תנ"ך - שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל־איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום־קראת ויהיו כמני: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִהְי֥וּ כָמֹֽנִי: ס (איכה פרק א פסוק כא)

טקסט וניקוד:

שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי אֵין מְנַחֵם לִי כָּל־אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ הֵבֵאתָ יוֹם־קָרָאתָ וְיִהְיוּ כָמֹנִי: ס (איכה פרק א פסוק כא)

טקסט בלבד:

שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל־איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום־קראת ויהיו כמני: ס (איכה פרק א פסוק כא)

תיקון קוראים:

שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל־איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום־קראת ויהיו כמני: ס (איכה פרק א פסוק כא)

תרגום מגילות:
שְׁמַעוּ עַמְמַיָא אֲרוּם מִתאָנְחָא אֲנָא וְלֵית דִּינַחֵים לִי כָּל בַּעֲלֵי דְבָבַי שְׁמַעוּ בִשׁתָּא דִמטָת עֲלַי חֲדוֹ אֲרוּם אַתּ הוּא יְיָ דַּעֲבַדתּ אֵיתִיתָא עֲלַי יוֹם פּוֹרְעָנוּת עָרַעתּ עֲלַי מְעָרַע לְצָדוּתַנִי כֵּן תְּעָרַע עֲלֵיהוֹן וִיהוֹן צָדְיָן כְּוָתִי :

עין המסורה:
שמעו - ג' ראשי פסוקים: שמ' טו , יד; יר' מו , יב; *איכה א , כא. ויהיו - י"א (רפין): *שמ' ז , יט; כו , כד; *במ' יז , ג; לא , ג; מ"א ח , נט; יר' יח , כג (קרי); מב , יז; הו' ט , יז; מש' ג , כב; שה"ש ז , ט; איכה א , כא.

מסורה גדולה:
שמעו ג' ראש' פסוק' עמים ירגזון גוים קלונך כי נאנחה אני.

מסורה קטנה:
שמעו - ג' ראש' פסוק'; ששו - ל'; ויהיו - י"א; כמני - ל' וחס' בסיפ'.

רש"י:
כי אתה עשית - אתה גרמת לי שהם שונאים אותי , שהבדלתני ממאכלם וממשתיהם ומהתחתן בם; אם נתחתנתי בהם , היו מרחמים [עלי ו]על בני בנותיהם. הבאת יום קראת - הלואי והבאת עליהם יום המועד שקראת עלי , ויהיו כמוני ברעה (ראה איכ"ר א , נו).

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית - ממך היתה סיבה ועל דבר זה ששו , שהיתה גזירה גזורה מאתך. הבאת יום קראת - מכמה שנים , שקראת על ידי נביא לבוא נבוכד נצר על ירושלים ולהחריבה. אמר רבי לוי (ראה איכ"ר פתיחתא כג): שמונה עשרה שנה היתה בת קול מפוצצת בביתו שלאותו רשע: עבדא בישא קום חרוב ביתא דמרך , דבני מרך לא שמעין ליה.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית - כי ממך הייתה סיבה , ועל דבר זה ששו: שהיתה גזרה גזורה מאיתך. בתחילה , כששמעו האומות שהיה נבוכד נצר מתקן עצמו לצור על ירושלם , לא האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל (ע"פ איכה ד , יב) שיהא כח לצר ואויב לבא על ירושלם; אבל כששמעו ירמיה מתנבא "כי הנני קורא לכל משפחות ממלכות צפונה... ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם" וגו' (א , טו) - כיון ששמעו שמאיתך היתה גזירה גזורה , אותה שעה ששו. הוא שאומר כאן: כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית. הבאת יום קראת ויהיו כמוני - שאר מועדות , שמלך בשר ודם מוועד יום קרב ומלחמה , הרבה פעמים בטל המועד , כמו "פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד" (יר' מו , יז) , אבל אתה הבאת יום קראת , פתרונו: יום שקבעת לפורענות לא עבר ולא בטלה גזירה; אותו יום שכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי" (לעיל , טו) הבאת. ויהיו כמוני - פתרונו: כאשר לא עבר יום שקבעת לפורענותי , כמו שכתוב: הבאת יום קראת , כמו כן יום שקבעת לפורענותם , "כי יום נקם ליי' שנת שילומים לריב ציון" (יש' לד , ח) , יבא ולא יעבר.

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ש': הבאת יום קראת - תחסר מלת 'לוּ' טרם הבאת , כאילו היא מתאוה. ויתכן להיות כמשמעו.

ראב"ע איכה הפירוש:
ש': שמעו - מאהבי , הנזכרים למעלה (פס' יט) , ואין מנחם מהם; והאויבים שמעו צעקותיי ושמחו , כי אתה שמחתם וקֵרבת היום שקראתם ובאו במצוותך , עד שיהיו נמשלים לי. ויתכן להיות פירושו לעתיד: לוּ תביא היום שקראת ביד הנביאים , ויארע להם מה שאירע לי.

ר' יוסף כספי:
שמעו - רומז לידועים האוהבים , שקדם זכרם כמה פעמים , גם יזכירם אחר זה. כי אתה עשית - גם זה אינו נתינת סבה בעצם אל ששו. הֵבאת - בלשון עבר , ואם הוא עתיד בפעל; וזה נכון בכל העברי ומצד ההגיון לסבות רבות , כבר בארתים במקום אחר. ואילו עניינים דקים.

ר' ישעיה מטראני:
הבאת יום - כמו 'תביא יום ותקרא' עליהם פורענות , ויהיו כמוני; וכן כל אלו שמדבר לשון עבר הוא לשון עתיד , שכך דרך המקרא , לדבר העתיד בלשון עבר ועבר בלשון עתיד.
ריכוז קישורים