תנ"ך - ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל־ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל: (דברים פרק לד פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל: (דברים פרק לד פסוק יב)

טקסט בלבד:

ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל־ישראל: (דברים פרק לד פסוק יב)

תיקון קוראים:

ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל־ישראל: (דברים פרק לד פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
וּלכֹל יְדָא תַקִיפְתָא וּלכֹל חֶזוָנָא רַבָּא דַּעֲבַד מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשׂרָאֵל :

עין המסורה:
ולכל - ד' ראשי פסוקים: בר' א , ל; שמ' יא , ז; דב' לד , יב; דה"א כג , לא. הגדול - ח' מלא בתורה: ראה דב' א , יט.

מסורה קטנה:
ולכל - ד' רא' פס'; הגדול - ח' מל' בתו'. סכום הפסוקים שלספר תשע מאות וחמשים וחמשה.

רש"י:
ולכל היד החזקה - שקיבל את התורה בלוחות בידיו (ראה ירוש' תענית ד , ו [סח , ג]). ולכל המורא הגדול - נסים וגבורות שבמדבר הגדול והנורא (ע"פ דב' א , יט; ראה ספ"ד שנז). לעיני כל ישראל - שנשאוֹ לבו לשבר את הלוחות לעיניהם , שנאמר "ואשברם לעיניכם" (דב' ט , יז; ראה ספ"ד שנז) , והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו , שנאמר "אשר שברת" (דב' י , ב) - יישר כחך ששברת (ראה שבת פז , א).

ראב"ע:
היד החזקה - פליאות הים. המורא הגדול - מעמד הר סיני.

ר' יוסף בכור שור:
אשר עשה משה לעיני כל ישראל - שאר נביאים מתנבאים ליחידים , כמו שעשה אליהו , שאמר לאשה: "הקמח והשמן לא תכל" (ראה מ"א יז , יד); וכן אלישע שאמר: "שאלי... כלים ויצקת... ושלמי את נשייך ואת ובנייך תחיי בנותר" (מ"ב ד , ג , ד , ז). אבל כל מעשיו של משה - לצורך כל ישראל ולדורות הבאים , ובמעמד כל ישראל ולעיניהם. חסלת 'וזאת הברכה' , וחסלת חמשה חומשי תורה , שבח לאל גדול ונורא. בריך רחמנא דסייען , מרישא ועד כאן.

רמב"ן:
ולכל היד החזקה - קריעת ים סוף , שנאמר בו "וירא ישראל את היד הגדולה" (שמ' יד , לא); ולכל המורא הגדול - מעמד הר סיני , שנאמר בו "למען תהיה יראתו על פניכם" (ראה שמ' כ , יז). ולפיכך הזכיר באלו שנעשו לעיני ישראל , שכבר הזכיר כל הנעשה לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו (ראה לעיל , יא). ובסיפרי (ספ"ד שנז): ולכל היד החזקה - זו מכת בכורות , שנאמר בו "כי ביד חזקה ישלחם" (שמ' ו , א); ולכל המורא הגדול - זו קריעת ים סוף; דבר אחר: ולכל המורא הגדול - זו מתן תורה. ועל דרך האמת: היד החזקה - מדת הדין , כלשון "היתה עלי יד יי'" (יח' לז , א) , וכן "כי יד יי' עשתה זאת" (יש' מא , כ) , וכן יאמרו במשפט "כי יצאה בי יד יי'" (רות א , יג); והמורא הגדול - מדת הרחמים , כענין שכתוב "אותו תקדישו והוא מוראכם" (יש' ח , יג); ולזה מתכונים בסיפרי ב'מכת בכורות' וב'קריעת ים סוף' , כי כתוב בם "לעשות לך שם תפארת" (יש' סג , יד). וטעם אשר עשה משה - שהכין והראה זה לעיני כל העם , כלשון "ואת הנפש אשר עשו בחרן" (בר' יב , ה); "וימהר לעשות אותו" (בר' יח , ז); "לעשות את יום השבת" (דב' ה , טו); כי משה לא עשה היד החזקה והמורא הגדול , רק הכין אותם , ובעבורו נעשו לעיני כל ישראל. ונשלמו חמשה הספרים האל , אשר קצרה בהם חכמת אגור ואיתיאל , ואלפי ברכות והודאות לאל , אשר גמלני כרחמיו וכרוב חסדיו , ויבא אשר לבי שואל , והוא למען שמו יואל , ובא לציון גואל , ובמהרה בימינו יעמד מיכאל , לבנות הבית וההראל , ויקיים מקרא שכתוב על ידי יחזקאל , "וידעו הגוים כי אני יי' מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם" (לז , כח) , ו"ברוך יי' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם" (תה' קו , מח). אמן ואמן.

