תנ"ך - כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י נִמְכַּ֙רְנוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמִּ֔י לְהַשְׁמִ֖יד לַהֲר֣וֹג וּלְאַבֵּ֑ד וְ֠אִלּוּ לַעֲבָדִ֨ים וְלִשְׁפָח֤וֹת נִמְכַּ֙רְנוּ֙ הֶחֱרַ֔שְׁתִּי כִּ֣י אֵ֥ין הַצָּ֛ר שֹׁוֶ֖ה בְּנֵ֥זֶק הַמֶּֽלֶךְ: ס (אסתר פרק ז פסוק ד)

טקסט וניקוד:

כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ: ס (אסתר פרק ז פסוק ד)

טקסט בלבד:

כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך: ס (אסתר פרק ז פסוק ד)

תיקון קוראים:

כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך: ס (אסתר פרק ז פסוק ד)

תרגום שני לאסתר:
אֲרוּם אִזדַּבַּנִית אֲנָא וְעַמִי לְמִשׁתֵּיצָאָה וּלמִתקְטַל וּלהוֹבָדָא וְאִלוּ לְעַבדִין וּלאַמהָן אִזדַּבַּנִית אֲנָא וְעַמִי שָׁתְקָא הֲוֵינָא אֲרוּם לֵית בְּעֵיל דְּבָבָא שָׁוֵי לְיַקָרָא :

תרגום מגילות:
אֲרוּם אִזדַּבַּנָא מַגָּן אֲנָא וְעַמִי בֵית יִשׂרָאֵל לְאִשׁתֵּיצָאָה לְאִתקְטָלָא וּלהוֹבָדָא וְאִלוּלֵי לְעַבדִין וּלאַמהָן אִזדַּבַּנָא שְׁתַקִית אֲרוּם לֵית מָעִיקָא טִימִין וּרוַחָא בְּאוּזנִיקָא דְמַלכָּא :

עין המסורה:
ועמי - י"א: ראה לעיל , ג. להרוג - ב' מלא: קה' ג , ג; אס' ז , ד. ואלו - ב': *קה' ו , ו; אס' ז , ד. הצר - ג' , חד פתח וב' קמץ: *במ' י , ט; *זכ' ח , י; *אס' ז , ד. שוה - ג': אס' ג , ח; ה , יג; ז , ד.

מסורה גדולה:
הצר ג' חד פת' וב' קמ' וסימנ' על הצר הצרר אתכם וליוצא ולבא אין שלום מן הצר כי אין הצר שוה.

מסורה קטנה:
ועמי - י"א; הצר - ג' , ב'; שוה - ג'.

רש"י:
כי אין הצר שוה - אינו חושש בנזק המלך; שאילו היה מחזר אחר הנאתך , היה לו לומר: מכור אותם לעבדים ולשפחות וקבל הממון , או: החיה אותם להיות לך לעבדים הם וזרעם.

רשב"ם:
תנתן לי נפשי - אתה אמרת שתתן לי "עד חצי מלכות" (ראה לעיל , ב) , ואני שואלת ומבקשת ממך רק נפשי ונפשות בני עמי אשר יצאתי מהם; שהרי נמכרנו ונמסרנו לטבח , להשמיד. נמכרנו - על אשר אמר המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף אל גנזי המלך (ראה אס' ג , ט). ואילו לעבדים - ואילו היינו מסורים לעבדים ולשפחות , ובלבד שלא נמות , הייתי שותקת , אבל על ההריגה מי יוכל לשתוק?! כי אין הצר שוה - הצר והאויב המבקש ומרדף להרגינו אין חושש בנזק אשר רוצה להזיק את המלך.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד. ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי - שהרי בדבר זה אין הצר שוה בנזק המלך , בעוד שאני נשואה לך שיהא לוקח אותי מעִמך לו לשפחה. אבל גזירה זו שנגזרה עלי לאבדני , לאחר שיתיזו את ראשי אין הראש חוזר למקומו.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
כי נמכרנו אני ועמי להשמיד... ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי - שהרי לא קצרה ידך מפדות וכח יש בידך להציל (ע"פ יש' נ , ב); אבל אחר ההרג , אין מלך בשר ודם שיכול להציל ולהשיב את הנפש אל ההרוג. כי אין הצר שוה בנזק המלך - בדבר זה , שנימכר לעבדים ולשפחות , אין הצר שוה להזיק את המלך , שכשירגיש המלך , ישוב הממכר (ע"פ יח' ז , יג). דבר אחר: כי אין הצר שוה בנזק - אין הצר חושש בנזק המלך. ולשון הראשון עיקר , שתיבת כי נותן טעם לדבר של מעלה.

