תנ"ך - ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן־עשו גם־זה הבל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְכֵ֡ן רָאִיתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּן־עָשׂ֑וּ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל: (קהלת פרק ח פסוק י)

טקסט וניקוד:

וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר אֲשֶׁר כֵּן־עָשׂוּ גַּם־זֶה הָבֶל: (קהלת פרק ח פסוק י)

טקסט בלבד:

ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן־עשו גם־זה הבל: (קהלת פרק ח פסוק י)

תיקון קוראים:

ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן־עשו גם־זה הבל: (קהלת פרק ח פסוק י)

תרגום מגילות:
וּבקֻשׁטָא חֲמֵית חַיָיבַיָא דְאִתקְבַרוּ וְאִישׁתֵּיצִיאוּ מִן אַרעָא וּמֵאֲתַר קַדִּישׁ דְּצַדִּיקַיָא שָׁריָין תַּמָן וַאֲזַלוּ לְאִתּוֹקָדָא בְגֵיהִנָם וְאִתנְשִׁיאוּ מִן יָתְבֵי קַרתָּא וְהֵי כְמָא דַעֲבַדוּ אִתעֲבֵיד לְהוֹן אַף דֵּין הַבלוּ :

עין המסורה:
ובכן - ב': קה' ח , י; *אס' ד , טז. גם - זה הבל - ד' בסופי פסוקים (כולל: 'וגם זה הבל'): *קה' ב , יט; ה , ט; ז , ו; ח , י.

מסורה קטנה:
ובכן - ב'; ובאו - ל'; וממקום - ל'; וישתכחו - ל'.

רש"י:
ובכן - ואז , בנבואה זו , ראיתי רשעים קבורים - שהיו ראויין להטמן בעפר , שהיו נבזים בין שאר האומות , שנאמר עליהם "זה העם לא היה" (יש' כג , יג); ושלטו בביתו של הקדוש ברוך הוא שהוא מקום קדוש , ובלכתם משם אל ארצם היו משתבחים בעירם , אשר כך וכך עשו בביתו של מקום. אל תיקרי וישתכחו אלא 'וישתבחו'. כך דרשו רבותינו (ראה גיטין נו , ב). ולעניין השכחה כך נדרש באגדה (ראה קה"ר ח , יג): וסופן שישתכח שמם וזכרם בתוך העיר עצמה אשר כן עשו בה , שנאמר "וקבצתי את כל הגוים... אל עמק יהושפט" (יואל ד , ב) - במקום שניאצו לפניו , שם יפרע מהם; וכן הוא אומר "יי' בעיר צלמם תבזה" (תה' עג , כ). גם זה אחד מן ההבלים שנמסרו לעולם לייגע את הבריות; שאין הקדוש ברוך הוא ממהר להיפרע , והבריות סבורים: אין דין ואין דיין.

