה גדולה:

ומלאתי ד' ואני אבוא אחריך ומלאתי הגאיות ומלאתי את הריו את הבית הזה.

מסורה קטנה:

ומלאתי - ד'.

רש"י:

עוד אחת מעט היא - משתכלה מלכות פרס זו המושלים עליכם , עוד אחת תקום למשול עליכם , להצר לכם , וזו מלכות יוון; ומעט יהא זמן ממשלתה (ראה סנהדרין צז , ב) , והנני מרעיש - בנסים הנעשים לבני חשמונאי , את השמים וגו' , ויבינו , ששכינתי שורה בבית זה , ויביאו תשורות זהב וכסף [כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון (יוסיפון ע' 64 - 66 ).] [לי הכסף ולי הזהב - ובידי להביא לאשר חפצתי בו.]

ר' יוסף קרא:

והרעשתי את כל הגוים - זהו אלכסנדרוס , מלך ראשון שהעמידו יוונים , והצליח הוא וכל חילו והכניעו מדי וכל המלכיות תחתיהם , ותקפה ידם על כל האומות והכניעום תחתיהם. ובאו חמדת כל הגוים - שהלכו על ארץ ישראל שהיא חמדת כל הגוים , להחריב את בית המקדש. ובלילה , כשהוא ישן רחוק מיל משם , בא אליו מלאך והכהו; והתחיל לצעוק: למה אתה מכיני? הניחיני , ואני עושה מה שאתה מצויני! אמר לו המלאך: אני מצוה לך מחר כשתבוא , והנה יוצא זקן אחד מבית המקדש בדמות דיוקני שאתה רואה עכשיו , וזהו יהושע הכהן הגדול; וכל אשר יצווך עשה. וכן עשה: למחר כשפגעו בו הוא וכל חילו , שהיו רוכבין על מאה אלף פילים , כשראוהו - ירד מן המרכבה והשתחוה לו. ואמר לו יהושע: האתה בא להחריב את בית המקדש? אמר לו: איני מחריבו אם תניחיני להעמיד בו צלם להיות לי זכר. אמר לו: אותו כסף וזהב שאתה רוצה ליתן באותו צלם , תניהו לעניים ויתומים שחזרו ערומים מגלות בבל , וזה יהיה לך זיכר; שכל הזכרים הילודים בשנה הזאת יקָראו 'אלכסנדרי' על שמך. ביוסיפון (ע' 54 - 57 ). ובאו חשמונים ותקפה ידם על היוונים כל ימי היות בית המקדש קיים. מה שאין כן בבית ראשון , שלא היה להם שלום משמת רחבעם; שהיתה מלחמה ביניהם , וגם האומות נתגרו בם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

עוד אחת מעט היא - כלומר: עוד יבא זמן מועט ואני מרעיש את השמים... ומלאתי את הבית הזה כבוד - פירוש: ממון. ודמיונו: "עשה את כל הכבוד הזה" (בר' לא , א).

ר' אליעזר מבלגנצי:

והרעשתי... כל הגוים - וסוף שיעלו כלם בידכם. ובאו חמדת כל הגוים - אלי , ויהיו כפופים לכם; כגון במלכות חשמונאי והורודוס. ומלאתי את הבית הזה כבוד - בימי הורודוס , שבנאו בנין מפואר מאד , כדמפרש בספר יוסף בן גורון הכהן (ראה יוסיפון ע' 277 - 234 ).

רד"ק:

והרעשתי - אתן בלבם שיחרדו ממקומם לבוא לראות כבוד הבית ולהביא בידם כסף וזהב. ובאו חמדת כל הגוים - הגוים שארעיש ממקומם יבאו בחמדת כל הגוים , כלומר: יביאו בידם כל דברי חמודות שימצאו בארצם מכלי כסף וזהב ובגדים ואבנים יקרות. וחמדת - חסר בי"ת השמוש; כמו "ומראה ולא בחידות" (במ' יב , ח); "הנמצא בית יי'" (מ"ב יב , יא); והדומים להם.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:

חמדת כל הגוים - זהו גוג ומגוג וחיילותיו (ראה יח' לח - לט).