תנ"ך - ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה: (בראשית פרק מא פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה: (בראשית פרק מא פסוק ד)

טקסט בלבד:

ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה: (בראשית פרק מא פסוק ד)

תיקון קוראים:

ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה: (בראשית פרק מא פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
וַאֲכַלָא תוֹרָתָא בִּישָׁן לְמִחזֵי וְחַסִירָן בְּסַר יָת שְׁבַע תּוֹרָתָא דְּשַׁפִּירָן לְמִחזֵי וּפַטִימָתָא וְאִתְּעַר פַּרעֹה :

עין המסורה:
שבע הפרות - י"ד זוגין , חד לית בה ה"א ותינינא כתיב ה"א: ראה לעיל , ב.

מסורה קטנה:
ודקת - ל' חס'.

רש"י:
ותאכלנה - הוא סימן , שתהא כל שמחת השבע נשכחת בימי הרעב.

רשב"ם:
ויקץ פרעה. ויישן מיד ויחלום וגו' - בין שינה מעט לשינה שנייה רגיל חלום להתחלף לעניין אחר , ועדיין אינו נותן לב להבין שזה חלום הוא , עד שנגמרה שינתו וניעור לגמרי , ואז "וייקץ פרעה" לבסוף "והנה חלום" (להלן , ז) , אבל עד עתה לא ידע. בקנה אחד - זהו סימן לשובע: לכל גרעין שבע שבלים.

ר' יוסף בכור שור:
ותאכלנה הפרות - לבסוף "וכילה הרעב את הארץ" (להלן , ל). וייקץ פרעה - כדי שיתבונן ולא ישכח מקצת הדברים על ידי ערבוב החלומות , אם היה רואה ולא ייקץ בנתיים.

רמב"ן:
ותאכלנה הפרות - על דעתי , הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע , ומזה למד יוסף לאמר לפרעה "ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות... והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב" (להלן , לה - לו) , כי ראה שהפרות והשבלים הטובות תבואנה אל קרב הרעות. ואיננה עצה , כי הליועץ למלך נתנוהו (ע"פ דה"ב כה , טז)? רק בפתרון החלום אמר כן: "ונשכח כל השבע" (להלן , ל); "ולא יודע השבע" (להלן , לא) - פתרון "ולא נודע כי באו אל קרבינה ומראיהן רע" (להלן , כא) , כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות , רק היו להן למחיה , אלו לא אכלו אותן , היו מתות בכחשיהן. ולא כדברי רבנו שלמה שאמר: "ונשכח כל השבע" הוא פתרון הבליעה.

רד"ק:
ותאכלנה - וזה ענין הפתרון , כי בשבע שני הרעב אכלו תבואת שני השבע.

רלב"ג - ביאור המילות:
ואכילת הפרות דקות הבשר את הפרות הבריאות , הוא משל , שתבואת שני השָּׂבָע תֵאָכֵל בשבע שני הרעב. ומה שספר פרעה אחר זה: "ולא נודע כי באו אל קרבנה" (בר' מא , כא) , הוא לאות ש"לא יוָּדע השבע בארץ מפני הרעב" (להלן ל"א) שיהיה אחרי כן; וזה ממה שחייב שיקבצו אוכל השנים הטובות , כדי שיהיה מזומן , מוכן להם בשני הרעב , כמו שיעץ יוסף לפרעה; ולזה היתה זאת העצה באופן מה מפתרון החלום. ומשל השבלים הוא יותר מיוחד בזה , כי הוא היה בנושא בעינו , אשר היה בו הפתרון.
ריכוז קישורים