תנ"ך - מסיע
אבנים
יעצב
בהם
בוקע
עצים
יסכן
בם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַסִּ֣יעַ
אֲבָנִ֔ים
יֵעָצֵ֖ב
בָּהֶ֑ם
בּוֹקֵ֥עַ
עֵצִ֖ים
יִסָּ֥כֶן
בָּֽם:
(קהלת פרק י פסוק ט)
מַסִּיעַ
אֲבָנִים
יֵעָצֵב
בָּהֶם
בּוֹקֵעַ
עֵצִים
יִסָּכֶן
בָּם:
(קהלת פרק י פסוק ט)
מסיע
אבנים
יעצב
בהם
בוקע
עצים
יסכן
בם:
(קהלת פרק י פסוק ט)
מסיע
אבנים
יעצב
בהם
בוקע
עצים
יסכן
בם:
(קהלת פרק י פסוק ט)
תרגום מגילות:
אֲמַר
שְׁלֹמֹה
מַלכָּא
בְרוּחַ
נְבוּאָה
גְּלֵי
קֳדָמַי
דִּמנַשֶׁה
בַר
חִזקִיָהוּ
עֲתִיד
לִמחָב
וּלמִסגַּד
לְצַלמָא
דְאַבנִין
בְּגֵין
כֵּין
יִתמְסַר
בְּיַד
מַלכָּא
דְאַתּוּר
וְיִכפְּתִינֵיהּ
בִּזמָמִין
עַל
דְּאֵיקַל
פִּתגָמֵי
אוֹרָיתָא
דִכתִיבִין
בְּלוּחֵי
אַבנַיָא
מִן
עִיקָרֵיהוֹן
בְּגֵין
כֵּין
יִצטַעַר
בְּהוֹן
וְרַבשָׁקֵי
אֲחוּהִי
עֲתִיד
לְמִסגַּד
לְצַלמָא
דְקֵיסִין
וּלמִשׁבַּק
פִּתגָמֵי
אוֹרָיתָא
דְאִתיְהִיבָן
בַּאֲרוֹנָא
דְקֵיסֵי
שִׁיטָא
בְּגֵין
כֵּין
עֲתִיד
לְאִתּוֹקָדָא
בְנוּרָא
עַל
יְדֵי
מַלאֲכָא
דַייָ
:
עין המסורה:
יעצב
-
ב':
ש"א
כ
,
ג;
קה'
י
,
ט.
בוקע
-
ג'
(מלא
וחסר
,
בלישנא):
יש'
סג
,
יב;
תה'
קמא
,
ז;
קה'
י
,
ט.
בוקע
-
ב'
ומלא:
יש'
סג
,
יב;
קה'
י
,
ט.
ואחד:
ובקע
-
תה'
קמא
,
ז.
רש"י:
מסיע
אבנים
יעצב
בהם
-
מסיע
אבנים
ממחצבתם
בהרים
,
מתייגע
בהן.
יעצב
-
לשון
יגיעה
,
כמו
"בעצבון
תאכלנה"
(בר'
ג
,
יז);
["בעמל"
מתורגם
(ת"א)].
כלומר:
כל
אדם
,
לפי
מלאכתו
-
עצבונו;
אף
עושה
רעה
,
לפי
זריעתו
יקצור.
יסכן
בם
-
מתחמם
,
כמו
"ותהי
לו
סוכנת"
(מ"א
א
,
ב);
אף
העוסק
בתורה
ובמצוות
,
סופו
ליהנות
מהם.
רשב"ם:
חופר
גומץ
-
הולך
ומוכיח
את
האדם
,
שאם
יש
לו
אומנות
אחֵר
שלא
יעסוק
באומניות
הללו
,
לפי
שפעמים
שהוא
עצמו
נכשל
בהן.
שלא
יהא
חופר
שוחות
,
שפעמים
שהוא
עצמו
נופל
ומת.
כעיניין
שאמרו
רבותינו
(ראה
פסחים
כח
,
א):
גיראה
בגיראיה
משתדי
,
מדוול
ידיה
משתלים;
סדנא
בסדניה
יתיב
,
מדויל
ידיה
משתלים.
ולא
יהא
פורץ
גדירות
,
שלא
ישכוהו
נחשים
המצויין
בסדקי
הגדר.
ולא
יסיע
ולא
יזיז
אבנים
גדולות
,
לפי
שהוא
נעצב
בעצבון.
ולא
יהא
בוקע
עצים
,
מחמת
הטורח
שהוא
גדול
,
ומתחמם
באותה
מלאכה
חימום
גדול.
וכן
עושה
הרעה
-
פרי
מעלליו
יאכל
(ע"פ
יש'
ג
,
י)
,
כי
זורע
עמל
יקצור
און
(ע"פ
מש'
כב
,
ח).
גומץ
-
לשון
'גומָא'
ושוחה.
מסיע
אבנים
-
דוגמת
"ויסיעו
אבנים
גדולות"
(מ"א
ה
,
לא).
יסכן
בם
-
לשון
חימום
,
כמו
"ותהי
למלך
סוכנת"
(מ"א
א
,
ד).
