תנ"ך - ויאמרו
כל־העם
אשר־בשער
והזקנים
עדים
יתן
ה'
את־האשה
הבאה
אל־ביתך
כרחל
׀
וכלאה
אשר
בנו
שתיהם
את־בית
ישראל
ועשה־חיל
באפרתה
וקרא־שם
בבית
לחם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמְר֜וּ
כָּל־הָעָ֧ם
אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר
וְהַזְּקֵנִ֖ים
עֵדִ֑ים
יִתֵּן֩
יְהוָ֨ה
אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה
הַבָּאָ֣ה
אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ
כְּרָחֵ֤ל
׀
וּכְלֵאָה֙
אֲשֶׁ֨ר
בָּנ֤וּ
שְׁתֵּיהֶם֙
אֶת־בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֔ל
וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל
בְּאֶפְרָ֔תָה
וּקְרָא־שֵׁ֖ם
בְּבֵ֥ית
לָֽחֶם:
(רות פרק ד פסוק יא)
וַיֹּאמְרוּ
כָּל־הָעָם
אֲשֶׁר־בַּשַּׁעַר
וְהַזְּקֵנִים
עֵדִים
יִתֵּן
יְהוָה
אֶת־הָאִשָּׁה
הַבָּאָה
אֶל־בֵּיתֶךָ
כְּרָחֵל
׀
וּכְלֵאָה
אֲשֶׁר
בָּנוּ
שְׁתֵּיהֶם
אֶת־בֵּית
יִשְׂרָאֵל
וַעֲשֵׂה־חַיִל
בְּאֶפְרָתָה
וּקְרָא־שֵׁם
בְּבֵית
לָחֶם:
(רות פרק ד פסוק יא)
ויאמרו
כל־העם
אשר־בשער
והזקנים
עדים
יתן
ה'
את־האשה
הבאה
אל־ביתך
כרחל
׀
וכלאה
אשר
בנו
שתיהם
את־בית
ישראל
ועשה־חיל
באפרתה
וקרא־שם
בבית
לחם:
(רות פרק ד פסוק יא)
ויאמרו
כל־העם
אשר־בשער
והזקנים
עדים
יתן
יהוה
את־האשה
הבאה
אל־ביתך
כרחל
׀
וכלאה
אשר
בנו
שתיהם
את־בית
ישראל
ועשה־חיל
באפרתה
וקרא־שם
בבית
לחם:
(רות פרק ד פסוק יא)
תרגום מגילות:
וַאֲמַרוּ
כָּל
עַמָא
דְבִתרַע
סַנהֶדרִין
וְסָבַיָא
סָהֲדִין
אֲנַחנָא
יִתֵּן
יְיָ
יָת
אִתְּתָא
הָדָא
דְּאָתיָא
לְבֵיתָך
כְּרָחֵל
וּכלֵאָה
דִּבְנוֹ
תַרוֵיהוֹן
יָת
בֵּית
יִשׂרָאֵל
אֲבוּנַן
בִּתרֵי
עֲסַר
שִׁבטִין
וַעֲבֵיד
חֵילָא
בְאֶפרָת
וּתהֵי
קָרֵי
שְׁמָא
בְּבֵית
לָחֶם
:
עין המסורה:
ויאמרו
כל
-
העם
-
ד':
ש"א
יב
,
יט;
מ"א
א
,
לט;
רות
ד
,
יא;
דה"א
טז
,
לו.
הבאה
-
ג'
בטעמא
(מלרע):
*בר'
מו
,
כו;
רות
ד
,
יא;
דה"א
כז
,
א.
שתיהם
-
ב':
רות
א
,
יט;
ד
,
יא.
