ראב"ע:
זה
הושע
מנביאי
השם
הנכבד.
כי
היצחקי
דבר
סרה
בספרו
עליו
,
שאמר
שהוא
בן
אלה
(ראה
מ"ב
טו
,
ל)
,
כי
בארי
הוא
אלה
,
כי
מצא
כתוב
"ובאר
אלים
(בנוסחנו:
אילים)
יללתה"
(יש'
טו
,
ח).
ואין
'אלָה'
-
'אלים'
,
כי
בעבור
אות
נוסף
ישתנה
השם
,
כמו
"זיף
וזיפה"
(דה"א
ד
,
טז).
ועוד
,
כי
אין
משפט
לשון
הקדש
לאמר
על
שם
פרט
שהוא
בן
עיר
-
רק
אם
היה
על
דרך
כלל
,
כמו
"בת
ציון"
(יש'
א
,
ח)
-
רק
יתיחס
אל
העיר
,
כמו
'שמרוני'.
ושני
דברים
דחקוהו
לומר
ככה:
האחד
,
שמצא
בדברי
הימים
"בארה
בנו
אשר
הגלה
תגלת
פלאסר
(בנוסחנו:
תלגת
פלנאסר)
מלך
אשור
הוא
נשיא
לראובני"
(דה"א
ה
,
ו);
והוא
היה
אבי
זה
הנביא.
והשיני
,
שאמר
"ולפקד
על
יעקב
כדרכיו"
(הו'
יב
,
ג);
כי
הוא
יפרש
זה
על
יעקב
אבינו
,
שהסיר
הבכורה
מראובן;
ואין
פירושו
כאשר
חשב.
והנה
שכח
הכתוב
על
הושע
בן
אלה:
"ויעש
הרע
בעיני
יי'"
(מ"ב
יז
,
ב).
והיצחקי
אמר
שלקח
אשת
זנונים
,
וזה
המוכה
בסנורים
(ע"פ
בר'
יט
,
יא)
הלא
ראה
כתוב:
תחלת
דבר
יי'
בהושע
ויאמר
יי';
והנה
לא
מרה
פי
השם
,
חלילה
חלילה!
רק
הושע
בן
בארי
איננו
הושע
בן
אלה
,
כמו
"חנוך"
-
שם
כולל
לארבעה
אנשים
בתורה
(בר'
ד
,
יז;
ה
,
יח;
כה
,
ד;
מו
,
ט);
ו"שאול
מרחובות
הנהר"
(בר'
לו
,
לז)
ו"שאול
בן
הכנענית"
(בר'
מו
,
י)
ו"שאול
בן
קיש"
(ש"א
י
,
כא);
ורבים
ככה.
והתחלת
נבואת
זה
הנביא
-
על
מלכות
ירבעם
בן
יואש
מלך
ישראל
,
ארבעים
שנה
לפני
גלות
שומרון
,
אם
היתה
נבואתו
בסוף
ימי
ירבעם;
כי
לא
מלך
זכריה
בנו
אחריו
רק
ששה
חודשים
(ראה
מ"ב
טו
,
ח)
,
ונשבתה
מלכות
בית
יהוא
,
שהיו
מלכי
ישראל
(ראה
שם
,
יב).
ומפרש
אחר
אמר
(ראה
ת"י
ורש"י)
,
כי
לך
קח
לך
-
דבור
הוא
,
כטעם
"לקח
טוב"
(מש'
ד
,
ב);
ופירוש
ותהר
כמו
"תהרו
חשש
תלדו
קש"
(יש'
לג
,
יא);
ואמר
כי
גומר
-
גמורה
בזנות
,
ובת
דבלים
-
רמז
ליהודה
וישראל.
ואחר
אמר:
קח
לך
אשת
זנונים
-
שאם
באתה
לקחת
אשה
הוגנת
לא
תמצא
,
שהרי
זנה
תזנה
הארץ
-
כל
עם
הארץ
זונים
מאחרי
השם.
ומפרש
אחר
אמר:
קח
לך
אשת
זנונים
וילדי
זנונים
-
שהרי
דוגמתו
זנו
יושבי
הארץ
מאחרי
יי'
,
'ודיו
לעבד
יי'
להיות
כרבו'
(ע"פ
תנח'
חיי
שרה
ד).
נאם
אברהם
המחבר:
חלילה
חלילה
שיצוה
השם
לקחת
אשת
זנונים
ולהוליד
ילדי
זנונים.
והאומר
'דיו
לעבד
להיות
כרבו'
(ע"פ
תנח'
חיי
שרה
ד)
,
לא
נאמר
על
זה
,
כי
זנות
מאחרי
השם
-
דרך
משל;
רק
באדם
הוא
במעשה.
והנכון
בעיני
,
כי
זה
הנביא
היה
רואה
במראות
נבואה
בחלום
הלילה
,
שהשם
אמר
לו:
לך
קח
לך
אשת
זנונים;
והלך
ולקח
אשה
ידועה
,
והרתה
וילדה.
כל
זה
בנבואה
,
כאשר
פירש
השם:
"אם
יהיה
נביאכם"
-
לבד
ממשה
לבדו
-
"יי'
במראה
אליו
אתודע
בחלום
אדבר
בו"
(במ'
יב
,
ו).
ואל
תתמה
איך
יראה
בחלום:
"וילך
ויקח"
(להלן
,
ג);
והנה
בחלום
אדם
בלא
נבואה
-
"ותאכלנה
הפרות"
(בר'
מא
,
ד).
וככה
על
ישעיהו
הנביא:
"כאשר
הלך
עבדי
ישעיהו
ערום
ויחף"
(יש'
כ
,
ג)
-
זה
היה
בדרך
נבואה.
כי
למה
ילך
הנביא
ערום
בעבור
כוש
ומצרים
(ראה
שם)?
וככה
"קח
לך
לבנה"
(יח'
ד
,
א)
,
גם
"שכב
על
צדך
השמאלי"
(שם
,
ד)
,
גם
"ואתה
קח
לך
חטים"
(בנוסחנו:
חטין;
שם
,
ט)
,
גם
דבר
הזָקָן
(יח'
ה
,
א
-
ד).
והעד
על
כל
זה
,
שאמר
יחזקאל
בתחילת
ספרו
"ואראה
מראות
אלהים"
(א
,
א)
,
ואומר
"במראות
אלהים
הביאני
אל
ארץ
ישראל"
(מ
,
ב).
ואל
תתמה
בעבור
שלא
הזכיר
בתחילת
הנבואה
'מראות'
,
כי
הנה
כתוב:
"דבר
יי'
אשר
היה
אל
זכריה"
(ראה
זכ'
א
,
ז);
ושם
כתוב
אחריו
"ראיתי
הלילה"
(שם
,
ח);
"ואשא
עיני
ואראה"
(ראה
זכ'
ב
,
ה).
והנה
כתוב
באברהם
"במחזה"
(בר'
טו
,
א)
,
וכן
היתה
כל
נבואתו.
והנה
אמר
לו
בדרך
הנבואה
למה
אשת
זנונים
-
כי
זנה
תזנה
הארץ.