תנ"ך - והיה
ביום
ההוא
ושברתי
את־קשת
ישראל
בעמק
יזרעאל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֖ה
בַּיּ֣וֹם
הַה֑וּא
וְשָֽׁבַרְתִּי֙
אֶת־קֶ֣שֶׁת
יִשְׂרָאֵ֔ל
בְּעֵ֖מֶק
יִזְרְעֶֽאל:
(הושע פרק א פסוק ה)
וְהָיָה
בַּיּוֹם
הַהוּא
וְשָׁבַרְתִּי
אֶת־קֶשֶׁת
יִשְׂרָאֵל
בְּעֵמֶק
יִזְרְעֶאל:
(הושע פרק א פסוק ה)
והיה
ביום
ההוא
ושברתי
את־קשת
ישראל
בעמק
יזרעאל:
(הושע פרק א פסוק ה)
והיה
ביום
ההוא
ושברתי
את־קשת
ישראל
בעמק
יזרעאל:
(הושע פרק א פסוק ה)
תרגום יונתן:
וִיהֵי
בְּעִדָּנָא
הַהוּא
וְאֶתבַּר
יָת
תְּקוֹף
עָבְדֵי
קְרָב
יִשׂרָאֵל
בְּמֵישַׁר
יִזרְעֶאל
:
רש"י:
[בעמק
יזרעאל
-
בזריעת
גולה
עמוקה
ושפלה.]
ר' יוסף קרא:
קשת
ישראל
-
גבורתן
שלישראל.
בעמק
יזרעאל
-
"וישלח
שומרון
אל
שרי
יזרעאל"
(מ"ב
י
,
א):
שומרון
הוא
יזרעאל
,
ושם
עשרת
השבטים.
ראב"ע:
והיה.
קשת
ישראל
-
מלכות
זכריה
,
כי
בו
נפסקה
מלכות
יהוא
(ראה
מ"ב
טו
,
יב).
ר' אליעזר מבלגנצי:
והיה
ביום
ההוא
-
שתשבת
מלכות
בית
ישראל
מביתו.
ושברתי
את
קשת
ישראל
-
היושבת
בידו
איתן
(ע"פ
בר'
מט
,
כד)
,
והפלתי
אותה
מיד
שמאלו
(ע"פ
יח'
לט
,
ג)
ולא
יעצר
עוד
כח
לעמד
(ע"פ
דנ'
יא
,
ו)
לפני
אויביו.
כי
מיום
שבטלה
מלכות
יהוא
אתה
מוצא
שהתחילו
מלכי
אשור
לפשוט
בארץ
,
עד
הגלו
אותם
(ראה
מ"ב
טו
,
יז
-
יז
,
כג).
בעמק
יזרעאל
-
בתוך
ארץ
ישראל
אשבור
קשתם
מידם
ולא
יעצרו
כח.
וישראל
קורא
'יזרעאל'
על
שם
הנער
שניתן
להם
לאות
(ראה
לעיל
,
ד)
―
כיוצא
בו
קורא
יהודה
"עמנו
אל"
(יש'
ח
,
ח)
על
שם
הנער
"עמנו
אל"
שניתן
להם
לאות
(יש'
ז
,
יד)
―
וכאילו
אומר:
בארץ
זריעתם
ובמקום
מולדתם.
וכן
דרך
המקרא
,
כמו
"עמק
יהושפט"
-
מקום
משפט
הגוים
(ראה
יואל
ד
,
ב
,
יב);
שאם
יהושפט
ממש
,
היה
לו
לומר
יותר:
'עמק
דוד
ושלמה'.
ותדע
,
שחוזר
וקוראו
באותו
הענין
"עמק
החרוץ"
(יואל
ד
,
יד)
,
לשון
"כן
משפטך
אתה
חרצת"
(מ"א
כ
,
מ);
וכן
הוא
"והיה
כמלקט
שבלים
בעמק
רפאים"
(יש'
יז
,
ה)
,
וכן
הוא
"עמק
עכור
לפתח
תקוה"
(הו'
ב
,
ז)
,
וכן
הוא
"אבחנך
על
מי
מריבה"
(תה'
פא
,
ח)
-
שמוצא
לו
שֵם
מקום
בעולם
,
ומוציא
שם
המקום
שיהיה
בו
המעשה
על
שם
אותו
המקום
בשביל
המעשה
שנופל
על
השם.
ודרך
קַשתים
לעמד
במקום
גבוה
לכונן
אשוריהם
על
סלע
(ע"פ
תה'
מ
,
ג)
,
להושיב
באיתן
קשתם
(ע"פ
בר'
מט
,
כד);
וכן
הוא
אומר
"על
במתי
יעמדני
(בנוסחנו:
יעמידני)...
ונחתה
קשת
נחושה
זרועותי"
(תה'
יח
,
לד
-
לה)
,
כי
אז
יתגבר
על
אויביו
(ע"פ
יש'
מב
,
יג);
וכאשר
יעמיק
-
לא
יוכל
להם.
והראשון
היה
בן
(ראה
לעיל
,
ג)
שראוי
להתגבר
ולנצח
,
ונשברה
קשתו
-
אות
לדור
העומד
אחר
זכריה
בן
ירבעם
,
שיעמדו
עלהם
מלכי
אשור
ללוחצם
ולא
יעצרו
כח
(ראה
מ"ב
טו
,
יז
-
יז
,
כג).
ואחריו:
רד"ק:
והיה
ביום
ההוא
ושברתי
-
ביום
ההוא
שאפקוד
על
דמי
יזרעאל
,
אשבור
קשת
ישראל;
כלומר:
חזקם
ותקפם.
ו"ו
ושברתי
-
תוספת
על
מה
שאמר
"והשבתי"
(לעיל
,
ד).
בעמק
יזרעאל
-
קשתם
שהיה
בעמק
יזרעאל.
כי
ראש
ממלכת
אפרים
שומרון
ויזרעאל
,
כי
בית
מלכות
אחאב
היה
בשומרון
וביזרעאל
,
וכן
המלכים
הבאים
אחריו.
ויונתן
תרגם:
"ויהי
בעידנא
ההיא
ואתבר
ית
תקוף
עבדי
קרב
ישראל
במישר
יזרעאל".
ר' ישעיה מטראני:
ושברתי
את
קשת
ישראל
בעמק
יזרעאל
-
שיבואו
מלכי
ארם
וילחמו
עמהם
שם
,
ושם
יפול
כל
תוקף
ישראל
(ראה
מ"ב
ח
,
כח).