בית
ישראל
-
כ':
שמ'
טז
,
לא;
מ
,
לח;
וי'
י
,
ו;
*במ'
כ
,
כט;
יהו'
כא
,
מג;
ש"א
ז
,
ב
,
ג;
ש"ב
א
,
יב;
ו
,
ה
,
טו;
יב
,
ח;
טז
,
ג;
מ"א
יב
,
כא;
כ
,
לא;
יש'
ה
,
ז;
יד
,
ב;
מו
,
ג;
תה'
קטו
,
יב;
קלה
,
יט;
רות
ד
,
יא.
(וכל
ירמיה
ויחזקאל
דכותיה
בר
מן
י"ח
'בני
ישראל'.
ומן
ראש
דתרי
עשר
עד
'צר
וסביב
הארץ'
(עמ'
ג
,
יא)
דכותהון
בר
מן
ד'
'בית
ישראל':
הו'
א
,
ד
,
ו;
ה
,
א;
יב
,
א.
ומן
'צר
וסביב
הארץ'
עד
סוף
הספר
דכותהון
בר
מן
ד'
'בני
ישראל':
עמ'
ג
,
יב;
ד
,
ה;
ט
,
ז;
מי'
ה
,
ב).
וקרא
-
ד':
*יונה
א
,
ב;
ג
,
ב;
איוב
יג
,
כב;
רות
ד
,
יא.
בבית
לחם
-
ג':
שו'
יב
,
י;
רות
ד
,
יא;
דה"א
יא
,
טז.
מסורה גדולה:
וקרא
ד'
לך
אל
נינוה
וחבירו
וקרא
ואנכי
אענה
וקרא
שם
בבית
לחם
.
מסורה קטנה:
ויאמרו
כל
-
העם
-
ד';
הבאה
-
ג'
בט';
כרחל
-
ל';
וכלאה
-
ל';
וקרא
-
ד';
בבית
לחם
-
ג'.
רש"י:
כרחל
וכלאה
-
אעפ"י
שמשבט
יהודה
היו
ומבני
לאה
,
מודים
הם
על
רחל
שהיא
עיקרה
של
בית
,
והקדימו
רחל
ללאה
(ראה
תנ"ב
ויצא
טו;
רו"ר
ז
,
יג).
וקרא
שם
-
כלומר:
יגדל
שמך.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
יתן
יי'
את
האשה
-
כי
אתה
והיא
לטובה
נתכוונתם.
ואם
תדאג
שהיא
גיורת
ומואבית
ואכסנאית
,
כל
עצמינו
לא
באנו
אלא
מגיורת:
יעקב
הלך
ונשא
בת
לבן
והביאה
למקומו
והיתה
נכרית.
ועשה
חיל
-
אין
'חיל'
אלא
מלכות:
"ויעש
שאול
חיל"
(ראה
ש"א
יד
,
מח);
"וישראל
עושה
חיל"
(במ'
כד
,
יח).
[כך
פירש:
וקרא
שם
-
שיהא
לך
בן
,
ועל
ידו
יקרא
שמך;
שכל
מי
שיש
לו
בן
שמו
ניכר
ונקרא
על
יד
בנו.
וכן
כל
'שם'
שבמקרא:
"והכרתי
לבבל
שם"
(יש'
יד
,
כב)
-
בן
,
דכתיב
"נין
ונכד"
(שם);
וכן
הרבה.
ולי
לא
נראה
,
אלא
דוגמת
"אנשי
שם"
(במ'
טז
,
ב).]
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
יתן
יי'
את
האשה
הבאה
אל
ביתך
כרחל
וכלאה
אשר
בנו
וגו'
-
מה
ראו
הזקנים
להזכיר
אשר
בנו
שתיהן
(בנוסחנו:
שתיהם)
את
בית
ישראל
בכאן?
