תנ"ך - מה־יתרון
העושה
באשר
הוא
עמל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַה־יִּתְרוֹן֙
הָעוֹשֶׂ֔ה
בַּאֲשֶׁ֖ר
ה֥וּא
עָמֵֽל:
(קהלת פרק ג פסוק ט)
מַה־יִּתְרוֹן
הָעוֹשֶׂה
בַּאֲשֶׁר
הוּא
עָמֵל:
(קהלת פרק ג פסוק ט)
מה־יתרון
העושה
באשר
הוא
עמל:
(קהלת פרק ג פסוק ט)
מה־יתרון
העושה
באשר
הוא
עמל:
(קהלת פרק ג פסוק ט)
תרגום מגילות:
מָא
מוֹתַר
אִית
לִגבַר
פָּלַח
דְּהוּא
טָרַח
לְמֶעֱבַד
אוֹצְרִין
וּלמִכנַשׁ
מָמוֹן
אִלוּלֵי
מִסתַּיֵיע
בְּמַזָלָא
מִלְעֵילָא
:
עין המסורה:
באשר
-
ה"י:
ראה
רות
א
,
יז.
עמל
-
ה'
בסיפרא:
ראה
קה'
ב
,
יח.
רש"י:
מה
יתרון
העושה
-
מה
יתרונו
של
עושה
רע
בכל
אשר
הוא
עמל?
גם
הוא
עתו
יבא
,
והכל
אבד.
רשב"ם:
מה
יתרון
העושה
-
מוסב
על
"ולחוטא
נתן
עיניין
לאסוף"
(קה'
ב
,
כו)
,
לומר:
אחרי
שעתות
לטובה
ועתים
לרעה
,
וגם
חוטא
זה
עת
שהוא
אוסף
ממון
ועת
שהוא
יוצא
מידו
לתת
אותו
לאדם
שהוא
טוב
,
מה
יתרון
האוסף
באשר
הוא
עמל
וטורֵח
בממון
זה
,
אחרי
שהוא
יוצא
מידו.
העושה
-
האוסף;
כמו
"עשה
לי
את
החיל
הזה"
(דב'
ח
,
יז).
ר' יוסף קרא:
מה
יתרון
העושה
באשר
הוא
עמל
-
מקרא
זה
מוסב
על
דברים
שתחלתן
שמחה
וסופן
תוגה;
וכה
פתרונו:
מאחר
שסוף
הכל
לכלייה
והכל
למיתה
הם
עומדים
,
מה
יתרון
העושה
באשר
הוא
עמל
-
פתרונו:
תמיה
אני
על
מה
הם
שמחים
בזמן
שהם
עמלים
בהם
,
הואיל
ויודעים
שסופן
ליבטל;
אלא
זהו
הטעם:
ראב"ע:
מה
יתרון
-
אחר
שכל
הדברים
תלויים
בעת
וזמן
,
מה
יתרון
לאיש
בכל
עמלו
(ע"פ
קה'
א
,
ג)
,
שיתכן
שתבוא
עת
תשחית
עמלו
ותסיר
הונו
,
וישאר
ריקם.
רלב"ג:
ובהיות
הענין
כן
,
מה
יתרון
העושה
באשר
הוא
עמל
,
והנה
סוף
כל
נמצא
להִפָּסד
או
להשתנות
עניינו
אל
ההפך?
וזה
ממה
שיביא
לחשוב
,
שיהיה
כל
עמל
האדם
להבל
ולבטלה!
ר' יוסף כספי:
והכונה
בזה
אמר
שלמה:
מה
יתרון
העושה
באשר
הוא
עמל?
והאלהים
עשה
הכל
יפה
בעתו
,
כלומר:
הדבר
והפכו
,
רצוני:
הקנין
והעדרו;
ואם
היום
יפה
וטוב
לעשות
מעשה
-
מה
שזהו
ענין
מהות
זאת
החכמה
,
גם
שיפליג
בו
תכלית
ההפלגה
-
מחר
או
מחרתו
יהיה
עת
טוב
ויפה
להעדרו.
