תנ"ך - חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָאָבֽוֹת: ס (דברים פרק יח פסוק ח)

טקסט וניקוד:

חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל־הָאָבוֹת: ס (דברים פרק יח פסוק ח)

טקסט בלבד:

חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות: ס (דברים פרק יח פסוק ח)

תיקון קוראים:

חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות: ס (דברים פרק יח פסוק ח)

תרגום אונקלוס:
חוּלָק כְּחוּלָק יֵיכְלוּן בָּר מִמַטַרתָּא דְּיָתַהּ שַׁבְּתָא דְּכֵין אַתקִינוּ אֲבָהָתָא :

עין המסורה:
כחלק - ב': דב' יח , ח; ש"א ל , כד.

מסורה קטנה:
כחלק - ב'; ממכריו - ל'.

רש"י:
חלק כחלק יאכלו - מלמד שחולקין בעורות ובבשר שעירי חטאות. יכול אף בדברים הבאים שלא מחמת הרגל , כגון תמידין ומוספי השבת ונדרים ונדבות? תלמוד לומר: לבד ממכריו על האבות - חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל , שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה: טול אתה שבתך ואני אטול שבתי (ראה סוכה נו , א).

רשב"ם:
לבד ממכריו על האבות - לפי הפשט: כמו "איש מאת מכרו" (מ"ב יב , ו); אם יש לו שם קרוב מאבותיו , שיתן לו קרבנו לעשותו הוא , יש לו רשות להקריבו אע"פ שאינו ממשמרה זו.

ראב"ע:
לבד ממכריו - יש אומרים שהוא כמו "מאת מכריכם" (מ"ב יב , ח) , בדרך מעט רחוקה , ולא אבה (ע"פ שו' יט , י) הדקדוק; רק הוא מגזרת "וכי תמכרו ממכר" (וי' כה , יד). והטעם , כי אם מכר ביתו שירש מאבותיו , כאשר כתוב "ויצא ממכר בית ועיר אחזתו" (שם , לג) - זה פירוש על האבות - לא יאמר לו: הנה יש לך , לא תאכל חלק כחלק! וכאשר השלים להזכיר דבר השופט (ראה דב' יז , ח ואי') והכהן , הזכיר דבר הנביא (ראה להלן , טו ואי').

ר' יוסף בכור שור:
חלק כחלק יאכלו - מה שיבא בחג מחמתו (ראה ספ"ד קסט) , כגון מוספין ופָרי החג והכבשים ושאר קרבנות הבאים מחמת החג , חולקים כל המשמרות שוה בשוה. לבד ממכריו על האבות - מה שבא שלא מחמת החג , כגון התמידין ונדרים ונדבות: לאנשי משמר , ששַבָּת (שבוע) שאירע בו החג - שלהם. וכן תירגם אונקלוס.

רלב"ג:
וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם - ידוע שאין זה המאמר בלוי שאינו כהן , שנאמר חלק כחלק יאכלו , ואין שם ללוי קדשים שיהיו נאכלים במקום הבחירה לבד; ולזה הוא מבואר שזה הלוי הוא כהן. והנה אמר בו: ושרת בשם יי' אלהיו , כמו שאמר קודם זה: "לעמוד לשרת בשם יי'" (פס' ה) - למדנו שהוא מדבר בזה המקום משירות הכהונה. ולפי שאמרוֹ וכי יבא הלוי יעיר על העת אשר ראוי לבא בו הלוי , לפי מה שנתבאר מהשרשים הכוללים , וזה אמנם הוא ברגלים , למדנו , שכשיבא שם הכהן ברגל , הנה הוא רשאי בכל אות נפשו לבא לבית הבחירה ולשרת שם בשם יי' ככל אחיו הכהנים הלוים העומדים שם לפני יי' , ולאכול חלק כחלק עמהם מהקרבנות והמנחות. לבד ממכריו על האבות - ידוע שהאבות חלקו הכהנים למשמרות (ראה דה"א כד , ג ואי') , כדי שיהיו איש על עבודתו (ע"פ במ' ד , יט) , באופן שלא יהיה שם מחלקת ולא תתבלבל מפני זאת העבודה הנכבדת; וזה הוא עניין 'ממכריהם' - כאלו מכרו זה לזה חלקם , בדרך שיטול זה חלקו בשבת זו וזה בשבת אחרת , וזה יעבוד בשבת זו וזה בשבת אחרת. ואמר בזה המקום כי מלבד הקרבנות והעבודות שהם מהממכר הזה , יוכלו לעבוד הכהנים בשוה ולחלק ביניהם חלק כחלק , והם הקרבנות והמנחות שהם מפני הרגל. ואולם הקרבנות שאינם מפני הרגל המיוחסים לשבת ההוא , יהיו לאנשי המשמר לבד , העבודה והאכילה , לא לזולתם מהכהנים. ולפי שהוצרכה התורה להתיר זה לכהנים בעלותם לרגל , למדנו שכונת התורה היא שיהיו הכהנים משמרות משמרות , כי בזולת זה לא תשלם זאת העבודה הנכבדת באופן ראוי. והנה אמרוֹ וכי יבא הלוי - יכלול גם כן בואו שם להביא קרבנותיו או נדריו ונדבותיו , כי אז הוא ראוי לבא שם , ולזה יוכל לעבוד אז באלו הקרבנות ולאכל עמם חלק כחלק. ואחשוב שכבר אמר וכי יבא הלוי - לכלול בזה העניין הלוי , שהוא גם כן נחלק למשמרות. והנה לעניין השירות שהוא בשם יי' , והוא השירה שאומרים הלויים על הקרבנות , יהיה הבא מהלויים יכול לשרת בכל אות נפשו , לא בשאר עבודות הלוים , כי הם לאנשי המשמר. והנה למדנו מזה המקום שהלויים גם כן יחוייב שיהיו נחלקים למשמרות , בדרך שיהיה "איש על עבודתו ועל משאו" , כמו שזכרה התורה בפרשת 'במדבר סיני' (ראה במ' ד , יט) ובפרשת 'נשא' (שם , מט). הנה זה ביאור מה שיצטרך אל ביאור מזאת הפרשה שהגבלנו ביאורה פה. (עשרים ואחת תועלות - בקובץ רלב"ג תועלות). (חלק שני:) "כי אתה בא אל הארץ" וגו' (דב' יח , ט) עד "יד ביד רגל ברגל" (דב' יט , כא).
ריכוז קישורים