אלא
ראו
,
כשאמר
לו
בועז
לגואל
לגאול
את
השדה
,
היה
מזומן
לגאול:
"ויאמר
אנכי
אגאל"
(לעיל
,
ד)
,
כשחזר
בעז
ואמר
לו:
"ביום
קנותך
השדה
מיד
נעמי
ומאת
רות
המואביה
אשת
המת
קנית
להקים
שם
המת
על
נחלתו"
(לעיל
,
ה)
,
השיבו
הגואל:
"לא
אוכל
לגאול
לי
פן
אשחית
את
נחלתי"
(לעיל
,
ו);
הבינו
הזקנים
שאינו
מסרב
לגאול
אלא
מפני
רות
המואביה
,
שגנאי
היה
לו
לקחתה.
לפיכך
אמרו
לו
הזקנים:
יתן
יי'
את
האשה
הבאה
אל
ביתך
כרחל
וכלאה
אשר
בנו
שתיהן
את
בית
ישראל:
רחל
ולאה
,
לבן
אביהם
עובד
עבודה
זרה
היה;
בא
יעקב
וגייר
אותם
ונשאן
ובנו
שתיהן
את
בית
ישראל.
ולא
עוד
אלא
זקינינו
פרץ
יצא
מתמר
וכל
משפחתינו
יצאה
מתמר.
אף
אתה
,
אם
אתה
נושא
את
רות
אין
אתה
מתגנה
בה:
יהי
רצון
שיתן
יי'
את
האשה
הבאה
אל
ביתך
כרחל
וכלאה.
ועשה
חיל
באפרתה
-
פתרונו:
יהי
רצון
שיצא
המלכות
מן
הזרע
אשר
יתן
יי'
לך
מן
הנערה
הזאת.
שאין
חיל
האמור
כאן
אלא
מלכות
,
כעניין
שנאמר
בשאול
"ויעש
חיל"
(ש"א
יד
,
מח).
וקרא
שם
בבית
לחם
-
יהי
רצון
שתלד
בן
ויקרא
שמך
בו.
שם
האמור
כאן
הוא
בֵּן
,
כמו
"והכרַתי
לבבל
שם
ושאר
ונין
ונכד"
(יש'
יד
,
כב)
,
ששֵם
האמור
בכל
עשרים
וארבעה
ספרים
הוא
בן:
"ויקרא
בהם
שמי"
(בר'
מח
,
טז).
ראב"ע:
הקדים
'כרחל'
בעבור
שהיתה
"אשת
יעקב"
(בר'
מו
,
יט)
בתחלת
מחשבתו.
ועשה
חיל
-
כמו
"עשה
לי
את
החיל
הזה"
(דב'
ח
,
יז);
כי
אתה
לא
לקחתה
בעבור
ממון.
רלב"ג:
כרחל
וכלאה
-
הקדימו
רחל
ללאה
,
כי
על
רחל
היה
העיקר
בעבודת
יעקב
ללבן
(ראה
בר'
כט
,
יח).
ועשה
חיל
באפרתה
וקרא
שם
בבית
לחם
-
ברכוהו
שיעשה
חיל
בה
כמו
שעשה
כלב
באפרתה
,
שהולידה
לו
את
חור
(ראה
דה"א
ב
,
יט)
שהיה
בכור
אפרתה
והיה
אבי
בית
לחם
כמו
שנזכר
בספר
דברי
הימים
(ראה
דה"א
ד
,
ד).
והנה
אמרו
לו
זה
לפי
שהיה
בא
מחצרון
(ראה
להלן
,
יט
ודה"א
ב
,
יח)
והיה
יושב
בבית
לחם
,
ולפי
שהמת
היה
אפרתי
מבית
לחם
יהודה
,
כמו
שנזכר
בראש
זאת
המגלה
(רות
א
,
ב).
ר' יוסף כספי:
כרחל
וכלאה
-
זכרם
'רחל'
תחלה
,
כי
היא
היתה
עקר
מחשבת
יעקב.
ועשה
חיל
באפרתה
וקרא
שם
בבית
לחם
-
כדרך
כל
המליצות
השיריות
,
ולאו
דוקא
יחוד
באחד
מהם.