תנ"ך - ויאמרו הבה׀ נבנה־לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה־לנו שם פן־נפוץ על־פני כל־הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ: (בראשית פרק יא פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ הָבָה׀ נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ: (בראשית פרק יא פסוק ד)

טקסט בלבד:

ויאמרו הבה׀ נבנה־לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה־לנו שם פן־נפוץ על־פני כל־הארץ: (בראשית פרק יא פסוק ד)

תיקון קוראים:

ויאמרו הבה׀ נבנה־לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה־לנו שם פן־נפוץ על־פני כל־הארץ: (בראשית פרק יא פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרוּ הַבוּ נִבנֵי לַנָא קַרתָּא וּמִגדְּלָא וְרֵישֵׁיהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָא וְנַעֲבֵיד לַנָא שׁוֹם דִּלמָא נִתבַּדַּר עַל אַפֵּי כָל אַרעָא :

עין המסורה:
ויאמרו - ו' בטעמא (גרשיים) בראש פסוק: ראה לעיל , ג. ומגדל - ז' (שישה בפתח ואחד בקמץ): בר' יא , ד; יהו' טו , לז; יט , לח; שו' ט , נא; זכ' יד , י; נחמ' יב , לט (פעמיים). וראשו - ד': בר' יא , ד; כח , יב; וי' יג , מה; איוב כ , ו. נפוץ - ב': בר' יא , ד; יר' כב , כח.

מסורה קטנה:
וראשו - ד'; נפוץ - ב' העצב נבזה.

רש"י:
פן נפוץ - שלא יביא עלינו שום מכה להפיצנו מכאן.

רשב"ם:
[[הבה נבנה לנו עיר וגו' - לפי הפשט: מה חטאו דור הפְּלָגָה? אם מפני שאמרו וראשו בשמים , הא כתיב "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דב' א , כח)!? אלא לפי שצום הקדוש ברוך הוא "פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בר' א , כח) , והם בחרו להם מקום לשבת שם , ואמרו: פן נפוץ , לפיכך הפיצם משם בגזרתו.]]

ראב"ע פירוש א - הקצר:
והנה הכתוב גלה חפצם וסוף דעתם , לבנות עיר גדולה למושבם , ולבנות מגדל גבוה , להיות להם לאות ולשם , לדעת מקום העיר להולכים חוצה כרועי המקנה; גם יעמד שמם אחריהם כל ימי המגדל; וזה הוא שאמר הכתוב [ונעשה לנו שם]. ומלת הבה - כמו "תנה" (בר' ל , כו) , ושרשו 'יהב' , והעד "השלך על יי' יהבך" (תה' נה , כג). ובעבור שידברו בה הרבה , תמצא כן לשון רבים: "הבה נתחכמה" (שמ' א , י); גם לנקבה: "הבה נא אבוא אליך" (בר' לח , טז). ואל תתמה על מלת וראשו בשמים , כי הנה כן דבר משה: "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דב' א , כח). ואלה הבונים ראו בעצתם שלא יפרדו; והשם לא יעץ כן , והם לא ידעו.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
אם הסתכלנו דרך הפשט , ראינו כי לא נענשו אנשי דור הפּלגה , רק שנפצו על פני כל הארץ , הפך מחשבתם , כי הם אמרו: מגדל וראשו בשמים , כדברי משה "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דב' ט , א). וידענו כי המגדל גבוה מהערים , ונעשה זה בעבור שני דברים: האחד - ונעשה לנו שם , שיראו הדור האחרון הבא אחרינו גבורתנו וכח מעשינו; והשני - פן נפוץ. והנה יהיה המגדל לכל רועה וזורע והולך דרך רחוקה כמו מגדל לתלפיות (ע"פ שה"ש ד , ד) , להראות המקום , שלא יתעו הרוצים לשוב אל מקומם. ובא בדרש (ב"ר לח , ו) שרצו להלחם בשם - ויתכן שכת טפשת היתה בהם , כי הנה לפי הדרש (שם) , שמרחק השמים מן הארץ מהלך חמש מאות שנה , ואלו היה ראש המגדל קרוב אל השמים , מתי יעלו הטיט אליו? והנה המגדל לא ישלם בניינו באלף אלפי שנים , עד אין מספר! ועוד , שצריך להיות רחבו רב. ועוד , כי הנה העולה בהר הגבוה שהוא בארץ רומאנייה , אם לא יעלה עמו מים שֶיָשִים בפיו תמיד , אז ימות בצמא , ואיך יוכל אדם להגיע אל ראש גלגל הרוח , אף כי לגלגל האש , והם תחת השמים? והחומר איך יאמר ליוצרו מה תעשה (ע"פ יש' כט , טז)? ואיך ילחם אדם עם בוראו , ונפשו בידו?! והנה אין ספק , כי נח ושם ויפת היו עמהם , והם אנשי המגדל - בְּניהם. רק הפשט , שרצו להיותם במקום אחד , והשם הנכבד ראה בחכמתו שידורו בכל מקום , כי כן כתוב "ומלאו את הארץ" (בר' ט , א) - והם דברי משה , והם לא ידעו מחשבות השם.

