תנ"ך - וישא־לוט
את־עיניו
וירא
את־כל־ככר
הירדן
כי
כלה
משקה
לפני׀
שחת
ה'
את־סדם
ואת־עמרה
כגן־ה'
כארץ
מצרים
באכה
צער:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט
אֶת־עֵינָ֗יו
וַיַּרְא֙
אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר
הַיַּרְדֵּ֔ן
כִּ֥י
כֻלָּ֖הּ
מַשְׁקֶ֑ה
לִפְנֵ֣י׀
שַׁחֵ֣ת
יְהוָ֗ה
אֶת־סְדֹם֙
וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה
כְּגַן־יְהוָה֙
כְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
בֹּאֲכָ֖ה
צֹֽעַר:
(בראשית פרק יג פסוק י)
וַיִּשָּׂא־לוֹט
אֶת־עֵינָיו
וַיַּרְא
אֶת־כָּל־כִּכַּר
הַיַּרְדֵּן
כִּי
כֻלָּהּ
מַשְׁקֶה
לִפְנֵי׀
שַׁחֵת
יְהוָה
אֶת־סְדֹם
וְאֶת־עֲמֹרָה
כְּגַן־יְהוָה
כְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם
בֹּאֲכָה
צֹעַר:
(בראשית פרק יג פסוק י)
וישא־לוט
את־עיניו
וירא
את־כל־ככר
הירדן
כי
כלה
משקה
לפני׀
שחת
ה'
את־סדם
ואת־עמרה
כגן־ה'
כארץ
מצרים
באכה
צער:
(בראשית פרק יג פסוק י)
וישא־לוט
את־עיניו
וירא
את־כל־ככר
הירדן
כי
כלה
משקה
לפני׀
שחת
יהוה
את־סדם
ואת־עמרה
כגן־יהוה
כארץ
מצרים
באכה
צער:
(בראשית פרק יג פסוק י)
תרגום אונקלוס:
וּזקַף
לוֹט
יָת
עֵינוֹהִי
וַחֲזָא
יָת
כֹּל
מֵישַׁר
יַרדְּנָא
אֲרֵי
כוּלַהּ
בֵּית
שִׁקיָא
קֳדָם
חַבָּלוּת
יְיָ
יָת
סְדֹם
וְיָת
עֲמוֹרָה
כְּגִינְתָא
דַייָ
כְּאַרעָא
דְמִצרַיִם
מָטֵי
צוֹעַר
:
עין המסורה:
את
-
ז'
פסוקים
'את
את
את
ואת':
בר'
יג
,
י;
יד
,
טז;
שמ'
כג
,
כח;
וי'
טז
,
כד;
במ'
כ
,
ח;
דב'
לא
,
כח;
שו'
ג
,
ז.
כגן
-
ז':
בר'
יג
,
י;
דב'
יא
,
י;
יש'
נא
,
ג;
נח
,
יא;
יר'
לא
,
יא;
יח'
לו
,
לה;
יואל
ב
,
ג.
כגן
-
יי'
-
ב':
בר'
יג
,
י;
יש'
נא
,
ג.
כארץ
-
ה':
בר'
יג
,
י;
*דב'
יא
,
י;
הו'
ב
,
ה;
תה'
עח
,
סט;
קמג
,
ו.
באכה
-
ו'
מלא
(ה"א):
ראה
בר'
י
,
יט.
רש"י:
כי
כלה
משקה
-
ארץ
נחלי
מים.
לפני
שחת
יי'
את
סדום
ואת
עמורה
היה
אותו
מישור
כגן
יי'
-
לאילנות;
כארץ
מצרים
-
לזרעים
(ראה
ב"ר
מא
,
ז)
,
עד
צוער.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ככר
הירדן
-
מקום
צמחים;
והכ"ף
כפול.
או
נעדר
,
מן
"כר
נרחב"
(יש'
ל
,
כג);
וכן
"בת
עין"
(תה'
יז
,
ח).
משקה
-
זכר
אחר
נקבה;
וכן
"תאכלהו
אש
לא
נפח"
(איוב
כ
,
כו).
לפני
שחת
יי'
-
קודם
שישחית;
והיא
'שם
הפועל'
מהבניין
הכבד
הדגוש.
ר' יוסף בכור שור:
כגן
יי'
-
שהנהרות
משקים
,
כארץ
מצרים
-
שנילוס
משקה
,
כך
הירדן
היה
משקה
אותו
ככר
עד
צוער.
