תנ"ך - כל־מרים
תרומת
כסף
ונחשת
הביאו
את
תרומת
ה'
וכל
אשר
נמצא
אתו
עצי
שטים
לכל־מלאכת
העבדה
הביאו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כָּל־מֵרִ֗ים
תְּר֤וּמַת
כֶּ֙סֶף֙
וּנְחֹ֔שֶׁת
הֵבִ֕יאוּ
אֵ֖ת
תְּרוּמַ֣ת
יְהוָ֑ה
וְכֹ֡ל
אֲשֶׁר֩
נִמְצָ֨א
אִתּ֜וֹ
עֲצֵ֥י
שִׁטִּ֛ים
לְכָל־מְלֶ֥אכֶת
הָעֲבֹדָ֖ה
הֵבִֽיאוּ:
(שמות פרק לה פסוק כד)
כָּל־מֵרִים
תְּרוּמַת
כֶּסֶף
וּנְחֹשֶׁת
הֵבִיאוּ
אֵת
תְּרוּמַת
יְהוָה
וְכֹל
אֲשֶׁר
נִמְצָא
אִתּוֹ
עֲצֵי
שִׁטִּים
לְכָל־מְלֶאכֶת
הָעֲבֹדָה
הֵבִיאוּ:
(שמות פרק לה פסוק כד)
כל־מרים
תרומת
כסף
ונחשת
הביאו
את
תרומת
ה'
וכל
אשר
נמצא
אתו
עצי
שטים
לכל־מלאכת
העבדה
הביאו:
(שמות פרק לה פסוק כד)
כל־מרים
תרומת
כסף
ונחשת
הביאו
את
תרומת
יהוה
וכל
אשר
נמצא
אתו
עצי
שטים
לכל־מלאכת
העבדה
הביאו:
(שמות פרק לה פסוק כד)
תרגום אונקלוס:
כָּל
דַּאֲרֵים
אֲרָמוּת
כְּסַף
וּנחָשׁ
אֵיתִיאוּ
יָת
אַפרָשׁוּתָא
קֳדָם
יְיָ
וְכֹל
דְּאִשׁתְּכַח
עִמֵיהּ
אָעֵי
שִׁטִין
לְכָל
עֲבִידַת
פֻּלחָנָא
אֵתִיאוּ
:
עין המסורה:
מרים
-
ג':
*שמ'
לה
,
כד;
מש'
ג
,
לה;
יד
,
כט.
וחד:
ומרים
-
תה'
ג
,
ד.
מלאכת
העבדה
-
ב':
שמ'
לה
,
כד;
דה"א
ט
,
יט.
מסורה גדולה:
מרים
ג'
כל
מרים
תרומת
כסף
וכסילים
מרים
קלון
וקצר
רוח
מרים
אולת.
וחד
כבודי
ומרים
ראשי.
ר' יוסף בכור שור:
ויבאו
האנשים
על
הנשים
-
כלומר:
לשלול
על
הנשים;
שהיו
לוקחין
תכשיטי
הנשים
,
כדמפרש
ואזיל:
חח
ונזם
וטבעת
וכומז
,
שהם
תכשיטי
נשים.
ואע"פ
כן
נשים
היו
שמיחות
וזהירות
במלאכת
שמים
,
כדכתיב:
וכל
הנשים
אשר
נשא
לבן
אותן
(לפנינו:
אתנה)
בחכמה
טוו
את
העזים
-
שטוף
וטווי
בעזים
(ראה
שבת
עד
,
ב);
והוא
חכמה
יתירה.
רמב"ן:
ואמר:
כל
מרים
תרומת
כסף
ונחשת
,
כי
לרוב
האנשים
היה
כסף
ונחשת
במטבעות
וכלים;
אבל
לא
הזכיר
זה
למעלה
עם
כלי
הזהב
(פס'
כב)
,
בעבור
שהזכיר
שם
הנשים
,
ואין
להם
כסף
או
נחשת
,
רק
הזהב
בתכשיטין
,
כאשר
אמר
"נזמי
הזהב
אשר
באזני
נשיכם"
(שמ'
לב
,
ב);
"וכל
איש
אשר
הניף
תנופת
זהב"
(לעיל
,
כב)
לא
היו
רבים
כמרימי
הכסף
והנחשת.
ולא
היתה
הבאת
הזהב
מרובה
ככסף
והנחשת
,
על
כן
תקרא
זו
'תנופה'
וזו
'תרומה'
,
כי
המביא
זהב
ינופף
ידו
לחשיבות
הנדבה
,
או
הלוקחים
יניפו
הזהב
להראותו
,
לשבח
המביא
על
נדבתו;
ובפרשת
'אלה
פקודי'
יקרא
הזהב
גם
הנחשת
"תנופה"
(שמ'
לח
,
כד
-
כט)
,
כי
לא
הזכיר
שם
'תרומה'
כלל
,
רק
"כסף
פקודי
העדה"
(שם
,
כה).
ויתכן
שיקרא
גם
הנחשת
'תנופה'
,
שהיה
חשוב
להם
יותר
מן
הכסף
,
מפני
שלא
היה
נמצא
בידם
ממנו;
או
שהיה
חשוב
מאד
,
כענין
שנאמר
"וכלי
נחשת
מוצהב
טובה
שנים
חמודות
כזהב"
(עז'
ח
,
כז).