תנ"ך - כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף ה' עליכם להשמיד אתכם וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא: (דברים פרק ט פסוק יט)

כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא: (דברים פרק ט פסוק יט)

כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף ה' עליכם להשמיד אתכם וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא: (דברים פרק ט פסוק יט)

כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא: (דברים פרק ט פסוק יט)

תרגום אונקלוס:

אֲרֵי דְחֵילִית מִן קֳדָם רֻגזָא וְחִמתָּא דִּרגַז יְיָ עֲלֵיכוֹן לְשֵׁיצָאָה יָתְכוֹן וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתִי אַף בְּזִמנָא הַהוּא :

עין המסורה:

יגרתי - ד' (חסר): דב' ט , יט; תה' קיט , לט; איוב ג , כה; ט , כח. האף - ג': דב' ט , יט; כט , כג; יר' לו , ז.

מסורה קטנה:

יגרתי - ד'; האף - ג'.

רשב"ם:

גם בפעם ההיא - מלבד כמה פעמים שהתפללתי עליכם.

ראב"ע:

גם בפעם ההיא - כי כבר התפלל בעדם בהיותם על הים; והעד: "מה תצעק אלי" (שמ' יד , טו). ועוד: "ויצעק אל יי' ויורהו יי' עץ" (שמ' טו , כה).

ר' יוסף בכור שור:

כי יגורתי מפני האף... וישמע יי' אלי גם בפעם ההיא - למחול העון , כמו שעשה בתחילה שלא להשמיד (ראה שמ' לב , יד). אשר קצף - אמרתי: מאחר שקצף תחילה כל כך שאמר להשמיד (ראה להלן , כה) , בקושי ימחול לגמרי , כי יאמר: דיי אם לא אשמיד; וזהו כי יגורתי מפני האף.

רמב"ן:

כי יגורתי מפני האף - יאמר: מפני האף והחמה אשר קצף השם מתחלה עליכם להשמיד אתכם , יגורתי גם עתה , כי עדיין יש עליכם מן הקצף הגדול ההוא , אף על פי שכבר נחם השם על הרעה אשר דבר לעשות לעמו (ראה שמ' לב , יד). על כן חזרתי והתנפלתי עליכם ארבעים יום וארבעים לילה (ראה לעיל , יח) , עד ששמע אלי גם בפעם ההיא , כאשר שמע בפעם הראשונה קֹדם שירדתי.

רלב"ג:

ואתנפל לפני יי' כראשונה ארבעים יום וגו' - ירצה לפי מה שאחשוב , כי בראשונה , בסוף הארבעים יום , כשראה משה כעס השם יתעלה על ישראל , התנפל לפני השם יתעלה ובקש ממנו שלא יכלה עמו באפו (ע"פ שמ' לב , י); ואחר כן ירד תכף לנקות העון לפי מה שאפשר , כי לא יתכן שיתפלל לשם יתעלה עליהם והם עדיין מחזיקים ברשעתם. ולזה ירד תכף מההר ושבר הלוחות בראותו מעשה העגל , וצוה להרוג כל העובדים (ראה שם , כח - כט) ולשרוף העגל ולהאבידו (ראה שם , כ). ואחר זה היה נכון שיבקש מהשם יתעלה שישוב חרון אפו מישראל (ע"פ פס' יב , שם) אחר שביער הרע מקרבם , והתנפל לפני השם יתעלה כראשונה שהתנפל לבקש ממנו שלא יכלם תכף כמו שגזר עליהם , ועמד בזה ההתנפלות השני ארבעים יום וארבעים לילה בזולת אכילה ושתייה , עד שנעתר לו השם יתעלה. וכבר בארנו על דבר קרח (במ' יז , יט) כי בחטא אחד יתכן שיענש כלל העם מצד היותם מתאחדים , ולזה לא הספיק למשה בערוֹ הרע מקרב ישראל להשיב חרון אפו מהם. והוא אפשר שנֹאמר , שאמרוֹ כראשונה שב אל אמרו ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי; ויהיה הרצון בזה: וכבר התנפלתי לפני יי'; וכמו שעמדתי בראשונה מלאכול ולשתות ארבעים יום וארבעים לילה , כן עמדתי אז מלאכול ולשתות ארבעים יום וארבעים לילה.