תנ"ך - עיר
קטנה
ואנשים
בה
מעט
ובא־אליה
מלך
גדול
וסבב
אתה
ובנה
עליה
מצודים
גדלים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עִ֣יר
קְטַנָּ֔ה
וַאֲנָשִׁ֥ים
בָּ֖הּ
מְעָ֑ט
וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ
מֶ֤לֶךְ
גָּדוֹל֙
וְסָבַ֣ב
אֹתָ֔הּ
וּבָנָ֥ה
עָלֶ֖יהָ
מְצוֹדִ֥ים
גְּדֹלִֽים:
(קהלת פרק ט פסוק יד)
עִיר
קְטַנָּה
וַאֲנָשִׁים
בָּהּ
מְעָט
וּבָא־אֵלֶיהָ
מֶלֶךְ
גָּדוֹל
וְסָבַב
אֹתָהּ
וּבָנָה
עָלֶיהָ
מְצוֹדִים
גְּדֹלִים:
(קהלת פרק ט פסוק יד)
עיר
קטנה
ואנשים
בה
מעט
ובא־אליה
מלך
גדול
וסבב
אתה
ובנה
עליה
מצודים
גדלים:
(קהלת פרק ט פסוק יד)
עיר
קטנה
ואנשים
בה
מעט
ובא־אליה
מלך
גדול
וסבב
אתה
ובנה
עליה
מצודים
גדלים:
(קהלת פרק ט פסוק יד)
תרגום מגילות:
גּוּף
בַּר
נַשׁ
דִּמתִיל
לְקַרתָּא
זְעֵירְתָא
וְגֻברִין
גִּיבָּרֵי
חֵילָא
בְגַוַהּ
זְעֵיר
הֵיכְמָא
דְקַלִילִין
זָכְוָתַהָא
בְגוֹ
לִיבָּא
דֶאֱנָשָׁא
וְיֵיעוֹל
לְוָת
גּוּפָא
יִצרָא
בִישָׁא
דִּמתִיל
לְמֶלֶך
רָב
וְתַקִיף
לְאִתכְּנָעָא
וְאַסחַר
יָת
לִיבָּא
לְמִטעֵי
יָתֵיהּ
וּבנָא
עֲלוֹהִי
אֲתַר
לְמִיתַּב
עַל
דִּי
יִצבֵּי
לְאַצטָיוּתֵיהּ
מִן
אוֹרחָן
דְּתָקְנָן
קֳדָם
יְיָ
לְאַחָדָא
יָתֵיהּ
בִּמצָדְתָן
רַברְבָנִין
דְּגֵיהִנָם
לְאַתקָלוּתֵיהּ
שְׁבַע
זִמנִין
עַל
חוֹבֵיהּ
:
עין המסורה:
ובא
-
אליה
-
ב':
דב'
כב
,
יג;
*קה'
ט
,
יד.
וסבב
-
ג':
ש"א
ז
,
טז;
*קה'
ט
,
יד;
דה"ב
לג
,
יד.
וסבב
-
ד'
(בלישנא):
ש"א
ז
,
טז;
יח'
מב
,
יט;
קה'
ט
,
יד;
דה"ב
לג
,
יד.
מצודים
-
ב'
ומלא:
*קה'
ז
,
כו;
ט
,
יד.
מצודים
-
ח'
בלישנא:
ראה
קה'
ז
,
כו.
מסורה גדולה:
ובא
אליה
ב'
וסימנהון
כי
יקח
איש
אשה
מלך
גדול
וסבב
אתה.
וסבב
ג'
וסימנהון
בית
אל
והגלגל
לעפל
ויגביהה
עיר
קטנה
ואנשים
בה
מעט.
מצודים
ב'
ומל'
וסימנהון
ובנה
עליה
מצודים
אשר
היא
מצודים
וחרמים.
רשב"ם:
עיר
קטנה
ואנשים
בה
מעט
-
אינו
צריך
לומר
אם
היא
עיר
חלשה
ויש
בה
אנשים
הרבה
לשומרה
,
או
אם
היא
עיר
חזקה
ויש
בה
אנשים
מעט
לשומרה
,
ויהיה
צר
עליה
במצור
מלך
שאינו
כל
כך
חשוב
ואין
לו
חיל
גדול
כל
כך
-
אין
תימה
בעיני
כל
כך
אם
ימלטנה
איש
מסכן
וחכם
ברוב
חכמתו.
כי
אף
היא
עיר
חלשה
,
ויש
בה
אנשים
מעט
לשומרה
,
ובא
אליה
מלך
גדול
וחשוב
בחיל
גדול
וסבב
אותה
במצור
לבנות
עליה
מצודים
גדולים
וחזקים;
ומצא
בה
המוצא
איש
אחד
שהוא
דל
ומסכן
וחכם
(בנוסחנו:
חכם)
,
והוא
ימלט
את
העיר
ברוב
חכמתו
מן
המלך
הגדול
ומרוב
חיילותיו
וממצודיו
הגדולים.
ועל
כן
נפלאתי
ותמהתי
,
אשר
לבסוף
לא
זכר
שום
אדם
את
האיש
דל
אשר
מילט
את
העיר
בחכמתו.
ר' יוסף קרא:
גם
זו
(בנוסחנו:
זה)
ראיתי
חכמה
תחת
השמש
וגדולה
היא
אלי
-
פתרונו:
חכמה
זו
,
חכמה
גדולה
היא
אלי:
עיר
קטנה
ואנשים
בה
מעט
-
ונוחה
ליכבש
מפני
שני
דברים:
אחד
-
שהיא
קטנה
,
שיני
-
שאנשים
בה
מעט.
[גם
זו
ראיתי
חכמה
תחת
השמש
וגדולה
היא
אלי.