רלב"ג:
ולא קם נביא עוד בישראל כמשה - ידוע מדברי התורה שלא קם נביא תורה ולא יקום זולת משה , כי שום נביא לא יאמן לחדש בה או לגרוע באופן שישימהו תורה נוהגת לדורות , כל שכן שלא יאמן לשנותה ולהמירה באחרת; וזה כלו מבואר ממה שקדם (ראה פירושו לדב' יח , טו). ולזה לא זכר כאן זה ההבדל הנפלא שיש בין נבואת משה ובין נבואת זולתו , אבל זכר מה שהובדל בו משה מכל נביא שיקום להתנבא בישראל. ומזה התבאר שהוא אפשר שיקום כמוהו להתנבא בישראל ובשאר האומות לאלו העניינים שזכר אחר זה; ואם לא היה העניין כן היה אמרו בישראל תנאי לבטלה. והנה זה הנביא שיתנבא בישראל ובשאר האומות הוא מלך המשיח , כמו שזכרנו בפרשת בלעם (ראה במ' כב - כד , התועלת השני) , והוא מי שאמר עליו הנביא "והריחו ביראת יי' לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" (יש' יא , ג); ועל ידי מופתיו ונפלאותיו יהפוך השם אל העמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יי' ולעבדו שכם אחד (ע"פ צפ' ג , ט) , כמו שלקח השם יתעלה את ישראל לעבודתו במופתים והנפלאות העצומות שהראה להם במצרים ועל הים ובמדבר. והנה אחשוב שהמופת היותר נפלא שיעשה הוא תחיית המתים , והוא יגָלה וירָאה בקצות הארץ , ולזה יאמינו אז כל הגוים כי יי' הוא האלהים (ע"פ מ"א ח , ס) ויאמרו ששקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל (ע"פ יר' טז , יט). והנה ההבדלים שזכר בזה המקום בין נבואת משה ובין נבואת זולתו הוא , ממי שהם נביאים בישראל לבד , הם שלשה: הראשון הוא , שהשם יתעלה ידעו פנים אל פנים , ולזה היתה נבואתו בהקיץ , כי היא משפע שכל לשכל לבד , ולזה לא הוצרך בה התבודדות לדומיון , כמו שיצטרך זה לשאר הנביאים , שתבא להם הנבואה במראה או בחלום; וזהו אמרו: "אם יהיה נביאכם יי' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו" (במ' יב , ו). והשני - שלא נתפשטו אותותיהם ומופתיהם בכלל אומה גדולה במקום רחב מאד מהארץ כמו הענין באותות והמופתים שנעשו מהשם יתעלה על ידי משה , שנעשו לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו , כמו שנתבאר בספר ואלה שמות. ואולם שאר הנביאים , כשנתחדש מהם מופת אחד לכלל גדול מהאומה , לא היה במקום רחב מהארץ; כי ענין מות סנחריב דרך משל באופן הנפלא ההוא הנזכר בספר מלכים (ראה מ"ב יט , לה) ובספר ישעיה (ראה יש' לז , לו) היה בחלק קטן מהארץ , ואולם משה הרבה אותות ומופתים אשר נתפשטו לכל העם ההוא בכל ארץ מצרים. והשלישי הוא , שלא התמידו אותותיהם ומופתיהם לעיני כל ישראל כמו העניין במשה , שהתמיד ירידת המן ארבעים שנה (ראה שמ' טז , לה) , ועניין עמוד הענן ועמוד האש (ראה שמ' יג , כב) , ודבור השם יתעלה עמו שהיה תמיד בעמוד ענן לעיני כל ישראל (ראה שמ' לג , ט - י); ובכלל , רבו מלספור המופתים הנפלאים שעשה משה לעיני כל ישראל. הנה משה נבדל מאלו העניינים משאר הנביאים באיכות ובכמות , ולזה אמר: לכל האותות והמופתים ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול. והנה אחשוב שיהיה הרצון באותות - מה שהמכוון בהמצאתו הוא להאמין בדברי הנביא , כמו הפכת המטה לנחש (ראה שמ' ד , ג) , והֵהָפֵך מי היאור לדם (ראה שמ' ז , כ). וכאשר היו עם זה חוץ מהטבע , כמו העניין באלו , נקראים אותות ומופתים; כי מצד מה שהם לסימן הם אותות , ומצד מה שהם חוץ מהטבע הם מופתים; וזה , כי האותות יהיו אותות אע"פ שלא יהיה בהם דבר חוץ מהטבע , כמו שנתבאר מהאותות שנתן שמואל לשאול לאמת שהוא יהיה מלך על ישראל (ראה ש"א י , ב - ז). והיד החזקה הוא מה שהראה השם יתעלה חוזק ידו לעשות אשר יחפוץ , כמו העניין בקריעת ים סוף (ראה שמ' יד , כא - כב) , שהיתה כלי לעבור ישראל בים ואל טביעת פרעה וחילו בים (ראה שם , כז - כח) , ובירידת המן ארבעים שנה (ראה שמ' טז , לה) , ובשאר מה שדומה לזה מהנפלאות העצומות. והמורא הגדול הם הנפלאות שעשה השם יתעלה כדי שייראו מלפניו. ובכאן נשלם הביאור במה שצריך בזאת הפרשה. (תשע עשרה תועלות - בקובץ רלב"ג תועלות).
ריכוז קישורים