תנ"ך - כי
נמכרנו
אני
ועמי
להשמיד
להרוג
ולאבד
ואלו
לעבדים
ולשפחות
נמכרנו
החרשתי
כי
אין
הצר
שוה
בנזק
המלך:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֤י
נִמְכַּ֙רְנוּ֙
אֲנִ֣י
וְעַמִּ֔י
לְהַשְׁמִ֖יד
לַהֲר֣וֹג
וּלְאַבֵּ֑ד
וְ֠אִלּוּ
לַעֲבָדִ֨ים
וְלִשְׁפָח֤וֹת
נִמְכַּ֙רְנוּ֙
הֶחֱרַ֔שְׁתִּי
כִּ֣י
אֵ֥ין
הַצָּ֛ר
שֹׁוֶ֖ה
בְּנֵ֥זֶק
הַמֶּֽלֶךְ:
ס
(אסתר פרק ז פסוק ד)
כִּי
נִמְכַּרְנוּ
אֲנִי
וְעַמִּי
לְהַשְׁמִיד
לַהֲרוֹג
וּלְאַבֵּד
וְאִלּוּ
לַעֲבָדִים
וְלִשְׁפָחוֹת
נִמְכַּרְנוּ
הֶחֱרַשְׁתִּי
כִּי
אֵין
הַצָּר
שֹׁוֶה
בְּנֵזֶק
הַמֶּלֶךְ:
ס
(אסתר פרק ז פסוק ד)
כי
נמכרנו
אני
ועמי
להשמיד
להרוג
ולאבד
ואלו
לעבדים
ולשפחות
נמכרנו
החרשתי
כי
אין
הצר
שוה
בנזק
המלך:
ס
(אסתר פרק ז פסוק ד)
כי
נמכרנו
אני
ועמי
להשמיד
להרוג
ולאבד
ואלו
לעבדים
ולשפחות
נמכרנו
החרשתי
כי
אין
הצר
שוה
בנזק
המלך:
ס
(אסתר פרק ז פסוק ד)
תרגום שני לאסתר:
אֲרוּם
אִזדַּבַּנִית
אֲנָא
וְעַמִי
לְמִשׁתֵּיצָאָה
וּלמִתקְטַל
וּלהוֹבָדָא
וְאִלוּ
לְעַבדִין
וּלאַמהָן
אִזדַּבַּנִית
אֲנָא
וְעַמִי
שָׁתְקָא
הֲוֵינָא
אֲרוּם
לֵית
בְּעֵיל
דְּבָבָא
שָׁוֵי
לְיַקָרָא
:
תרגום מגילות:
אֲרוּם
אִזדַּבַּנָא
מַגָּן
אֲנָא
וְעַמִי
בֵית
יִשׂרָאֵל
לְאִשׁתֵּיצָאָה
לְאִתקְטָלָא
וּלהוֹבָדָא
וְאִלוּלֵי
לְעַבדִין
וּלאַמהָן
אִזדַּבַּנָא
שְׁתַקִית
אֲרוּם
לֵית
מָעִיקָא
טִימִין
וּרוַחָא
בְּאוּזנִיקָא
דְמַלכָּא
:
עין המסורה:
ועמי
-
י"א:
ראה
לעיל
,
ג.
להרוג
-
ב'
מלא:
קה'
ג
,
ג;
אס'
ז
,
ד.
ואלו
-
ב':
*קה'
ו
,
ו;
אס'
ז
,
ד.
הצר
-
ג'
,
חד
פתח
וב'
קמץ:
*במ'
י
,
ט;
*זכ'
ח
,
י;
*אס'
ז
,
ד.
שוה
-
ג':
אס'
ג
,
ח;
ה
,
יג;
ז
,
ד.
מסורה גדולה:
הצר
ג'
חד
פת'
וב'
קמ'
וסימנ'
על
הצר
הצרר
אתכם
וליוצא
ולבא
אין
שלום
מן
הצר
כי
אין
הצר
שוה.
רש"י:
כי
אין
הצר
שוה
-
אינו
חושש
בנזק
המלך;
שאילו
היה
מחזר
אחר
הנאתך
,
היה
לו
לומר:
מכור
אותם
לעבדים
ולשפחות
וקבל
הממון
,
או:
החיה
אותם
להיות
לך
לעבדים
הם
וזרעם.
רשב"ם:
תנתן
לי
נפשי
-
אתה
אמרת
שתתן
לי
"עד
חצי
מלכות"
(ראה
לעיל
,
ב)
,
ואני
שואלת
ומבקשת
ממך
רק
נפשי
ונפשות
בני
עמי
אשר
יצאתי
מהם;
שהרי
נמכרנו
ונמסרנו
לטבח
,
להשמיד.
נמכרנו
-
על
אשר
אמר
המן
לשקול
עשרת
אלפים
ככר
כסף
אל
גנזי
המלך
(ראה
אס'
ג
,
ט).
ואילו
לעבדים
-
ואילו
היינו
מסורים
לעבדים
ולשפחות
,
ובלבד
שלא
נמות
,
הייתי
שותקת
,
אבל
על
ההריגה
מי
יוכל
לשתוק?!
כי
אין
הצר
שוה
-
הצר
והאויב
המבקש
ומרדף
להרגינו
אין
חושש
בנזק
אשר
רוצה
להזיק
את
המלך.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
כי
נמכרנו
אני
ועמי
להשמיד
להרוג
ולאבד.
