תנ"ך - כאשר נתתי את־לבי לדעת חכמה ולראות את־הענין אשר נעשה על־הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֤תִּי אֶת־לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְלִרְאוֹת֙ אֶת־הָ֣עִנְיָ֔ן אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה עַל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י גַ֤ם בַּיּוֹם֙ וּבַלַּ֔יְלָה שֵׁנָ֕ה בְּעֵינָ֖יו אֵינֶ֥נּוּ רֹאֶֽה: (קהלת פרק ח פסוק טז)

טקסט וניקוד:

כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת־לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת־הָעִנְיָן אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל־הָאָרֶץ כִּי גַם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה: (קהלת פרק ח פסוק טז)

טקסט בלבד:

כאשר נתתי את־לבי לדעת חכמה ולראות את־הענין אשר נעשה על־הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה: (קהלת פרק ח פסוק טז)

תיקון קוראים:

כאשר נתתי את־לבי לדעת חכמה ולראות את־הענין אשר נעשה על־הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה: (קהלת פרק ח פסוק טז)

תרגום מגילות:
כְּמָא דִיהַבִית יָת לִבִּי לְמִדַּע חָכמַת אוֹרָיתָא וּלמִחזֵי יָת גְּוָון דְּאִתעֲבֵיד עַל אַרעָא אֲרוּם אַף חַכִּימָא דִי יִצבֵּי לְמִעסַק בְּאוֹרָיתָא וּלאַשׁכָּחָא חָכמְתָא טוּרחָא הוּא לֵיהּ אֲרוּם אַף בִּימָמָא לָא יְנוּחַ וּבלֵיליָא שִׁינְתָא בְּעֵינוֹהִי לָא חָזֵי :

עין המסורה:
ולראות - ג': *קה' ג , יח; ה , יז; ח , טז. ובלילה - ה': בר' א , יח; יש' כח , יט; תה' מב , ט; איוב כד , יד; קה' ח , טז.

מסורה קטנה:
ולראות - ג'; ובלילה - ה'.

רש"י:
כאשר נתתי את לבי - אין כאשר זה משמש לשון דוגמא , כמו "כאשר תעשו כן יעשה" (במ' טו , יד) , אלא לשון זמן , כמו "כאשר בא יוסף" (בר' לז , כג); "כאשר כלו לאכל את השבר" (בר' מג , ב). אף זה כן: כשהייתי נותן לבי לדעת ולתור וגו' , אז "וראיתי את כל מעשה האלהים" (להלן , יז). שינה בעיניו אין רואה - הרשע השטוף ומהמה אחר הממון והעריות.

רשב"ם:
כאשר נתתי - כשנתתי לבי לידע חכמה ולראות עיניין העולם , ראיתי בו הבל , שהרי אף ביום ובלילה לא ראה לבי שינה בעיניו. כל המקרא הזה הולך ומדבר על הלב כאילו הוא אדם שיש לו עינים. וזהו שנאמר במקרא זה ולראות , שהלב רואה את העניין. וכן מצינו במקום אחר 'ראייה' בלב , שנאמר "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת" (קה' א , טז). שינה בעיניו אינינו רואה - שלא שכב לבו ולא היה ישן. ומצינו לשון 'שינה' בלב , שנאמר "גם בלילה לא שכב לבו" (קה' ב , כג); "אני ישינה ולבי ער" (שה"ש ה , ב).

ר' יוסף קרא:
כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות (בנוסחנו נוסף 'את') העניין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שינה בעיניו אינינו (בנוסחנו: איננו) רואה - כאשר ראיתי שאדם עמל ביום ובלילה , ושינה בעיניו אינינו רואה , אז נראה בעיני שאין טוב באדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח וליהנות מעמלו (ראה לעיל , טו).

ראב"ע:
כאשר. כמעט ושבחתי את השמחה (ראה לעיל , טו) כאשר נתתי את לבי לדעת זה העניין ולמה יגיע לצדיק כמעשה הרשע , עד נדדה שנתי מעיניי ביום ובלילה ברוב המחשבות. ו"ו עיניו שב אל לבי.

רלב"ג:
והנה כאשר נתתי אל לבי לדעת חכמה ולראות נימוס הנמצאות וסדרם וישרם , הנה מי שישתדל בזה ימָצא בכאב לב ובצער תמיד , עד שאיננו רואה שינה בעיניו.

ר' יוסף כספי:
כאשר נתתי אל לבי לדעת חכמה ולראות את העניין אשר נעשה על הארץ וכו'. והנה קבץ שלמה בזה זו אחר זו טענות רבות , כלם קדם זכרם , זולת מה שיסיים: "ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם" (קה' ט , ה). והכונה: אמר שלמה , כאשר אבין מה שקדם לנו , כי המתחכם בְּהפלגה , שהוא הקצה הראשון (ראה פירושו לקה' א , א - ג) , שינה בעיניו איננו רואה , וכן מה שקדם לנו , כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש , כל שכן שאין להם שכר בחכמתם אחר המות; לכן אני אומר שהחכמה הזאת , רצוני: ההפלגה בה , הוא הבל; רק האמצעי.

ר' ישעיה מטראני:
ועוד כאשר נתתי את ליבי לדעת ולהתעסק בחכמה ולראות את עניין העולם הזה , שגם ביום ובלילה שינה בעיניו איננו רואה האדם , אלא תמיד הוא עמל ומתעסק למצוא סוף המעשה; שמי שעוסק בחכמה מתעסק בה כל ימיו , ביום ובלילה , שסבור למצוא סוף כל החוכמה; ומי שעוסק בעושר מתעסק בו עד עולם , שסבור למצוא סוף כל העושר שלא ימצא חבר בעולם , כך הוא עניין האדם.
ריכוז קישורים