ר' יוסף קרא:
אדם
מסיע
אבנים
-
פעמים
שהם
באים
לו
לעצבון
,
כשם
שהוא
אומר
"גולל
אבן
אליו
תשוב"
(מש'
כו
,
כז).
וכן
בוקע
עצים
יסכן
בם
-
לשון
'סכנה':
פעמים
חוטב
עצים
,
ונשל
(ע"פ
דב'
יט
,
ה)
קיסם
מן
הבקעת
והכה
אותו
ומת.
ראב"ע:
מסיע.
רובי
המפרשים
(ראה
מחברת
פיל':
'סכן';
רש"י;
רשב"ם)
פירשו
יסכן
בם
-
יתחמם
בם;
ואמרו
,
כי
כמוהו
"ותהי
למלך
סכנת"
(מ"א
א
,
ד).
וזה
העניין
בלשון
ערב
לא
ימצא
מהבניין
'הקל'
כי
אם
פועל
עומד.
והנכון
,
כי
'סוכנת'
-
בעלת
אוצרות
המלך
,
כמו
"ערי
מסכנות"
(שמ'
א
,
יא);
וכמוהו
"אל
הסוכן
הזה"
(יש'
כב
,
טו).
וזה
הפירוש
בלא
ראש
ובלא
רגל
,
כי
מה
עניין
"אם
קהה
הברזל"
(להלן
,
י)?
והקרוב
אלי
,
שמלת
יסכן
בם
-
מלשון
'סכנה'
,
והיא
ידועה
בדברי
הראשונים;
ושני
הפסוקים
דבקים
,
ועודנו
בהילול
החכמה.
והוא
גם
דבק
בפסוק
שלמעלה
(פס'
ח)
,
שהכסיל
בסכלותו
יפרוץ
גדר
,
והחכם
ישמר
מזה.
והעניין
,
שאין
דבר
בעולם
שיוכל
אדם
להשיגנו
בלא
עצבון
ועמל
וסכנה;
אפילו
האבנים
שאינם
ברשות
אדם
,
ומי
שירצה
יקח
אותם
,
יעצב
בהסיעם
אל
המקום
שירצה;
וכן
עצי
היער
-
ייגע
בביקועם
ופעם
יסתכן.
רלב"ג:
אלא
שרוע
זה
הסדור
הוא
מיוחס
אלינו
,
לא
אל
השם
יתעלה
,
כי
זה
יהיה
להעדר
הדבקות
בינינו
ובין
השם
יתעלה.
ובהתיר
האדם
זה
הקשר
אשר
בינו
ובין
השם
,
אשר
בעבורו
הוא
מושגח
,
הוא
דומה
למי
שחופר
חפירה
ויפול
בה
,
כי
מידו
היתה
זאת
לו
(ע"פ
יש'
נ
,
יא)
,
ולמי
שפורץ
הגדר
אשר
הוא
מונע
הנחש
מִגַעת
בו
,
וישכנו
אחר
זה
הנחש
מצד
סור
הגדר
אשר
היה
מונע
מגעת
בו.
ולא
ידמה
לזה
לבד
,
אבל
למי
שמסיע
אבנים
ממקום
למקום
ויוּכֶּה
בהם
בעצמם
,
או
למי
שבוקע
עצים
ויכנס
מהם
קוץ
בידו
,
עד
שבעצם
מעשיו
יִזוֹק.
וזהו
ההבדל
אשר
בין
זה
הענין
והענין
הקודם
בפסוק
שלפני
זה;
רצוני
,
כי
הענין
ההוא
לא
יהיה
בו
ההיזק
מעצם
פעולתו
,
אבל
במקרה.
רלב"ג - ביאור המילות:
יעצב
בהם
-
רוצה
לומר:
יוכה
בהם;
מענין
"ומחבש
לעצבותם"
(תה'
קמז
,
ג).
יסכן
בם
-
רוצה
לומר:
יכנסו
מהם
כמו
קוצים
בידיו
בבקעו
העצים;
ויהיה
יסכן
מענין
"שכים"
(במ'
לג
,
נה)
,
ויהיו
'שׂכך'
ו'שׂכן'
שני
שרשים
בענין
אחד;
ותהיה
הסמ"ך
תמורת
שי"ן
,
כי
כזה
ימצאו
רבים.
ר' יוסף כספי:
ולכן
אמר
על
זה
,
רצוני:
על
השליט
השוגג:
חופר
גומץ
בו
יפול
,
וכן
מסיע
אבנים
וכו'
,
וכן
אם
קהה
הברזל
,
וכן
אם
ישוך
הנחש
וכו'
,
וכן
ושפתות
כסיל
תבלענו.
ר' ישעיה מטראני:
מסיע
אבנים
יעצב
בהם
-
כלומר:
לפי
מעשיו
שלאדם
מקבל
פורענות.
בוקע
עצים
יסכן
בם
-
כפל
לשון
הוא.
יסכן
-
יש
מפרשו
לשון
'סכנה'
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
ראב"ע)
,
ויש
מפרשו
(ראה
רש"י)
לשון
חימום
,
כמו
"ותהי
לו
סוכנת"
(מ"א
א
,
ב).