תנ"ך - ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אניה׀ באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיָּ֤קָם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהוָ֑ה וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהוָֽה: (יונה פרק א פסוק ג)

וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה׀ בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה: (יונה פרק א פסוק ג)

ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אניה׀ באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני ה': (יונה פרק א פסוק ג)

ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה׀ באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה: (יונה פרק א פסוק ג)

תרגום יונתן:

וְקָם יוֹנָה לְמִערַק לְיַמָא מִן קֳדָם דְּיִתנַבֵּי בִּשׁמָא דַייָ וּנחַת לְיָפוֹ וְאַשׁכַּח אִלפָא דְּאָזְלָא בְיַמָא וִיהַב אַגרַהּ וּנחַת בַּהּ לְמֵיזַל עִמְהוֹן בְּיַמָא מִן קֳדָם דְּיִתנַבֵּי בִּשׁמָא דַייָ :

עין המסורה:

תרשישה - ד': יש' כג , ו; יונה א , ג (פעמיים); ד , ב. (ואחד: ותרשישה - דה"א א , ז). מלפני יי' - ח': ש"א כא , ז; *יונה א , ג (פעמיים) , י; תה' צז , ה; דה"א טז , לג; דה"ב יט , ב; לג , כג. וכל אוריתא דכותהון בר מן ב' ('מפני יי''): בר' ג , ח; שמ' ט , ל. באה - י"א מלרע (בלישנא): *בר' כט , ו; לז , כה; ש"א כה , יט; יש' סו , יח; יר' י , כב; יונה א , ג; מי' ד , ח; זכ' יד , יח; מש' יג , יב; *אס' ב , יג , יד. (וכל מלכים ויחזקאל דכותהון בר מן ב': מ"א ב , כח; יח' ז , ז).

מסורה גדולה:

מלפני יי' ח' המוסרים ויקם יונה לברח תרשישה ב' בו וייראו האנשים אז ירננו עצי היער דדברי הימים ובזאת עליך קצף הרים כדונג ולא נכנע מלפני יי'. וכל אורית' דכותהון ב' מ' ב' ויתחבא האדם ואשתו ואתה ועבדיך.

מסורה קטנה:

תרשישה - ד'; מלפני יי' - ח'; באה - י"א מלרע.

רש"י:

לברוח תרשישה - ים ששמו 'תרשיש' (ראה מ"א י , כב) , והוא בחוצה לארץ. אמר [בלבו]: אברח לי שם , שאין השכינה שורה בחוצה לארץ (ראה מכיל' בא פסחא א). אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך , יש לי שלוחים כיוצא בך לשלוח אחריך ולהביאך משם. משל לעבד כהן שברח מרבו ונכנס לבית הקברות. אמר לו רבו: יש לי עבדים כיוצא בך [לשלוח אחריך ולהביאך משם]. ומה ראה יונה שלא רצה לילך אל נינוה? אמר: הגוים קרובי תשובה הם; אם אתנבא להם ויעשו תשובה , נמצאתי מחייב את ישראל , שאין שומעין לדברי הנביאים (ראה מכיל' בא פסחא א). ויתן שכרה - הקדים לתת שכרה. ואין דרך יורדי הים ליתן שכר הספינה עד שעת יציאה , והוא הקדים; ולא עוד , אלא שנתן שכר כולה (ראה או"מ ע' 219 ).

ר' יוסף קרא:

ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני יי' - למדת בעיניין מפני מה לא היה רוצה להתנבאות על נינוה שבעוד ארבעים יום נינוה תהפך (ראה יונה ג , ד) , וכן הוא אומר: "הלא (בנוסחנו: הלוא) זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברוח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל רחום וחנון (בנוסחנו: חנון ורחום) ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה" (יונה ד , ב); והם , האומות , ידעתי כי קרובי תשובה הם , ואתה אל רחום וחנון ותרחם עליהם ותקבל תשובתם. בשביל כך לא רצה לילך לשם , שכשישובו אנשי נינוה בשביל נבואה אחת שניבא להם יונה , מיד יכעוס הקדוש ברוך הוא על ישראל , שכמה נביאים ניבאו להם לישראל ולא החזירום למוטב (ראה מכיל' בא פסחא א). ויתן שכרה - 'ויתן שכרו' אין כתוב כאן , שהיה משמע שנתן שכירות עצמו כשאר בני אדם , אלא ויתן שכרה , שזה משמע שנתן שכירות כל הספינה הוא בעצמו בלבד (ראה נדרים לח , א). תרשישה - אפריקיא.

ראב"ע:

ויקם. וירד - ים יפו. אמר הגאון , כי תרשישה - תרסוס; ורבי מבשר אמר , שהוא עיר 'תוניס' באפריקי. ויתן שכרה - לא אמר 'כל שכרה' (ראה רש"י) , רק מה שהוא חייב לתת בחלקו.

