תנ"ך - ויאמר
ה'
אלהים
לא־טוב
היות
האדם
לבדו
אעשה־לו
עזר
כנגדו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֙אמֶר֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהִ֔ים
לֹא־ט֛וֹב
הֱי֥וֹת
הָאָדָ֖ם
לְבַדּ֑וֹ
אֶעֱשֶׂה־לּ֥וֹ
עֵ֖זֶר
כְּנֶגְדּֽוֹ:
(בראשית פרק ב פסוק יח)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֱלֹהִים
לֹא־טוֹב
הֱיוֹת
הָאָדָם
לְבַדּוֹ
אֶעֱשֶׂה־לּוֹ
עֵזֶר
כְּנֶגְדּוֹ:
(בראשית פרק ב פסוק יח)
ויאמר
ה'
אלהים
לא־טוב
היות
האדם
לבדו
אעשה־לו
עזר
כנגדו:
(בראשית פרק ב פסוק יח)
ויאמר
יהוה
אלהים
לא־טוב
היות
האדם
לבדו
אעשה־לו
עזר
כנגדו:
(בראשית פרק ב פסוק יח)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
לָא
תָקֵין
דִּיהֵי
אָדָם
בִּלחוֹדוֹהִי
אַעֲבֵיד
לֵיהּ
סְמָך
כְּקִבלֵיהּ
:
עין המסורה:
ויאמר
יי'
אלהים
-
ד'
בעינינא:
בר'
ב
,
יח;
ג
,
יג
,
יד
,
כב.
רש"י:
לא
טוב
היות
האדם
וגו'
-
שלא
יאמרו:
שתי
רשויות
הן.
הקדוש
ברוך
הוא
בעליונים
יחיד
ואין
לו
זוג
,
וזה
בתחתונים
יחיד
ואין
לו
זוג.
עזר
כנגדו
-
זכה
-
עזר
,
לא
זכה
-
כנגדו
להלחם
(ראה
ב"ר
יז
,
ג).
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
ויאמר
―
לא
טוב
היות
האדם
לבדו
-
אל
לבו
,
ומשה
כתב
זה;
או
אל
המלאכים.
וטעם
עזר:
כי
האדם
צריך
למי
שיעזור
אותו
,
כאשר
פירש
קהלת
(ד
,
ט):
"טובים
השנים
מן
האחד".
ר' יוסף בכור שור:
אעשה
לו
עזר
כנגדו
-
כלומר
,
שיהא
לו
לצוותו
ולעזור
,
ולא
לפריה
ורביה
,
כי
כל
זמן
שאינו
בר
מיתה
אינו
צריך
חליפין.
רמב"ן:
לא
טוב
היות
האדם
לבדו
-
איננו
נראה
שנברא
מתחלה
האדם
להיות
יחיד
בעולם
ולא
יוליד
,
שכל
הנבראים
,
זכר
ונקבה
מכל
בשר
,
נבראו
להקים
זרע
,
וגם
העשב
והעץ
זרעם
בהם.
אבל
יתכן
לומר
,
כי
היה
כדברי
האומר
(ברכות
סא
,
א):
'דו
פרצופין'
,
ונעשו
שיהיה
בהם
טבע
,
מביא
באיברי
ההולדה
מן
הזכר
לנקבה
כח
מוליד
,
או
תאמר
זרע
,
כפי
המחלוקות
הידועים
בעיבור.
והיה
הפרצוף
השני
עזר
לראשון
בתולדתו
,
וראה
הקדוש
ברוך
הוא
כי
טוב
שיהיה
העזר
עומד
לנגדו
,
והוא
יראנו
ויפרד
ממנו
ויתחבר
אליו
כפי
רצונו;
וזהו
שאמר:
אעשה
לו
עזר
כנגדו.
וטעם
לא
טוב
-
שלא
יאמר
בו
'כי
טוב'
בהיותו
לבדו
,
שלא
יתקיים
כן.
במעשה
בראשית
ה'טוב'
הוא
ה'קיום'
,
כאשר
פירשתי
במאמר
"וירא
אלהים...
כי
טוב"
(בר'
א
,
ד).
רד"ק:
ויאמר
יי'
אלהים
-
אמר
אל
לבו;
או
אמר
,
ואדם
שמע.
וה'אמירה'
-
קול
נברא
לשעתו.
ולפי
ששמע
מהאל
אעשה
לו
עזר
כנגדו
,
לפיכך
קוה
שימצאהו
בהאסף
הבריות
לפניו;
לפיכך
נכתב
באותו
לשון
עצמו
"לא
מצא
עזר
כנגדו"
(להלן
,
כ).
