תנ"ך - ויאמר דוד ביום ההוא כל־מכה יבסי ויגע בצנור ואת־הפסחים ואת־העורים שנאו שנואי נפש דוד על־כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל־הבית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּל־מַכֵּ֤ה יְבֻסִי֙ וְיִגַּ֣ע בַּצִּנּ֔וֹר וְאֶת־הַפִּסְחִים֙ וְאֶת־הַ֣עִוְרִ֔ים שְׂנֻאֵ֖ו שְׂנוּאֵ֖י נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד עַל־כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־הַבָּֽיִת: (שמואל ב פרק ה פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל־מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת־הַפִּסְחִים וְאֶת־הַעִוְרִים שְׂנֻאֵו שְׂנוּאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל־כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל־הַבָּיִת: (שמואל ב פרק ה פסוק ח)

טקסט בלבד:

ויאמר דוד ביום ההוא כל־מכה יבסי ויגע בצנור ואת־הפסחים ואת־העורים שנאו שנואי נפש דוד על־כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל־הבית: (שמואל ב פרק ה פסוק ח)

תיקון קוראים:

ויאמר דוד ביום ההוא כל־מכה יבסי ויגע בצנור ואת־הפסחים ואת־העורים שנאו שנואי נפש דוד על־כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל־הבית: (שמואל ב פרק ה פסוק ח)

תרגום יונתן:
וַאֲמַר דָּוִיד בְּיוֹמָא הַהוּא כָּל דְּיִקטוֹל יְבוּסָאָה וִישָׁרֵי לְמִכבַּשׁ כַּרכָּא וְיָת חַטָאַיָא וְיָת חַיָיבַיָא רַחֵיקַת נַפשָׁא דְדָוִיד עַל כֵּין יֵימְרוּן חַטָאַיָא וְחַיָיבַיָא לָא יֵיעֲלוּן לְבֵיתָא :

עין המסורה:
יבסי - ה' חסר (בלישנא): ראה לעיל , ו.

מסורה קטנה:
ויגע - ל'; בצנור - ל'; שנאו - שנואי ק'.

רש"י:
כל מכה יבוסי ויגע בצינור - "כל דיקטול יבוסאה וישרי למיכבש ית כרכא" (ת"י). ואת הפסחים - ויכה גם את הפסחים ואת העורים שנואי נפש דוד. על כן יאמרו וגו' - על אשר אומרים העור והפסח: לא יבא דוד הנה. והרי זה מקרא קצר , שאמר כל מכה יבוסי ויגע בצינור , ולא פירש מה יעשה לו; ובדברי הימים פירש "כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ושר" (דה"א יא , ו); ודומה לזה "לכן כל הורג קין" (בר' ד , יד) , ולא פירש מה יעשה לו , אבל מעצמו הוא נשמע לשון גערה ונזיפה. ויגע בצינור - לשון גובה המגדל , כי שם היו נתונים הצלמים; ובימי דוד כבר עברו הדורות שהוזכרו בשבועה.

ר' יוסף קרא:
וילך המלך ואנשיו אל היבוסי יושב הארץ. כי אם הסירך העורים והפסחים - הם דמויות כמראה אדם , שהציב אברהם לעדות פלשתים כשכרת עמם ברית , שלא יורישו בניו את ההר הזה; שכל זמן שיהו מראין להם דמויות הללו , שלא יהו בניו רשאין להוריש את היבוסי יושב ירושלים. וכשבא דוד לכבוש את היבוסי יושב הארץ , הוציאו לו דמויות הללו , אשר עינים להם ואינן רואין ורגלים להם ולא יהלכו; אמרו לו לדוד: כל זמן שדמויות הללו בידינו , אי אתה רשאי לבוא עלינו , מפני השבועה שנשבע זקינך לאבימלך , דכתיב "ועתה השבעה לי באלהים... אם תשקור לי ולניני ולנכדי" וגו' (בר' כא , כג). ואותם העורים והפסחים היו תקועים בצינור אחד , כיתד זו שתקועה בארץ; אמר דוד: כל מכה יבוסי ויגע בצינור - שאעפ"י שכיבשו כבר ירושלים , מצודת ציון שהיא מקום חזק בפני עצמו , לא היו יכולין לכבוש מפני אותן דמויות; ולכך היה אומר: לא תבא הנה - כלומר: לא תוכל לבוא הנה , אלא אם כן הסירך אותן דמויות. וילכוד דוד את מצודת ציון - והאיך לכדה? שאמר דוד ביום ההוא: כל מכה יבוסי ויגע בצינור , שהעמיד עליו הדמויות , ויטול מהם העורים והפסחים שהיו מוציאים לעדות , יהיה לראש; שכן כתיב בדברי הימים "ויאמר דוד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב... ויהי לראש" (דה"א יא , ו). שדמויות הללו שהם עורים ופסחים , הם שנואי נפש דוד - נפש דוד שנאה אותם. ואם תאמר: מה ראה דוד לשנאותם , והלא אין בם רוח חיים? והולך ומפרש מה טעם שנאם: על כן יאמרו - פתרון: על אשר יאמרו יושבי ירושלים: עור ופסח לא יבא - כלומר: כל זמן שדמויות הללו בידינו , שהם עורים ופסחים , לא יבא דוד אל הבית - פתרון: לא יכנס דוד לפנים מן העיר. הבית - כמו "מבית ומחוץ" (בר' ו , יד); וכן "וביתה" (להלן , ט) שהוא: לפנים.

