תנ"ך - כאשר
יצא
מבטן
אמו
ערום
ישוב
ללכת
כשבא
ומאומה
לא־ישא
בעמלו
שילך
בידו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כַּאֲשֶׁ֤ר
יָצָא֙
מִבֶּ֣טֶן
אִמּ֔וֹ
עָר֛וֹם
יָשׁ֥וּב
לָלֶ֖כֶת
כְּשֶׁבָּ֑א
וּמְא֙וּמָה֙
לֹא־יִשָּׂ֣א
בַעֲמָל֔וֹ
שֶׁיֹּלֵ֖ךְ
בְּיָדֽוֹ:
(קהלת פרק ה פסוק יד)
כַּאֲשֶׁר
יָצָא
מִבֶּטֶן
אִמּוֹ
עָרוֹם
יָשׁוּב
לָלֶכֶת
כְּשֶׁבָּא
וּמְאוּמָה
לֹא־יִשָּׂא
בַעֲמָלוֹ
שֶׁיֹּלֵךְ
בְּיָדוֹ:
(קהלת פרק ה פסוק יד)
כאשר
יצא
מבטן
אמו
ערום
ישוב
ללכת
כשבא
ומאומה
לא־ישא
בעמלו
שילך
בידו:
(קהלת פרק ה פסוק יד)
כאשר
יצא
מבטן
אמו
ערום
ישוב
ללכת
כשבא
ומאומה
לא־ישא
בעמלו
שילך
בידו:
(קהלת פרק ה פסוק יד)
תרגום מגילות:
הֵיכְמָא
דִנפַק
מִמְעֵי
אִמֵיהּ
עַרטִלַאי
בְּלָא
זְכוּתָא
וּבלָא
מִדָּעַם
טָב
כְּדֵין
יְתוּב
לְמֵיזַל
לְבֵית
קְבוּרְתֵיהּ
חַסִיר
מִן
זְכוּתָא
הֵיכְמָא
דַאֲתָא
בְעָלְמָא
הָדֵין
וּמִדָּעַם
אֲגַר
טָב
לָא
יְקַבֵּיל
בְּטוּרחָנֵיהּ
לְסוֹבָרָא
עִמֵיהּ
לְעָלְמָא
דְהוּא
אָזֵיל
לְמִהוֵי
לִזכוּ
בִידֵיהּ
:
עין המסורה:
ומאומה
-
ב':
שו'
יד
,
ו;
קה'
ה
,
יד.
ישא
-
ל"ז:
ראה
איכה
ג
,
כז.
רש"י:
ומאומה
לא
ישא
בעמלו
-
כשימות
לא
ישא
בידו
שום
זכות
צדקה
שעשה
מממונו
בחייו.
כל
עומת
שבא
אותו
הממון
,
כן
הלך.
וחוליו
-
כמו
'וחלי'
,
והו"ו
יתירה
,
כמו
ו"ו
של
"חיתו
יער"
(תה'
קד
,
כ).
[וגם
זה
רעה
חולה
-
ועוד
מלבד
קרח
ראיתי
רעה
חולה
בשאר
בני
אדם
,
אפילו
אינם
אבודים
בעושרם
ואינו
שמור
לרעתם:
יש
עושר
כל
עומת
שבא
לידו
כן
ילך
ויכלה
מידו
,
ולא
גמל
בו
חסד
,
ומה
יתרון
לו
שיעמול
וטורח
לאיין.
גם
כל
ימיו
בחשך
יאכל
,
ולא
עוד
,
אלא
חשך
וכעס
וחולי
,
שדואג
בכל
יום:
עכשיו
יבאו
שוללים
לבוז
,
ולא
שקט
לבו;
הרי
לא
נהנה
בו
,
ורוגז
הוא
לו.]
רשב"ם:
כאשר
יצא
מבטן
אמו
עני
ורש
,
שלא
היה
לו
כלום
בשעה
שנולד
,
כן
ישוב
ערום
וחסר
לקברו
,
שלא
ישא
בידו
מאומה
,
כי
אבד
ממונו.
שיולך
-
כמו
'שיוליך'.
ר' יוסף קרא:
כאשר
יצא
מבטן
אמו
ערום
ישוב
ללכת
כשבא
-
פתרונו:
כאשר
בא.
ומאומה
לא
ישא
בעמלו
כדי
שיוליך
(בנוסחנו:
שיֹלֵך)
בידו
מקצת
מעמלו
שעמל
בחייו.
ומאחר
שכן
הוא
,
שאין
אדם
יכול
ליהנות
מכל
נכסיו
בעולם
שהוא
הולך
בו
,
ראב"ע:
כאשר.
בי"ת
בעמלו
-
מקום
מ"ם;
כמו
"והנותר
בבשר
ובלחם"
(וי'
ח
,
לב).
רלב"ג:
כאשר
יצא
מבטן
אמו
ישוב
להיות
ערום
בחלדו
,
וילך
ממנו
ערום
במותו
כאשר
בא
,
ומאומה
לא
ישא
בעמלו
-
אחר
מותו
-
שיולך
בידו;
כי
לא
השתדל
להשלים
נפשו
כי
אם
לאסוף
ולכנוס
(ע"פ
קה'
ב
,
כו)
,
לא
ירדו
במותו
אחריו
קניניו
(ע"פ
תה'
מט
,
יח).
ר' יוסף כספי:
יש
רעה
חולה
ראיתי
תחת
השמש
עשר
שמור
לבעליו
לרעתו
-
זה
המוסר
מבואר
,
שנמצא
בכל
עשיר
מופלג
כי
יִרבו
מקנאיו
ועוייניו
ומציקיו
ולא
ישקוט
כל
ימי
חייו
,
ובסוף
ימיו
יאבד
העושר
ההוא
בענין
רע
והוליד
בן
וגו'.
אם
כן
מבואר
שזאת
החכמה
הבל.
לכן
הנה
אשר
ראיתי
אני
טוב
אשר
יפה
לאכול
ולשתות
,
כי
האלהים
מענה
בשמחת
לבו;
וזהו
האמצעי.
ובזה
נגמר
הפּסק
פעם
שישית.