עיר
קטנה
ואנשים
בה
מעט
-
מוסב
לעניין
שלמעלה
,
שאמר
"שבתי
וראה
תחת
השמש"
(פס'
יא):
לבד
מחכמה
האמורה
למעלה
,
ראיתי
גם
זו
חכמה
,
וגדולה
היא
אלי
אעפ"י
שהיא
בזויה
בעיני
כסילים
,
כמו
שאמר
"חכמת
המסכן
בזויה"
(לעיל
,
טז)
,
אבל
אצלי
חכמה
גדולה
היא;
ומפני
מה
היא
גדולה?
מפני
שהחכם
יכול
להציל
בחכמתו
מה
שלא
יצילו
גבורים
בגבורתם
,
כמו
שמפרש:
עיר
קטנה
וגו'
ומצא
בה
איש
מסכן
וחכם
ומלט
את
העיר
(ראה
להלן
,
טו).
דבר
אחר:
וגדולה
היא
אלי
-
מן
המרוץ
ומן
הגבורה
שקדמו
לחכמים
במקרא
של
מעלה
(פס'
יא).]
ובא
עליה
(בנוסחנו:
אליה)
מלך
גדול
וסבב
אותה
-
כי
רב
מאד
מחנהו
,
ויכולים
לסבב
אותה
בארבע
רוחותיה.
ובנה
עליה
מצודים
גדולים
-
ואין
אנשיה
שבתוכה
יכולים
להגן
עליה
,
מפני
שני
דברים:
אחד
-
כי
מעט
המה
,
ואין
יכולים
לסבב
אותה
מבפנים
כנגד
אנשי
המלחמה
שסובבים
אותה
מבחוץ;
שנית
-
שבנה
עליה
מצודים
גדולים
,
ואפילו
אילו
היתה
עיר
גדולה
לא
היתה
יכולה
לעמוד
לפניהם.
ראב"ע:
עיר
-
המפרשים
הקדמונים
אמרו
(ראה
קה"ר
ט
,
כ)
כי
זה
על
דרך
משל;
ועיר
קטנה
-
גופו
שלאדם
,
ואנשים
בה
מעט
-
בעלי
כח
התולדת
משרתי
הנפש
,
ומלך
גדול
הוא
יצר
הרע
,
והאיש
המסכן
(להלן
,
טו)
הוא
השכל.
והנכון
,
שאיננו
מדבר
על
דרך
משל
כי
אם
כמשמעו;
ועניינו
-
על
החכם
שאין
לו
לחם
,
והוא
בעצמו
"מה
לעני
יודע"
(קה'
ו
,
ח).
אע"פ
שלא
תועילנו
חכמתו
בעולם
הזה
על
דרך
הרוב
,
גם
יש
פעמים
שתועיל
חכמתו
יותר
ממלכות.
אמר:
עיר
קטנה
-
כנגד
וסבב
אותה;
ומלך
גדול
-
בעם
רב
-
כנגד
ואנשים
בה
מעט.
והיא
במקום
נמוך
,
שיוכל
לבנות
עליה
מצודים
גדולים
וגבוהים
ממנה;
והנה
אין
ספק
שתלכד
ואין
מציל.
ומלת
מצודים
-
כמו
"עד
למצד
דוד"
(בנוסחנו:
דויד;
דה"א
יב
,
יז);
"מצודת
ציון"
(ש"ב
ה
,
ז);
והמ"ם
-
שורש.
רלב"ג:
גם
זה
ראיתי
חכמה
תחת
השמש
וגדולה
היא
אלי
,
והיא
תביא
להאמין
,
שהוא
ראוי
שיניח
האדם
תענוגי
זה
העולם
בעבור
שלמות
הנפש.
והוא
,
שכבר
ימָצא
בתחלת
הענין
קבוץ
שֵׂכֶל
האדם
עם
עוזריו.
עיר
קטנה
-
כי
מה
שנבנה
בה
הוא
מעט
,
ולו
מן
העוזרים
מעט
בתחלת
הענין;
כי
האדם
בתחלת
ענינו
ימָצא
נמשך
לרדיפת
התאוות.
ובא
אליה
מלך
גדול
,
והוא
הכח
המתעורר
,
המושל
על
אברי
האדם
וכליו
להניעם
למה
שירצה
,
והוא
היצר
הרע
,
וסבב
העיר
הזאת
הקטנה
לתפשה
ולהרסה
,
ובנה
עליה
מצודים
גדולים.
ומצא
בה
איש
מסכן
וחכם
(בנוסחנו:
חכם)
,
והוא
השכל
ההיולאני
,
והוא
מסכן
-
להיותו
נברא
משולל
מכל
המושכלות
,
וגם
לא
יגיע
להם
לקנותם
,
כי
אם
בקושי;
ואולם
שאר
הכחות
ישיגו
משיגיהם
בקלות
,
כמו
החוש
והדומה
לו.
ומלט
הוא
את
העיר
בחכמתו
-
לא
בכחו
,
אבל
מצד
המעלה
והחשיבות
אשר
לדבר
שיניע
השכל
אליו
,
ימשול
השכל
להניע
האדם
אל
מה
שירצהו;
וזה
ממה
שיַרְאה
שהחכמה
יותר
מעולה
מאלו
החיים
הגופיים
,
עד
שמעלתה
וחשיבותה
יכריח
האדם
להניח
כל
אותם
הכחות
המביאים
אותו
לאהבת
התאוות
הגופיות.
ועם
כל
זה
נבערו
האנשים
ולא
זכרו
האיש
המסכן
ההוא
והקלו
בו
,
ונמשכו
רבים
מהם
אל
התאוות
הגופיות.