רד"ק:
ויאמר דוד - עתה מספר היאך לכדה , שאמר: כל מכה יבוסי ויגע בצינור , ופירוש: במקום חזק; ויונתן תרגם: "וישרי למיכבש כרכא". ואת הפסחים ואת העורים - כלומר: ויכה גם כן הפסחים והעורים; ומכה שזכר עומד במקום שנים. שנואי נפש דוד - לפי שבזוהו בהם , שאמרו שהם ימנעוהו שלא ילכוד את המצודה. ואמר: כל מכה , ולא אמר מה יעשה לו , וכמוהו "כל הורג קין" (בר' ד , טו); ובדברי הימים מפרש "כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב ויהי לראש" (דה"א יא , ו). ובמדרש: כל מכה יבוסי ויגע בצינור - כל מי שהיה מכה יבוסי היה נוגע בצנור , כלומר: לא היו יכולים לכבשם אם לא היו מגיעים בצינור , והוא המקום הגבוה במגדל; מה עשו? הביאו אילן של ברוש וכפפו אותו , וקפץ יואב ועלה לראש החומה; ובקשו להרגו , והיה גיבור חיל ונלחם כנגדם , ובאו גיבורי ישראל ועזרוהו. ובמדרש אחר (שו"ט יח , כד) כתוב כן: מה עשה יואב? הלך והביא ברוש אחד רענן וקבעו בצד החומה , וכפף ראשו שהיה רך ואחז בו דוד , וקפץ יואב על ראשו של דוד ונתלה בברוש ודלג על החומה; אמר דוד "יהלמני צדיק חסד... שמן ראש אל יניא ראשי" (תה' קמא , ה) , מה עשה הקדוש ברוך הוא? קצר את החומה עד שעלה דוד אחריו , שנאמר "ובאלהי אדלג שור" (תה' יח , ל). על כן יאמרו - כי מהיום ואילך לא יבוא עור ופסח אל הבית , היא "מצודת ציון" (לעיל , ז) , לביזיון אותם העורים והפסחים , ולזכרון לדורות היאך לכדה דוד.

רלב"ג:
ואמר דוד ביום ההוא: כל מי שיכה יבוסי ויגע בצנור - והוא המרזב שנשפכים ממנו המים - וישחית עם השחתתו את הצנור הפסחים והעורים , שהם שנואי נפש דוד מצד שימנעוהו מלבא אל הבית , יהיה לו גמול כך וכך; ולא פירש. על כן היו אומרים: יש שם עור ופסח , הנה באמת זה ימנע דוד מלבא אל הבית. והנה אפשר השחתתו בזה האופן מזולת הסרת הברית אשר כרתו האבות , כי הוא ישחית הבנין אשר בו הצנור , ובהשחתתו ישחתו הצלמים האלו. ואפשר שנאמר בפירוש זה הענין , שהוא אפשר שהוא שם מקום אחד , אי אפשר שיכנסו בו אם לא יעברו לפני אלו הצלמים. והיו אלו הצלמים עשויים באופן מהתחבולה , שיניעו מקלות של ברזל רבי המשקל תנועה חזקה , בדרך שלא יוכל אדם לעבור שם כדי שלא יכו אותו הצלמים באותן המקלות; וכבר שמענו שכבר נעשו צלמים כאלו בקצת המקומות. והנה המצאת כמו זאת התחבולה אין בה מהקושי , למי שיבין בחכמת המשקולות ובהנעה במים וברוח ובכסף חי , ואין הנה מקום החקירה לבאר איך יתכן זה. והנה עשו אותם הצלמים בדמות עורים ופסחים , לפי שמדרך העורים והפסחים שיהיה להם מקל יהיו נשענים בו. והנה ידמה שאצל הצנור היו אלו הצלמים , והיו מוציאים המים מפיהם , והיה נכנס מהמים בהם מה שהיה בו רושם מהנעת אלו המקלות , ולזה היה צריך כל איש להשמר שלא יכנס שם. ובהכות האיש בצנור , בדרך שלא ישפכו המים לאותן הצלמים , יקל יותר להשחית אותן הצלמים.