ואילו
לעבדים
ולשפחות
נמכרנו
החרשתי
-
שהרי
בדבר
זה
אין
הצר
שוה
בנזק
המלך
,
בעוד
שאני
נשואה
לך
שיהא
לוקח
אותי
מעִמך
לו
לשפחה.
אבל
גזירה
זו
שנגזרה
עלי
לאבדני
,
לאחר
שיתיזו
את
ראשי
אין
הראש
חוזר
למקומו.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
כי
נמכרנו
אני
ועמי
להשמיד...
ואילו
לעבדים
ולשפחות
נמכרנו
החרשתי
-
שהרי
לא
קצרה
ידך
מפדות
וכח
יש
בידך
להציל
(ע"פ
יש'
נ
,
ב);
אבל
אחר
ההרג
,
אין
מלך
בשר
ודם
שיכול
להציל
ולהשיב
את
הנפש
אל
ההרוג.
כי
אין
הצר
שוה
בנזק
המלך
-
בדבר
זה
,
שנימכר
לעבדים
ולשפחות
,
אין
הצר
שוה
להזיק
את
המלך
,
שכשירגיש
המלך
,
ישוב
הממכר
(ע"פ
יח'
ז
,
יג).
דבר
אחר:
כי
אין
הצר
שוה
בנזק
-
אין
הצר
חושש
בנזק
המלך.
ולשון
הראשון
עיקר
,
שתיבת
כי
נותן
טעם
לדבר
של
מעלה.
פרשן צרפתי עלום שם:
ואילו
לעבדים
וכו'
-
שאילו
נמכרתי
לשפחה
כדי
לעבוד
בני
אדם
,
החרשתי
,
שלא
הייתי
צריכה
למחות
,
כי
אין
הצר
שוה
בנזק
המלך
-
לפי
שלא
היה
המלך
מניח
את
אשתו
לעבוד
לבני
אדם
מפני
כבודו
,
והיה
מבטל
את
הגזירה
,
אבל
בגזירה
זו
איני
יכולה
לשתוק.
ראב"ע אסתר פירוש א:
כי
נמכרנו
-
מבניין
'נפעל';
והטעם:
אַחֵר
מכרנו;
והנה
"והתמכרתם"
(דב'
כח
,
סח)
-
שהם
ימכרו
עצמם
,
"ואין
קונה"
(ראה
שם).
ואלו
-
כמו
"ואלו
חיה
אלף
שנים"
(קה'
ו
,
ו);
והאל"ף
נוסף.
והטעם:
כי
נמכרנו
להשמיד
,
ואילו
נמכרנו
להיותנו
עבדים
ושפחות
הייתי
מחרשת
,
כי
אין
הצרה
הזאת
הבאה
עלינו
(ע"פ
בר'
מב
,
כא)
שוה
בעינינו
מאומה
,
אע"פ
שאין
למעלה
ממנה
אחר
הריגה
,
כדי
שלא
יבוא
המלך
לידי
נזק
במחשבתו.
והנה
הצר
-
שם
,
כמו
"צר
ומצוק
מצאוני"
(תה'
קיט
,
קמא).
או
פירוש
הצר
-
שם
התואר:
כי
אין
האויב
שוה
שיבוא
נזק
למלך.
ומלת
נזק
-
בלשון
ארמית:
"לא
להוי
נזיק"
(דנ'
ו
,
ג).
ראב"ע אסתר פירוש ב:
כי
נמכרנו
-
כמו
"ימכור
יי'
את
סיסרא"
(שו'
ד
,
ט).
ואלו
-
כמו
ואלו
חיים
נמכרנו
,
הזכרים
לעבדים
והנקבות
לשפחות.
אמר
אחד
מחכמי
אפריקי
,
כי
פירוש
הצר
-
כמו
'צרה'
,
שהוא
שם;
כמו
"צר
ומצוק
מצאוני"
(תה'
קיט
,
קמג).
והטעם:
אלו
לעבדים
נמכרנו
ולא
להריגה
,
הייתי
מחרישה
,
כי
זאת
הצרה
הייתי
סובלת
,
כי
לא
היתה
שוה
בעיני
שאביא
נזק
מחשבות
וצער
על
המלך.
ויש
אומרים:
כי
הצר
שמְכָרנו
להריגה
לא
יחוש
שיבא
נזק
למלך.
או:
שהצר
לא
יוכל
להועיל
למלך
בבוא
הנזק
לו.
ומלת
נזק
ידועה
בארמית.
רלב"ג:
כי
אין
הצר
שוה
בנזק
המלך
-
רוצה
לומר:
כי
אין
הצר
והמצוק
שיקרה
לעמי
מפני
היותם
עבדים
ושפחות
שוה
לי
,
כמה
שהוא
נזק
המלך
אם
לא
יגיעו
לו
עשרת
אלפים
ככר
כסף
על
זה
(ראה
אס'
ג
,
ט);
אך
המות
לא
אוכל
לסבול
בשום
פנים
לי
ולעמי.
ר' ישעיה מטראני:
כי
אין
הצר
שוה
-
לשון
"ואל
מי
תדמיוני
ואשוה"
(יש'
מ
,
כה)
,
כלומר:
שום
נזק
והפסד
אינו
משוה
לנזק
המלך
,
לומר:
כך
וכך
יפסיד
המלך
אם
יפסיד
היהודים;
כי
הוא
סבור
שלא
יפסיד
המלך
כלום
על
דבר
זה.