לפני
שחת
יי'
וגו'
-
כלומר:
לוט
בדק
בארץ
ולא
בדק
ביושבי
הארץ
,
ולפיכך
לקה
,
שיצא
משם
באחרונה
הוא
ובנותיו
בולא
כלום
,
כי
ההולך
לדור
במקום
צריך
לבדוק
בארץ
וביושביה.
רמב"ן:
כגן
יי'
כארץ
מצרים
-
יאמר
כי
ארץ
הככר
כולה
משקים
אותה
ברגל
מן
הירדן
,
כדרך
הנעשה
בגן
יי'
,
שנאמר
בו
"ונהר
יוצא
מעדן
להשקות
את
הגן"
(בר'
ב
,
י)
,
וכדרך
שהוא
בארץ
מצרים
,
שנאמר
בה
"והשקית
ברגלך
כגן
הירק"
(דב'
יא
,
י).
והזכיר
שני
המקומות
,
אמר
כגן
יי'
-
שהמקום
הטוב
בתחתונים
כן
הוא
כולו
משקה
,
והזכיר
כארץ
מצרים
-
לראיה.
ורבותינו
אמרו
(ספ"ד
לח):
כגן
יי'
-
לאילנות
,
כארץ
מצרים
-
לזרעים.
ירצו
לפרש
,
שיש
בככר
נהרות
גדולים
ישקו
אילני
הגנות
כגן
יי'
,
ובו
יאורים
כארץ
מצרים
ישקו
גן
הירק.
ובחר
לוט
בזה
,
כי
הארץ
שישקו
אותה
כן
רחוקה
מן
הבצורת
וטובה
למרעה.
רד"ק:
וישא
לוט
את
עיניו
-
מההר
שהיו
שם
,
כי
בהר
היו
יושבים
,
כמו
שאמר
(ראה
בר'
יב
,
ח).
ונשא
משם
את
עיניו
,
כי
מקום
גבוה
היה
לראות
הארץ
לפניו;
וראה
את
כל
ככר
הירדן
,
שהיתה
ארץ
מקנה
,
כי
כלה
משקה.
ואמר
כלה
אחר
שאמר
כל
-
להגדיל
הדבר.
וכן
"כל
מלכי
גוים
כלם"
(יש'
יד
,
יח).
ככר
-
כתרגומו:
"מישר"
(ת"א);
וכן
"בככר
הירדן
יצקם"
(מ"א
ז
,
מו
,
ות"י
שם).
והככר
הזה
היה
סמוך
לארץ
סדם
ועמורה
,
כמו
שאמר
"ואת
כל
הככר"
(בר'
יט
,
כה).
והיתה
הארץ
לפני
שנשחתה
כמו
גן
יי'
,
והוא
גן
עדן
,
שהיו
ארבע
הנהרות
משקים
אותו
(ראה
בר'
ב
,
י);
או
כמו
ארץ
מצרים
,
שהנהר
משקה
אותה
כולה.
באכה
צוער
-
הה"א
כה"א
"הנצבת
עמכה"
(ש"א
א
,
כו);
וזולתו.
והכ"ף
אינינה
נוספת
כאשר
חשבו
,
וכן
כ"ף
"כערכך"
(וי'
כז
,
יב)
,
"הערכך"
(שם
,
כג);
כי
כ"ף
באכה
-
לנכח
היא
,
ככל
כ"ף
הנמצא;
וכנגד
יוֹדֵעַ
-
המקום
ידבר.
וכן
'ערכך'
-
כנגד
הכהן
ידבר
,
כמו
שאמר
"כערכך
הכהן"
(שם
,
יב).
ואמר
,
כי
עד
צער
היה
המקום
משקה.
רלב"ג - ביאור המילות:
כי
כלה
משקה
-
רוצה
לומר
,
שהיא
ארץ
נחלי
מים;
והוא
'שם'
תחת
'שם
התאר'
,
ועניינו:
כולה
בעלת
משקה;
וכבר
יִמָּצְאוּ
כמו
זה
בלשוננו
הרבה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
בחר
לוט
מארץ
כנען
ככר
הירדן
,
להיותו
מקום
מאד
נאות
למקנה
,
כי
המקום
ההוא
היה
רענן
ודשן
כגן
יי'
,
או
כארץ
מצרים
,
קודם
שישחתו
סדום
ועמורה
,
כי
אז
נשחת
המקום
ההוא.
ורעננות
המקום
ההוא
ודשנו
היה
מגיע
עד
מבוא
צוער
,
ועד
המקום
ההוא
נשחת
בהשחתת
סדום
ועמרה.
ולזה
נסע
לוט
מהמזרח
,
מהמקום
אשר
היה
שם
אברם
,
כדי
שיהיה
למקנהו
כל
זה
המרעה
הטוב.