פרשן צרפתי עלום שם:
ואילו לעבדים וכו' - שאילו נמכרתי לשפחה כדי לעבוד בני אדם , החרשתי , שלא הייתי צריכה למחות , כי אין הצר שוה בנזק המלך - לפי שלא היה המלך מניח את אשתו לעבוד לבני אדם מפני כבודו , והיה מבטל את הגזירה , אבל בגזירה זו איני יכולה לשתוק.

ראב"ע אסתר פירוש א:
כי נמכרנו - מבניין 'נפעל'; והטעם: אַחֵר מכרנו; והנה "והתמכרתם" (דב' כח , סח) - שהם ימכרו עצמם , "ואין קונה" (ראה שם). ואלו - כמו "ואלו חיה אלף שנים" (קה' ו , ו); והאל"ף נוסף. והטעם: כי נמכרנו להשמיד , ואילו נמכרנו להיותנו עבדים ושפחות הייתי מחרשת , כי אין הצרה הזאת הבאה עלינו (ע"פ בר' מב , כא) שוה בעינינו מאומה , אע"פ שאין למעלה ממנה אחר הריגה , כדי שלא יבוא המלך לידי נזק במחשבתו. והנה הצר - שם , כמו "צר ומצוק מצאוני" (תה' קיט , קמא). או פירוש הצר - שם התואר: כי אין האויב שוה שיבוא נזק למלך. ומלת נזק - בלשון ארמית: "לא להוי נזיק" (דנ' ו , ג).

ראב"ע אסתר פירוש ב:
כי נמכרנו - כמו "ימכור יי' את סיסרא" (שו' ד , ט). ואלו - כמו ואלו חיים נמכרנו , הזכרים לעבדים והנקבות לשפחות. אמר אחד מחכמי אפריקי , כי פירוש הצר - כמו 'צרה' , שהוא שם; כמו "צר ומצוק מצאוני" (תה' קיט , קמג). והטעם: אלו לעבדים נמכרנו ולא להריגה , הייתי מחרישה , כי זאת הצרה הייתי סובלת , כי לא היתה שוה בעיני שאביא נזק מחשבות וצער על המלך. ויש אומרים: כי הצר שמְכָרנו להריגה לא יחוש שיבא נזק למלך. או: שהצר לא יוכל להועיל למלך בבוא הנזק לו. ומלת נזק ידועה בארמית.

רלב"ג:
כי אין הצר שוה בנזק המלך - רוצה לומר: כי אין הצר והמצוק שיקרה לעמי מפני היותם עבדים ושפחות שוה לי , כמה שהוא נזק המלך אם לא יגיעו לו עשרת אלפים ככר כסף על זה (ראה אס' ג , ט); אך המות לא אוכל לסבול בשום פנים לי ולעמי.

ר' ישעיה מטראני:
כי אין הצר שוה - לשון "ואל מי תדמיוני ואשוה" (יש' מ , כה) , כלומר: שום נזק והפסד אינו משוה לנזק המלך , לומר: כך וכך יפסיד המלך אם יפסיד היהודים; כי הוא סבור שלא יפסיד המלך כלום על דבר זה.
ריכוז קישורים