תנ"ך - למען יירשו את־שארית אדום וכל־הגוים אשר־נקרא שמי עליהם נאם־ה' עשה זאת: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדוֹם֙ וְכָל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת: פ (עמוס פרק ט פסוק יב)

לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת־שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהוָה עֹשֶׂה זֹּאת: פ (עמוס פרק ט פסוק יב)

למען יירשו את־שארית אדום וכל־הגוים אשר־נקרא שמי עליהם נאם־ה' עשה זאת: פ (עמוס פרק ט פסוק יב)

למען יירשו את־שארית אדום וכל־הגוים אשר־נקרא שמי עליהם נאם־יהוה עשה זאת: פ (עמוס פרק ט פסוק יב)

תרגום יונתן:

בְּדִיל דְּיַחסְנוּן יָת שְׁאָרָא דֶאֱדוֹם וְכָל עַמְמַיָא בֵית יִשׂרָאֵל דְּאִתקְרִי שְׁמִי עֲלֵיהוֹן אֲמַר יְיָ בְּכֵין אֲנָא עָבֵיד דָּא :

עין המסורה:

וכל - הגוים - ב': יהו' כג , ד; *עמ' ט , יב. עשה - ו' בסיפרא (בסגול): עמ' ט , יב; נח' א , ט; צפ' ג , יט; זכ' י , א; מל' ג , יז , כא. עשה - כ"ב (בסגול , בלישנא): דב' ה , י; י , יח; לא , כא; מ"ב ז , ב , יט; עמ' ט , יב; נח' א , ט; צפ' ג , יט; זכ' י , א; מל' ג , יז , כא; תה' יח , נא; לז , ז; קד , ד; קו , כא; קמו , ו , ז; קה' ח , יב; נחמ' ב , טז; ד , יא; ו , ג; דה"א יח , יד. (המניין מתייחס רק לספרים שבהם צורות 'עֹשֶה' הן במיעוט לעומת 'עֹשֵה' בצירה).

מסורה גדולה:

וכל הגוים ב' מן הירדן וכל הגוים למען יירשו את שארית .

רש"י:

למען יירשו - ישראל את שארית אדום ואת כל הגוים , כי נקרא שמי עליהם. אשר - כמו 'כי'.

ר' יוסף קרא:

למען ירשו (בנוסחנו: יירשו) את שארית עמים (צ"ל: אדום) וכל הגוים - ומי יִרָשם? בית ישראל אשר אקרא שמי עליהם.

ראב"ע:

למען - זה הפסוק הפוך הוא , וככה פירושו: למען יירשו אשר נקרא שמי עליהם את שארית אדום וכל הגוים - אחרי מות סנחריב. ואם על המשיח , ברור הדבר הוא.

ר' אליעזר מבלגנצי:

למען ירשו (בנוסחנו: יירשו) - ועל ידי כך ירשו את שארית אדום , הסמוך להם , ושאר הגוים , לפי שיהיה נקרא שמי עליהם.

רד"ק:

למען יירשו - הפסוק הזה כמו הפוך: למען יירשו אשר נקרא שמי עליהם - יירשו את שארית אדום; רוצה לומר: אותם שנקרא שמי עליהם יירשו את אדום. וטעם למה אבנה אותה כימי עולם (ראה לעיל , יא) - למען יירשו את אויביהם שכניהם , והם אדום ופלשתים ומואב ובני עמון; וזהו שאמר: וכל הגוים , וזהו "כימי עולם" (שם). כי דוד מלך ישראל שם באדום נציבים (ראה ש"ב ח , יד) , וכן השאר - כולם הכניעם לפניו , וכן יהיה לעתיד שיירש ישראל הגוים ההם , כמו שאמר בנבואת עובדיה "וירשו הנגב את הר עשו" (א , יט) , וכן אמר בנבואת ישעיה "אדום ומואב משלוח ידם" (יא , יד). ומה שאמר: את שארית אדום , ועובדיה אמר "ולא יהיה שריד לבית עשו" (א , יח) - כן יהיה: כי עַם עשו - לא יהיה להם שריד , כי כולם יִכלו בימות המשיח; אבל ארצם יירשו ישראל , ולא כולה , אלא שארית מה שיהיה ממנה חרבן לעולם. כי קצתה יהיה החרבן עולם , לאות לדורות כי על שהרעו לישראל , והם היו אחיהם , היה החרבן זה לעולם; וקצתה יירשו אותה ישראל וישבו בה. עושה זאת - זאת הגזרה , אני שאמרתיה אעשנה , כי הכח בידי לעשות.

ר' יוסף כספי:

למען יירשו וכו' - זה אחד ממיני הסבות; ובאור כללם 'אוצר יי'' יבא. עליהם - כנוי לישראל היורשים.