תנ"ך - וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד: (שמואל ב פרק ה פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד: (שמואל ב פרק ה פסוק ז)

טקסט בלבד:

וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד: (שמואל ב פרק ה פסוק ז)

תיקון קוראים:

וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד: (שמואל ב פרק ה פסוק ז)

תרגום יונתן:
וַאֲחַד דָּוִיד יָת חַקרָא דְצִיוֹן הִיא קַרתָּא דְדָוִיד :

עין המסורה:
מצדת - ב' וחסר: ש"ב ה , ז; דה"א יא , ה.

מסורה קטנה:
מצדת - ב' וחס'.

ר' יוסף קרא:
וילך המלך ואנשיו אל היבוסי יושב הארץ. כי אם הסירך העורים והפסחים - הם דמויות כמראה אדם , שהציב אברהם לעדות פלשתים כשכרת עמם ברית , שלא יורישו בניו את ההר הזה; שכל זמן שיהו מראין להם דמויות הללו , שלא יהו בניו רשאין להוריש את היבוסי יושב ירושלים. וכשבא דוד לכבוש את היבוסי יושב הארץ , הוציאו לו דמויות הללו , אשר עינים להם ואינן רואין ורגלים להם ולא יהלכו; אמרו לו לדוד: כל זמן שדמויות הללו בידינו , אי אתה רשאי לבוא עלינו , מפני השבועה שנשבע זקינך לאבימלך , דכתיב "ועתה השבעה לי באלהים... אם תשקור לי ולניני ולנכדי" וגו' (בר' כא , כג). ואותם העורים והפסחים היו תקועים בצינור אחד , כיתד זו שתקועה בארץ; אמר דוד: כל מכה יבוסי ויגע בצינור - שאעפ"י שכיבשו כבר ירושלים , מצודת ציון שהיא מקום חזק בפני עצמו , לא היו יכולין לכבוש מפני אותן דמויות; ולכך היה אומר: לא תבא הנה - כלומר: לא תוכל לבוא הנה , אלא אם כן הסירך אותן דמויות. וילכוד דוד את מצודת ציון - והאיך לכדה? שאמר דוד ביום ההוא: כל מכה יבוסי ויגע בצינור , שהעמיד עליו הדמויות , ויטול מהם העורים והפסחים שהיו מוציאים לעדות , יהיה לראש; שכן כתיב בדברי הימים "ויאמר דוד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב... ויהי לראש" (דה"א יא , ו). שדמויות הללו שהם עורים ופסחים , הם שנואי נפש דוד - נפש דוד שנאה אותם. ואם תאמר: מה ראה דוד לשנאותם , והלא אין בם רוח חיים? והולך ומפרש מה טעם שנאם: על כן יאמרו - פתרון: על אשר יאמרו יושבי ירושלים: עור ופסח לא יבא - כלומר: כל זמן שדמויות הללו בידינו , שהם עורים ופסחים , לא יבא דוד אל הבית - פתרון: לא יכנס דוד לפנים מן העיר. הבית - כמו "מבית ומחוץ" (בר' ו , יד); וכן "וביתה" (להלן , ט) שהוא: לפנים.

רלב"ג:
וילכד דוד מהיבוסי את מצודת ציון היא עיר דוד.

ר' יוסף כספי:
ויאמר לדוד וגו' - זה האומר היה עם היבוסי; והנה ספור זה כתבו כותב דברי הימים בנסח יותר מבואר (דה"א יא , ד - ו) , ולא תפלא אם יש הבדל בין כותבי הספרים , כי רבים היו כותבי המאורעות , כמו שמבואר ביוסיפון. ואיך שהיה , הנה הענין בזה כי במקום ידוע , קרוב לשער עיר ירושלם , היתה רחובה אחת גדולה ששם צנור מים לשתות לכל הבא , ושם היו שוקדים תמיד עורים ופסחים וכל האמללים , כמו שהוא נמצא תמיד ברוב מקומות; ולכן כאשר דמה דוד ללכת לירושלם , היו היבוסים מחרפים את דוד ואומרים לו: צא נא תחלה והלחם עם אלה האמללים עד שתגע בצנור שברחובותם , ואחר נכח לך לבא אלינו - וזה כאלו אמרו: לא יבא דוד הנה בשום פנים , כי זה התנאי היה בעיניהם כמו 'על מנת שתעלה לרקיע' - וזה כי לא תוכל אותם , כי הם במקלותיהם ינצחוך שהם עם רב , ואיך תוכל לנו גבורי העיר; וזה כמו שאמר ירמיה "אנשים מדוקרים איש באהלו יקומו" (יר' לז , י). וכן היה - כי לא לכד דוד עתה רק מצודת ציון. וטעם ויגע בצנור - כמו "הנוגע באיש הזה" (בר' כו , יא) , כלומר: מגע להזק , כמו כל מכה יבוסי , והטעם: שישחית הכל. והעולה מזה הלשון הוא: שהכריז כל מכה יבוסי וגו'; ובדברי הימים כתב שיהיה לראש ולשר , ואין זה הכרח - שדי בהכרזה אם כן היה , כמו שיכריזו היום לתפוס איש , לפרסם שרצון המלך כן הוא ולא יזכרו לו תנאי גמול. וטעם על כן יאמרו וגו' - כי זאת החרפה היתה שומה מהיום והנה על פי דוד , ולכן היה כל עור ופסח מאז מעורר לו השחורה בראותו אותו , ולכן יאמרו עבדיו ובני ביתו , בראותם עור ופסח עברי או זולתו קרב אל בית דוד , שיתרחק משם ולא יבא אל ביתו. וידענו מזה שהפליג דוד ששם מפיבשת באוכלי שולחנו.

ר' ישעיה מטראני:
וילכד דוד את מצודת ציון - היא היתה עיר דוד , שהיתה קריה בצורה וחזקה מכל ירושלם.
ריכוז קישורים