רשב"ם:
ובכן ראיתי רשעים - מוסב למעלה על "כל זה ניסיתי בחכמה" (קה' ז , כג) , "סבותי אני ולבי לדעת ולתור" (שם , כה). וכן פתרונו לפי פשוטו: ובכן שהייתי מחשב בחכמה , ראיתי בעולם רשעים שראויים למיתה וקבירה , שהיו באים והולכים ממקום קדוש וחורבות ורעות רבות היו עושים בו , וסופן נשכח שמם וזכרם באותה עיר אשר כן עשו. גם זה הבל - עם שאר הבלים; שלא נעשה ולא נשתלם להם דבר מעשה שכר רעתם מהרה , שהרי על כן , שהקדוש ברוך הוא מאריך להם אפו , מלא לב בני האדם בעצמם לעשות רעה , ואומרים: מה הפסד יש לו לעשות רעה , לית דין ולית דיין (ע"פ ב"ר כו , ו). שהוא , החוטא , עושה רע זמן גדול עד מאת שנים , והקדוש ברוך הוא מאריך לו אפו. שהרי אף אני יודע שיהיה טובה ליראי שמים היריאים ממנו , ולרשע לא יהיה טובה ולא יאריך ימים , כצל עובר (ע"פ תה' קמד , ד) יעבור מן העולם , לפי שאינו ירא שמים. ובכן - כמו 'ובכך'. רשעים קבורים - רשעים בעודן בחייהם קוראן 'קבורים' , לפי שהן ראויים למיתה , כעניין שנאמר "ואתה חלל רשע נשיא ישראל" (יח' כא , ל). הלכו (לפנינו: יהלכו) - כפל מלה על ובאו. וישתכחו - לשון 'שיכחה'; ואי אפשר לפרש לשון מציאה , שלא מצינו בלשון עברי לשון מציאה כזה , שהרי לשון תרגום הוא (ראה תרגום קה' ז , יד). גם זה הבל - אותו דבר שהוא מכוסה מבני אדם - שאינן יכולין לעמוד על הבירור , ואינן יודעים על מה הקדוש ברוך הוא מאריך להם אפו כל כך - קורא 'הבל' , לפי שבני אדם תוהין ומשתוממין על הדבר. פתגם - דְבַר. מְאַת - מקרא קצר הוא ודבוק הוא על תיבה החסירה , לומר: מאת ימים או שנים. ולא אחז בלשונו , מאת , לדקדק מלתו , כי אם לומר: זמן גדול. וכן "ושכורת לא (בנוסחנו: ולא) מיין" (יש' נא , כא) דבוק הוא על תיבה החסירה: שכורת דבר צער אחר , ולא מיין.

ר' יוסף קרא:
ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו - פתרונו: כשנתתי אל לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש (ראה לעיל , ט) , ראיתי רשעים שלא נשתלם להם מכל מה שעשו בעולם הזה , וכלו ימיהם בטוב ושנותם בנעימים (ע"פ איוב לו , יא) עד יום שבאו אל אבותם לקבורה. וממקום קדוש יהלכו - [שלא תאמר: מקום שנתנו חיתיתם ושללו ובזזו אותם רשעים היו הנחמסין והנהרגים , לפיכך לא נשתלם מהם - אל תאמר כן , כי צדיקים וקדושים היו , כמו שמפרש: וממקום קדוש יהלכו , ] פתרונו: שללו אביונים , שפכו דם נקיים במקום קדוש , ומאותו מקום קדוש הלכו לבית עולמם , ולא נפרע מהם בחייהם כלל , וכל מה שעשו בעיר - מחר הכל נשכח. גם זה הבל - שלא נפרע מהם בחייהם; שאילו נפרע מהם בחייהם היו שבים מדרכם , ואחרים היו לוקחין מהם מוסר.

ראב"ע:
ובכן. המפרשים השתבשו בפסוק הזה. יש מפרש קבורים - שמורים בארמונם; ויפרשו ובאו ויהלכו - שיעשו רצונם; ויפרשו וישתכחו - מתרגום "וימצאו" (ראה ת"א בר' יא , ב). ואחרים אמרו כי ובאו - נעלמו , כמו "ובא השמש וטהר" (וי' כב , ז). גם זה איננו נכון , כי לא ימצא זה העניין כי אם בשמש , בעבור היותו הפך 'יצא' , וכן הוא אומר "השמש יצא על הארץ" (בר' יט , כג). ומפרשים אמרו "בא בשכרו" (שמ' כב , יד) - שהוא כמוהו; ואיננו כך , רק 'בא' לו זה הדבר שלא ישולם לו בעבור שכרו. וכן טעו פייטנים רבים שיאמרו 'מאורה' , וישלימו: "קומי אורי כי בא אורך" (יש' ס , א); ודבריהם סותרים זה את זה אם לא ישלימו הפסוק , וזה פירושו: קומי אורי , כי נעלם אורך הקדמון , וזרח עליך כבוד יי' (ראה שם). וכן יפרש: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם" (שם , יט). וזה פירוש הפסוק: ובכן - כמו תרגום "אז" (ראה ת"א בר' ד , כו); והעניין: כשנתתי את לבי (ראה לעיל , ט) , אז ראיתי רשעים , ששלטו באדם והרעו להם (ראה שם) , מתו בלא ייסורים , קבורים בקברם ― כעניין "כי אין חרצובות למותם" (תה' עג , ד) ― ובאו לעולם שנית; והעניין: שיבואו בניהם ויעמדו במקומם ויעמד זכרם. ואשר ממקום קדוש יהלכו - והעניין: כי הקדושים , שימותו בלא בן וישתכחו בעיר שהיו שמה , והם אשר עשו כן - האמת; כמו "כן בנות צלפחד דוברות" (במ' כז , ז). תמה: איך נכרת זכר הצדיק , ונשכח כל טוב שעשה , והרשע מת בשלום , והניח בנים במקומו?! גם זה הבל.