ר' יוסף כספי:
ויאמר לדוד וגו' - זה האומר היה עם היבוסי; והנה ספור זה כתבו כותב דברי הימים בנסח יותר מבואר (דה"א יא , ד - ו) , ולא תפלא אם יש הבדל בין כותבי הספרים , כי רבים היו כותבי המאורעות , כמו שמבואר ביוסיפון. ואיך שהיה , הנה הענין בזה כי במקום ידוע , קרוב לשער עיר ירושלם , היתה רחובה אחת גדולה ששם צנור מים לשתות לכל הבא , ושם היו שוקדים תמיד עורים ופסחים וכל האמללים , כמו שהוא נמצא תמיד ברוב מקומות; ולכן כאשר דמה דוד ללכת לירושלם , היו היבוסים מחרפים את דוד ואומרים לו: צא נא תחלה והלחם עם אלה האמללים עד שתגע בצנור שברחובותם , ואחר נכח לך לבא אלינו - וזה כאלו אמרו: לא יבא דוד הנה בשום פנים , כי זה התנאי היה בעיניהם כמו 'על מנת שתעלה לרקיע' - וזה כי לא תוכל אותם , כי הם במקלותיהם ינצחוך שהם עם רב , ואיך תוכל לנו גבורי העיר; וזה כמו שאמר ירמיה "אנשים מדוקרים איש באהלו יקומו" (יר' לז , י). וכן היה - כי לא לכד דוד עתה רק מצודת ציון. וטעם ויגע בצנור - כמו "הנוגע באיש הזה" (בר' כו , יא) , כלומר: מגע להזק , כמו כל מכה יבוסי , והטעם: שישחית הכל. והעולה מזה הלשון הוא: שהכריז כל מכה יבוסי וגו'; ובדברי הימים כתב שיהיה לראש ולשר , ואין זה הכרח - שדי בהכרזה אם כן היה , כמו שיכריזו היום לתפוס איש , לפרסם שרצון המלך כן הוא ולא יזכרו לו תנאי גמול. וטעם על כן יאמרו וגו' - כי זאת החרפה היתה שומה מהיום והנה על פי דוד , ולכן היה כל עור ופסח מאז מעורר לו השחורה בראותו אותו , ולכן יאמרו עבדיו ובני ביתו , בראותם עור ופסח עברי או זולתו קרב אל בית דוד , שיתרחק משם ולא יבא אל ביתו. וידענו מזה שהפליג דוד ששם מפיבשת באוכלי שולחנו.

ר' ישעיה מטראני:
ויאמר דוד ביום ההוא - בעת המלחמה. כל מכה יבוסי ויגע בצנור - פירוש: בשער הקריה , ו'צנור' הוא המסגר שסוגרין בו השער. ואת הפסחים ואת העיורים - מקרא קצר הוא: ויסיר את הפסחים ואת העיוורים שהם שנואי נפש דוד. על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא - על אשר הם אומרים , אילו שני צלמים העור והפסח: לא יבוא דוד אל הבית; ודומה לו "כי על כן באו בצל קורתי" (בר' יט , ח) , שפירושו: על אשר. וזהו מקרא קצר , שלא פרש מה יעשה לו , ובדברי הימים פירש "כל מכה יבוסי ויגע בצינור יהיה לראש ולשר" (דה"א יא , ו) שיהיה כל ימיו שר צבא למלך.
ריכוז קישורים