ונכתבו
אלה
הדברים
בין
המצוה
וחטא
המצֻוה;
להודיע
,
כי
בסבת
האשה
חטא
האדם
המצֻוה.
והמִצְוָה
היתה
לאדם
,
והאדם
אמר
לאשה
אחר
שהובאה
אליו
,
כי
זה
צוה
עליו
האל.
והיא
קבלה
המצוה
אשר
אמר
לה
אישה
,
כי
בת
דעת
היתה
,
וידעה
כי
האל
בראם
,
והיה
מדבר
להם
באמצעות
השכל
שנתן
להם
יתר
על
שאר
בעלי
חיים
השפלים.
לא
טוב
היות
האדם
לבדו
-
לא
טוב
שיהיה
לבדו
בלא
חברה
,
כי
אין
לו
חברה
עם
הבהמות
והחיות
והעופות
,
כי
אינו
שוה
עמהם
בבריאה.
אעשה
לו
עזר
-
שיהיה
עוזר
כאשר
יצטרך
,
כמו
שאמר
"טובים
השנים
מן
האחד"
(קה'
ד
,
ט).
ועוד
,
שצריך
להשאיר
אחריו
מינו
,
ולא
יתכן
זה
מבלי
אחר
שיהיה
ממינו.
כנגדו
-
שיהיה
לפניו
ולעומתו
תמיד
לשרתו.
והכ"ף
ככ"ף
"כהיום"
(ש"א
ט
,
יג);
"כמתאוננים"
(במ'
יא
,
א);
"כמשיגי
גבול"
(הו'
ה
,
י)
והדומים
להם
,
שהם
לאַמֵּת
הדבר
ולחזקו.
ודרש
עזר
כנגדו
-
ידוע
(ב"ר
יז
,
ג):
זכה
-
עזר
,
לא
זכה
-
כנגדו.
ומה
שהבדילו
משאר
היצורים
החיים
-
כי
כלם
נבראו
זכר
ונקבה
,
והאדם
נברא
לבדו
-
היה
זה
לטובת
האדם
ולכבודו
,
כמו
שהוא
מובדל
משאר
החיים
בחמרו
ובצורתו.
כי
שאר
החיים
אין
לזכר
יתרון
על
הנקבה
,
והאדם
יש
לו
יתרון
על
נקבתו
,
למשול
עליה
ולצוות
אותה
כאשר
ירצה
,
כי
היא
אחד
מאבריו.
וכמו
שהאבר
שבאדם
הוא
לרצון
האדם
להנהיגו
כאשר
ירצה
,
כן
האשה
לאדם.
ובעבור
שהאדם
עיקר
היצירה
,
שנברא
תחלה
,
והאשה
טפלה
לו
ונוצרה
ממנו
,
היה
כח
באדם
לכל
דבר
יותר
מהנקבה
,
וכח
השכל
גובר
בו
יותר
מאשר
גובר
באשה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולהיות
כוונת
השם
יתעלה
שיהיה
השתדלותו
בהשלמת
השכל
האנושי
לבד
,
צוה
האדם
שישתדל
בהשגות
המיוחסות
אל
השכל
האנושי
,
והם
המושכלות
אשר
ישוב
בהם
נצחי
,
ויעזוב
השגת
הטוב
והרע
,
כי
בעת
השתדלותו
בו
יבצר
ממנו
שלמוּתו
האמתי
,
אשר
בו
יקנה
החיים
הנצחיים.
ולזה
גם
כן
ברא
השם
יתעלה
את
האשה
,
להיות
לעזר
לאדם
בעשותה
המלאכות
הצריכות
לאדם
לתקון
גופו
,
ובזה
יהיה
לו
פנאי
להשתדל
במושכלות.
ואם
כבר
נבראת
האשה
גם
כן
לתכלית
אחר
,
והוא
לקיום
המין
,
הנה
זכר
בכאן
זה
התכלית
,
להיותו
יותר
נכבד.
ולהעיר
על
זה
העניין
,
ספר
,
דרך
משל
,
שכבר
אמר
השם
שאיננו
טוב
באדם
שיהיה
לבדו
,
אחר
שכבר
נברא
לזה
התכלית
שזכר
,
כי
הוא
לבדו
לא
יוכל
על
זה
,
בשכבר
יצטרך
לו
חלק
גדול
מזמנו
בתיקון
מזונותיו
ושאר
המלאכות
ההכרחיות
לו
להעמדת
גופו;
ולזה
הסכים
השם
יתעלה
שיעשה
לו
עזר
כנגדו
,
והוא
האשה.