רלב"ג:
ובזה האופן מרוע הסדור , המגיע מפני העלם מהאדם מה שיתכן שיקרה לו , ראיתי רשעים אשר כמעט אבד זכרם ונשכח , והם באים בזה המציאות ויפרו וירבו ויצליחו. ואשר הם ממקום קדוש , והם הטובים , ראיתי שהם הולכים מזה המציאות וקרוב להשכח זכרם , וזה יקרה להם בעת רעה , כאשר לא היו דבקים בשם יתעלה באופן שיהיו מושגחים , וישתכחו בעיר בעצמה אשר עשו בה הפעולות הטובות. והנה זאת המחשבה היא הבל; רצוני , שאין ראוי שישובח מפני זה הרשע ויגונה הצדיק , וזה , שאין נעשה מהרה הגעת העונש על המעשה הרע. וזה סבה שמלא לב בני האדם בהם לעשות רע , כי הם , אִלו יִראו שיגיע העונש על הרָשָע תכף עשותו הרֶשַע היו נשמרים יותר מעשיית הרע. אבל השם מאריך לחוטא מאד , עד שהוא יעשה דרך משל מאה רעות קודם שיגיעהו עונש מוחש , כמו שהתבאר בספר איוב.

רלב"ג - ביאור המילות:
אשר כן עשו - רוצה לומר: אשר טוב עשו; וכמוהו "לא כן אנחנו עושים" (מ"ב ז , ט).

ר' יוסף כספי:
וטעם ובכן ראיתי רשעים וכו' - כאלו אמר: גם אני רואה עוד מעשים בכל יום , רצוני: הסכלים המתהוללים , שהם קבורים ולא שֵם להם על פני חוץ (ע"פ איוב יח , יז) , כאמרם (ברכות יח , ב): 'בחייהם קרויים מתים' , הם יבאו ויתראו בעולם הזה; ואשר הם ממקום גדולה וקדוש , כלומר: החכמים הגדולים שהם חיים , יהלכו - הפך ובאו - כלומר: יהלכו אל הקבורה , וישכח שמן מן המדינה; כטעם "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים" (ש"א ב , לג). כאלו אמר: וזה ענין רע אני רואה , כי המתים יחיו והחיים ימותו; ולכן מבואר שזאת החכמה הבל.

ר' ישעיה מטראני:
ובכן ראיתי רשעים נענשים על דבר זה ומתים בקוצר ימים וקבורים; ובאו - כלומר: שעברו מן העולם , כמו "ובא השמש" (קה' א , ה). וממקום קדוש יהלכו - שגם בעולם הבא לא יזכו. מקום קדוש - זהו גן עדן; שיהלכו ויתגרשו משם. וישתכחו בעיר אשר כן עשו - גם בעיר שיעשו זה הרשע הם נשכחים , שאין להם שֵם בתוכה. גם זה הבל , אשר אין נעשה פתגם - כלומר: שאין דין הרשעים נעשה מהרה בעולם הזה , ועל כן , שאינם מקבלים דינם בעולם הזה , לב בני האדם הוא מלא לעשות רע , שסבורים שהעולם יהיה הפקר; שהם רואים שהחוטא והרשע הוא עושה מאה רעות ומאריך לו הבורא אפו , שאינו נוקם ממנו בעולם הזה. כי גם יודע אני אשר יהיה טוב וגו' - כלומר: באמת אני יודע שליראי האלהים יהיה אחרית טוב , ולרשעים לא יהיה להם טוב ולא יאריכו ימים; אבל היה טוב שייראה פורענותם בעין והיו בני העולם מקבלים מהם מוסר.
ריכוז קישורים