ומדוע
לא
יקרה
לנו
זה
,
והנה
קרה
לשם
יתברך
,
על
דרך
'דברה
תורה
כלשון
בני
אדם'
(ראה
ברכות
לא
,
ב)
,
כי
כתוב
"וינחם
יי'
כי
עשה
את
האדם
בארץ"
(בר'
ו
,
ו).
וזהו
אמרו:
גם
את
העולם
נתן
בלבם
מבלי
אשר
לא
ימצא
האדם
את
המעשה
אשר
יעשה
האלהים
מראש
ועד
סוף
,
כלומר:
הנה
את
הכל
עשה
יפה
בעתו
,
ולכן
היום
עת
טוב
וראוי
לטעת
כרמים
רבים
אין
מספר
,
על
דרך
משל
,
ומחר
ומחרתו
עת
טוב
וראוי
לעקור
את
הכל
לפי
המתחדשים
שיעשה
האל
בעולם;
כי
העתים
משתנים
,
ולכן
נקנה
היום
בעיר
מהבתים
ושדות
וכרמים
עד
אפס
מקום
,
ומחר
נמכור
ונבוז
הכל
,
ולכן
אמר
הנביא:
"הקונה
אל
ישמח
והמוכר
אל
יתאבל"
(יח'
ז
,
יב).
ובכלל
,
הנה
האל
יתברך
,
שהוא
הפועל
הכל
,
הוא
משנה
העתים
ומחליף
את
הזמנים
והכל
עשה
יפה
בעתו.
גם
ענין
העולם
הזה
-
רצוני:
לעשות
הדבר
פעם
והפכו
פעם
-
הוא
יתברך
נתן
זה
בלב
האדם
,
כלומר:
האל
סכסך
בני
האדם
וינער
אותם
שיבנו
היום
ומחר
יסתרו
,
וכן
השאר
,
מזולת
שלא
ימצא
האדם
וכו'
-
כלומר:
כי
עם
כל
ההתחכמות
בפעולות
בעולם
הזה
בבנינים
,
על
דרך
משל
מבתים
או
עיירות
,
הנה
הם
לא
ימצאו
את
המעשה
אשר
יעשה
האלהים
מראש
ועד
סוף
,
כלומר:
לא
יבאו
לתכלית
גזירות
האל
יתברך
באלו
המעשים
,
אם
הוא
טוב
אם
רע
,
כי
לא
ידעו
שנוי
העתים
שיעשה
האל
מחר
או
מחרתו
,
עד
שיש
בונה
בית
חדש
היום
בעיר
-
מה
,
על
דרך
משל
,
והיה
עת
שלום
,
ומחר
ישתנה
הזמן
וילחמו
על
העיר
ההיא
ויהרסו
הבתים
,
או
מחר
יניע
האל
רוח
גדולה
וחזק
ותפול
דליקה
בבית
שכנו
וישרוף
ביתו
אשר
בנה
מחדש
ובתים
רבים
,
והוא
בעת
ההיא
שהיה
בונה
היה
מאשר
עצמו
וכן
כל
רואיו
יאשרוהו
,
והוא
עושה
נזק
והוצאה
ויועץ
בשת
לביתו.
וכל
זה
כי
האדם
בכל
חכמתו
זאת
לא
ידע
מעשה
האל
עד
תכליתם
ולכן
לא
ידע
מה
ילד
יום
(ע"פ
מש'
כז
,
א)
,
אם
כן
זאת
החכמה
היא
הבל
כי
היא
מזוייפת
מתוכה
,
עד
שמה
שנקרא
היום
'חכמה'
הנה
למחר
נאמר
כי
למפרע
היה
סכלות;
גם
אם
היום
הקנין
טוב
לפי
שעה
,
הנה
למחר
העדרו
טוב.
ר' ישעיה מטראני:
מה
יתרון
העושה
-
כלומר:
מהו
היתרון
שעושה
העמל
אשר
הוא
עמל
בו?
הלא
אפילו
אם
היה
קיים
עד
לעולם
,
הואיל
ואין
זמן
המעשה
שוה
-
אין
לו
יתרון;
שפעמים
שאדם
טורח
ובונה
היום
בית
אחד
ולמחר
ישתנה
זמנו
ויהרס
,
או
אפילו
לא
ישתנה
הזמן
למעשה
לעולם
,
והוא
מת
-
אין
לו
יתרון.