תנ"ך - ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את־בית ישראל כי־נשא אשא להם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם: (הושע פרק א פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בַּת וַיֹּאמֶר לוֹ קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי־נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם: (הושע פרק א פסוק ו)

טקסט בלבד:

ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את־בית ישראל כי־נשא אשא להם: (הושע פרק א פסוק ו)

תיקון קוראים:

ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את־בית ישראל כי־נשא אשא להם: (הושע פרק א פסוק ו)

תרגום יונתן:
וְאוֹסִיפוּ וַעֲבַדוּ עוּבָדִין בִּישִׁין וַאֲמַר לֵיהּ קְרִי שׁוּמְהוֹן דְּלָא רְחִימִין בְּעוּבָדֵיהוֹן אֲרֵי לָא אוֹסֵיף עוֹד לְרַחָמָא עַל בֵּית יִשׂרָאֵל בְּרַם אִם יְתוּבוּן מִשׁבָּק אֶשׁבּוֹק לְהוֹן :

עין המסורה:
ותהר עוד ותלד - ז' (כולל בחציצת תיבה): בר' כט , לג , לד , לה; ל , ז , יט; לח , ד; הו' א , ו. בית ישראל - כ': ראה לעיל , ד. אשא - כ"ג: דב' א , יב; לב , מ; ש"ב ב , כב; מ"ב יח , יד; יש' מו , ד; מט , כב; יר' ט , ט; הו' א , ו; ה , יד; מי' ז , ט; תה' טז , ד; כה , א; סג , ה; פו , ד; קטז , יג; קכא , א; קלט , ט; איוב י , טו; יג , יד; לב , כא; לו , ג; מב , ח; דה"א כא , כד.

מסורה קטנה:
ותהר עוד ותלד - ז'.

רש"י:
[לא אוסיף עוד ארחם - לרחם.] כי נשא אשא להם - אחלק להם מנת כוסם (ע"פ תה' יא , ו) ופעולתם; כמו "וישא משאות" (בר' מג , לד).

ר' יוסף קרא:
ושם לא רוחמה - לא אהובה; שמעצמך אתה למד שאשתו מנאפת תחתיו כשהיא יולדת ואינו יודע אם היו בניו , לכך אינו מרחמה. וזהו דימיון לישראל , כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל - שנשא אשא ואסבול להם מה שהם חוטאים לי; כי דרכם בראשם אתן (ע"פ יח' ט , י). כי נשא אשא - בלעז: 'כי אפורטר דאי פורטיר'.

ראב"ע:
ותהר. ותלד בת - זה הדור הבא אחריו. וקראו בת , כי כתוב אחרי ירבעם "הוא השיב את גבול ישראל" (מ"ב יד , כה) , ואחרי מות זכריה בנו מלך מנחם (ראה מ"ב טו , יז) , ובימיו בא מלך אשור (ראה שם , יט) - ואין צורך להזכיר מלכות שלוּם "ירח ימים" (שם יג) - ובימי פקח בן רמליהו הגלה תגלת פלאסר רבים מערי ישראל (ראה שם , כט); ובימי הושע בן אלה נלכדה שומרון (ראה מ"ב יז , ו) , על כן קרא זה הדור בת. ופירש לא רוחמה: כי לא אוסיף עוד ארחם - תחסר אות שי"ן: לא אוסיף עוד שארחם; וכמהו "ונדעה נרדפה" (הו' ו , ג); "אל תרבו תדברו" (ש"א ב , ג). יש אומרים כי נשא - שהייתי עד עתה נושא להם עונם; ואין זכר לעון! והנכון בעיני , כי זאת המלה באה כדרך "הרגו לאבנר" (ש"ב ג , ל); והטעם: כדרך "כמעט ישאני עושני" (איוב לב , כב; ראה השרשים: 'נשא'). והנה ספר גלות השבטים.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ותלד בת - אות לדור העומד אחר הדור ההוא , שישתלחו מארצם בימי יותם (ראה מ"ב טו , לז) , אחז (ראה דה"ב כח , ה) וחזקיה (ראה מ"ב יח , ט - יא) , כבת המשולחת מבית; וכמו שמפרש , שלא יוסיף עוד לרחמם: כי לא אוסיף עוד שארחם את בית ישראל שלא להשליכם מעל פני , כאשר עשיתי בימי מלכי בית יהוא , שכתוב בם "ויחן יי' אותם וירחמם ולא השליכם מעל פניו עד עתה" (מ"ב יג , כג). כי נשא אשא להם - סבול אסבול להם. כלומר: הרבה נשאתי להם מעולם , ומה שאיני משחיתם עתה בימי ירבעם - סובל ומאריך אפי אני להם , ולא בצדקתם וביושר לבבם (ע"פ דב' ט , ה); וכאשר תתמלא סאתם בימי פקח (ראה מ"ב טו , כט - ל) והושע (ראה מ"ב ז , א - ו) , עוד לא אשא להם.

רד"ק:
ותהר עוד ותלד בת - אחר שילדה בן , שהוא משל לירבעם בן יואש , כמו שפירשנו (לעיל , ג) , ילדה בת , והוא משל לזכריה בנו ולשלום בן יבש שמלך אחריו (ראה מ"ב טו , י) , שהיו חלושים כנקבה. כי זכריה לא מלך אלא ששה חדשים ונהרג (ראה שם , ח - י) ושלום לא מלך אלא ירח ימים ונהרג (ראה שם , יג - יד). כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל - לא אוסיף עוד שארחם; וכן "אל תרבו תדברו" (ש"א ב , ג) - שתדברו; "ונדעה נרדפה" (הו' ו , ג) - שנרדפה. כי נשא אשא להם - אשא האויב עליהם , שיגַלו אותם ויחריבו אותם. או יהיה פירוש להם - כמו 'אותם'; וכן "הרגו לאבנר" (ש"ב ג , ד) - כמו 'את אבנר'. כלומר: אשא אותם לארץ אויביהם. ויש לפרש: כי עד עתה הייתי נושא וסולח להם , שהייתי מרחם עליהם , ולא אוסיף עוד. ויונתן תרגם: "ואוסיפו ועבדו עובדין בישין ואמר ליה קרי שמהון דלא רחימין בעובדיהון ארי לא אוסיף עוד לרחמא על בית ישראל ברם אם יתרבון משבק אשבק להון".

ר' יוסף כספי:
כי נשא אשא להם - גם זה מטעם הרמה , כטעם "והטלתי אתכם" (יר' טז , יג); וכן יאמר עוד "אשא ואין מציל" (הו' ה , יד); והטעם: ארימם מארצם. והפך זה יאמר לטובה: "ועלו מן הארץ" (הו' ב , ב) , כי זאת 'הארץ' - מארץ אחרת אל ארצם. וזהו הוא ענין הִפוך התנועות שאמרנו כמה פעמים , שהתבאר בהגיון.

ר' ישעיה מטראני:
כי נשא אשא להם - יש לומר , שעונה על לא אוסיף עוד ארחם , כי לא נשא אשא להם.
ריכוז קישורים