ר' אליעזר מבלגנצי:

ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני יי' - רוצה היה להשמט ממנו , וְישלח ביד אשר ישלח (ע"פ שמ' ד , יג); כי הוא איש זקן וחלש , ואם ילך , והיא עיר גדולה ולא ישובו , והוא , יי' , רחום וינחם על הרעה (ראה יונה ד , ב) , ואע"פ כן חוטאים - ונמצא מְשבר גופו בדרך רחוקה כזו בחנם: שהם לא ישובו , וגם המקום לא יעשה בם משפט על ידו. ולסרב ולומר 'לא אלך' - לא רצה לַמרות את פיו; אבל משמיט עצמו , כאילו אומר: שלח נא ביד תשלח. וירד יפו - במקום הנמל והמחוז (ע"פ תה' קז , ל).

רד"ק:

ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני יי' - ואיך היה יכול לברוח , ודוד אמר "אנה מפניך אברח" (תה' קלט , ז)? אלא אין מלפני כמו "מפני" (בר' ג , ח). כי הנביא היה מלא חכמה ודעת , ואיך היה חושב לברוח מפני יי'?! אלא מלפני יי' היה חושב לברוח; כי פירוש מלפני - מדבר שהוא לפני יי' , והוא רוח הנבואה; כי חשב שאם יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לא תשרה עליו רוח נבואה. והיה ממאן ללכת בזו השליחות , כי אמר יונה: הגוים קרובים לתשובה הם , ואם אלך אליהם בשליחות האל ישובו מדרכיהם הרעים , ויחייבו ישראל בזה; שאני והנביאים אחרים הולכים אליהם תמיד בשליחות האל , ואינם שבים מדרכם הרעה. לפיכך היה ממאן ללכת בשליחות זה. וכן פירשו רבותינו ז"ל (ראה מכיל' בא פסחא פתיחתא) , כי בעבור זה היה נמנע , כי אמר כי אין השכינה שורה בחוצה לארץ; ובעבור כי הגוים קרובי תשובה , ושלא לחייב את ישראל , ברח. אמר לו הקדוש ברוך הוא: יש לי כיוצא בך. ויי' הטיל רוח גדולה אל הים - אמר רבי ברכיה (שמ"ר טו , טו): אדם מבקש לברוח , ובורח אצל שהוא יכול לעמוד; יש לך אדם שבורח אצל בורח?! הים ברח מפני , שנאמר "הים ראה וינוס" (תה' קיד , ג); ואתה ברחת אצל הים?! ויונתן תרגם מלפני יי': "מן קדם דינתבי בשמא דיי'". וירד יפו - מעירו שהוא גת החפר (ראה מ"ב יד , כה) או מירושלם ירד אל יפו שהיא על שפת הים , והוא חוף אניות (ע"פ בר' מט , יג). והנכנס בים יקרא 'יורד' , כמו שאמר "יורדי הים באניות" (תה' קז , כג); כי שפת הים הוא מקום נמוך כנגד שאר היבשה. ואדוני אבי ז"ל כתב כי יקרא 'יורד' כנגד האניה שהיא עמוקה , ויורד בה; כמו שאמר וימצא אניה וירד בה; וכן אמר "ויונה ירד אל ירכתי הספינה" (להלן , ה); וכן "יורדי הים באניות" (תה' קז , כג). וימצא אניה באה תרשיש. באה - טעמו מלרע; רוצה לומר , שהיתה מוכנת ללכת ולבוא תרשישה. ויתן שכרה - שכר הראוי לתת בה אמר לתת; או נתנו תחלה. ובדרש (ראה נדרים לח , א): שנתן שכר כל הספינה בעבור שתמהר ללכת ולא תמתין לסוחרים ולסחורות , בעבור שהיה רוצה לברוח מהר; וסמכו מזה , כי אין הנבואה שורה אלא על אדם עשיר. ויי' הטיל. חשבה להשבר - על דרך הרחבת הלשון; רוצה לומר: אנשי האנייה חשבו שתשבר האנייה.

ר' יוסף כספי:

אמנם אמרוֹ ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני יי' , וכן יאמר עוד "הלא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברח תרשישה" (ד , ב) - הנה בכל זה דיוקים ודקדוקים , אינם מכונת ספרינו זה; והכל 'אוצר יי'' יבא. וירד בה - כי הים למטה מן הארץ , לפי שהים בעֹמק הארץ.

ר' ישעיה מטראני:

לברוח תרשישה - שהיא חוצה לארץ , ואין הנבואה שורה שם (ראה מכיל' בא פסחא א). ולמה היה בורח? כמו שמפורש לפנינו (ראה יונה ג , י - ד , א - ב) , שלא יקראו אותו נביא השקר אם יעשו תשובה וינחם השם מן הרעה.