ר' יוסף בכור שור:
נבנה עיר , ומגדל גבוה למראה וראשו בשמים - כלומר: גבוה הרבה , כמו "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דב' א , כח). ונעשה לנו שם - שיהא שֵם המגדול והעיר יוצא למרחוק; שאם נלך לארץ המרחק , נדע לשוב כאן , שכל מי שנשאל לו הדרך יודעים , כי הכל ידברו ממנו , וגם נראה אותו למרחוק. פן נפוץ על פני כל הארץ - ובקשו לבטל מה שגזר הקדוש ברוך הוא "ומלאו את הארץ וכבשוה" (בר' א , כח).

רד"ק:
הבה נבנה לנו עיר - העיר - לשבת , והמגדל - להיות צופים משם למרחוק , לראות ענין מקניהם ובהמתם; וגם יהיה אות לרועים שינהגו מקניהם לרעות במדברות רחוק מהעיר , ויהיה להם המגדל לאות ולסימן שידעו לשוב אל העיר. וראשו בשמים - רוצה לומר , שיהיה המגדל גבוה; כמו "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דב' א , כח); רוצה לומר: בגובה האויר. ונעשה לנו שם - כלומר: אם יהיה לנו מקום קבוע בזאת העיר , יהיה לכל אחד ממנו לשם - אם יצא חוץ מגבול העיר הזאת , יזכר העיר וישוב אליה; או יזכר אחד לחברו מהיוצאים וישובו אליה. כי אם לא נעשה כן , אולי נפוץ על פני כל הארץ; שהיוצאים ממנו ישכחו החברה וישארו שם במקום לכתם , וישבו שם , זה למזרח וזה למערב , זה לצפון וזה לדרום , וחברתנו תתפזר , ונהיה נפוצים הנה והנה.

רלב"ג - ביאור המילות:
וראשו בשמים - רוצה לומר , שיהיה גבוה מאד , על דרך "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דב' א , כח). ונעשה לנו שם - רוצה לומר , שיהיה המגדל סבה שיעשו להם שֵׁם וזֵכֶר שכולם בני איש אחד , והוא הוליד אותם באופן אשר השתלשלו ממנו , ובזה ישאר זכרם תמיד , כי יתיחסו כולם לראשונים; וזה , שהמגדל ישאיר זכרם כל זמן קיומו , כי הוא יקרא על שם בוניו. וזה יהיה גם כן סבה אל שישכנו שם ובמקומות הקרובים , לראותם המגדל ההוא מרחוק , פן יפוצו על פני כל הארץ לבקש מקומות לעבודת האדמה , ויתפרדו איש מעל אחיו , והם היו רואים כי יותר טוב היה להם הקבוץ מהפירוד.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמרו איש אל רעהו , שיעשו בנין גבוה מאד מלבנים וחומר , בדרך שיהיה ארוך הקיום , לפי שהלבנים לא ישחיתם האש ולא המים , ויגיעו להם בזה שתי תועלות , לפי מחשבתם: האחד: לעשות להם שם , רוצה לומר , שיקרא שמם על המגדל ההוא , בשיֵאָמֵר: זה המגדל בנו אותו הראשונים המסתעפים מנח באופן הסתעפותם ממנו , ובזה ישאר זכר לראשונים; והשני: שזה ישמרם שלא יפוצו על פני כל הארץ , בבקשם מקומות נאותים לשכון בו ולהוית הצמחים ההכרחיים לאדם , כי הם יראו זה הבניין מרחוק , לגבהו , וישמרו שלא יתרחקו ממנו מרחק רב , ובזה יִשְלַם להם שיהיו כולם מקובצים במקום אחד מהארץ; וזה יהיה גם כן בהוסיפם בבנין העיר ההיא תמיד , כל אשר יתוסף מספרם.
ריכוז קישורים