תנ"ך - ותקם
היא
וכלתיה
ותשב
משדי
מואב
כי
שמעה
בשדה
מואב
כי־פקד
ה'
את־עמו
לתת
להם
לחם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתָּ֤קָם
הִיא֙
וְכַלֹּתֶ֔יהָ
וַתָּ֖שָׁב
מִשְּׂדֵ֣י
מוֹאָ֑ב
כִּ֤י
שָֽׁמְעָה֙
בִּשְׂדֵ֣ה
מוֹאָ֔ב
כִּֽי־פָקַ֤ד
יְהוָה֙
אֶת־עַמּ֔וֹ
לָתֵ֥ת
לָהֶ֖ם
לָֽחֶם:
(רות פרק א פסוק ו)
וַתָּקָם
הִיא
וְכַלֹּתֶיהָ
וַתָּשָׁב
מִשְּׂדֵי
מוֹאָב
כִּי
שָׁמְעָה
בִּשְׂדֵה
מוֹאָב
כִּי־פָקַד
יְהוָה
אֶת־עַמּוֹ
לָתֵת
לָהֶם
לָחֶם:
(רות פרק א פסוק ו)
ותקם
היא
וכלתיה
ותשב
משדי
מואב
כי
שמעה
בשדה
מואב
כי־פקד
ה'
את־עמו
לתת
להם
לחם:
(רות פרק א פסוק ו)
ותקם
היא
וכלתיה
ותשב
משדי
מואב
כי
שמעה
בשדה
מואב
כי־פקד
יהוה
את־עמו
לתת
להם
לחם:
(רות פרק א פסוק ו)
תרגום מגילות:
וְקַמַת
הִיא
וְכַלְתַהָא
וְתַבַת
מֵחֲקַל
מוֹאָב
אֲרוּם
אִתבַּשַׂרַת
בַּחֲקַל
מוֹאָב
עַל
פּוֹם
מַלאֲכָא
אֲרוּם
דְּכַר
יְיָ
יָת
עַמֵיהּ
בֵּית
יִשׂרָאֵל
לְמִתַּן
לְהוֹן
לַחמָא
בְּגִין
זְכוּתֵיהּ
דְּאִבצָן
נְגִידָא
וּבִצלוֹתֵיהּ
דְּצַלִי
קֳדָם
יְיָ
הוּא
בוֹעַז
חַסִידָא
:
עין המסורה:
וכלתיה
-
ג'
(חסר
ומלא
,
בלישנא):
רות
א
,
ו
,
ז
,
ח.
בשדה
-
ב'
כתב
ה"א
בסיפרא
(בלישנא):
רות
א
,
ו;
ד
,
ג.
והיתר
כתב
יו"ד.
וכל
קרייה
כתב
ה"א
בר
מן
ו'
כתב
יו"ד:
ש"ב
א
,
כא;
יש'
לב
,
יב;
תה'
קלב
,
ו;
מש'
כג
,
י;
נחמ'
יב
,
מד;
דה"ב
לא
,
יט.
מסורה גדולה:
כל
סיפרא
שדי
בשדי
משדי
כתב
י'
בר
מן
ב'
כת'
ה'
כי
שמעה
מכרה
.
וכל
קרייה
דכותהון
בר
מן
ו'
כתב
י'
.
רשב"ם:
כי
שמעה
-
כבר
,
שהרי
נפקדו
בני
עירה
והיה
שובע
בארץ.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ותשב
משדי
מואב
-
נותן
טעם
למה
שבה:
כי
שמעה
בעוד
היות
בשדה
מואב
,
כי
פקד
וגו'.
לתת
להם
לחם
-
במקום
רעב
שהיה
להם
מתחילה.
ראב"ע:
ותשב
משדה
(בנוסחנו:
משדי)
-
במחשבת;
כמו
"וילחם
ישראל"
(צ"ל:
בישראל;
יהו'
כד
,
ט)
-
על
בלק.
ר' יוסף כספי:
ותשב
-
על
תחלת
תנועת
העתקה
משָם
,
כי
תכלית
תנועה
זו
היה
ב"בואנה
בית
לחם"
(להלן
,
יט);
ואשר
בנתים
,
בדרך
,
כמו
שכתוב:
ותלכנה
בדרך
,
נקרא
מה
שבֵּין
,
ועל
כל
נקודה
יצדק
לומר:
ותשב.