תנ"ך - שמעו־נא
את
אשר־ה'
אמר
קום
ריב
את־ההרים
ותשמענה
הגבעות
קולך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שִׁמְעוּ־נָ֕א
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־יְהוָ֖ה
אֹמֵ֑ר
ק֚וּם
רִ֣יב
אֶת־הֶהָרִ֔ים
וְתִשְׁמַ֥עְנָה
הַגְּבָע֖וֹת
קוֹלֶֽךָ:
(מיכה פרק ו פסוק א)
שִׁמְעוּ־נָא
אֵת
אֲשֶׁר־יְהוָה
אֹמֵר
קוּם
רִיב
אֶת־הֶהָרִים
וְתִשְׁמַעְנָה
הַגְּבָעוֹת
קוֹלֶךָ:
(מיכה פרק ו פסוק א)
שמעו־נא
את
אשר־ה'
אמר
קום
ריב
את־ההרים
ותשמענה
הגבעות
קולך:
(מיכה פרק ו פסוק א)
שמעו־נא
את
אשר־יהוה
אמר
קום
ריב
את־ההרים
ותשמענה
הגבעות
קולך:
(מיכה פרק ו פסוק א)
תרגום יונתן:
שְׁמַעוּ
כְעַן
יָת
דַּייָ
אָמַר
קוּם
דִּין
עִם
טוּרַיָא
וְיִשׁמְעָן
רָמָתָא
קָלָך
:
רש"י:
את
ההרים
-
את
האבות;
הגבעות
-
האמהות
(ראה
ר"ה
יא
,
א).
ר' יוסף קרא:
את
ההרים
-
אילו
הגדולים
שבהם
,
הם
המלכים.
והגבעות
-
אילו
הפחות
והסגנים
(ע"פ
יר'
נא
,
כג).
ראב"ע:
שמעו
-
ידבר
עם
ישראל
בעד
השם;
וככה
אמר
לי:
קום
ריב
עם
ישראל
בהרים.
ר' אליעזר מבלגנצי:
את
אשר
יי'
אמר
-
אלי.
קום
ריב
את
עַמי
עִם
ההרים
-
כלומר:
במעמד
ההרים
והגבעות;
כמו
שמפרש
והולך:
רד"ק:
שמעו
-
אמר
הנביא
כנגד
ישראל:
שמעו
מה
שאמר
לי
האל!
ומה
אמר?
קום
ריב
את
ההרים
-
כמו
'אל
ההרים';
וכן
"והראה
את
הכהן"
(וי'
יג
,
מט)
-
כמו
'אל';
רוצה
לומר:
הראה
ריבך
אליהם.
וכן
אמור
לגבעות
שתשמענה
קולך.
וטעם
ההרים
והגבעות
-
על
דרך
"האזינו
השמים...
ותשמע
הארץ"
(דב'
לב
,
א);
"שמעו
שמים
והאזיני
ארץ"
(יש'
א
,
ב)
,
"כי
היא
שמעה
את
כל
דברי
יי'"
(ראה
יהו'
כד
,
כז).
והריב
הוא
עִם
ישראל
,
שיתוכח
עמהם
האל
על
הטובות
שעשה
להם
והם
גמלו
לו
רע
(ראה
להלן).
ויונתן
תרגם
ההרים:
"אבהתנא"
,
והגבעות:
"אמהתנא";
כלומר:
שישמעו
האבות
,
שהם
אברהם
יצחק
ויעקב
,
והאמהות
,
שהם
שרה
,
רבקה
,
רחל
ולאה
,
מה
שגמלו
בניהם
לאל.
ר' יוסף כספי:
שמעו
נא
את
אשר
יי'
אומר
קום
ריב
את
ההרים
וכו'
-
עתה
ישוב
לענינו
,
להוכיח
בני
דורו
שהיו
רעים
,
ויעד
להם
חורבן
וגלות
על
יד
מלכי
אשור
,
כמו
שהתחיל
(ראה
מי'
א).
כי
זה
כמו
שיאמרו
החכמים:
ונשוב
לכונת
הפרק;
או:
ונשוב
לכונתנו.
והנה
אין
ריב
בכאן
מצורף
להרים
,
כי
אינו
מתרעם
עם
ההרים
,
רק
עם
ישראל;
אבל
הפירוש
-
כמו
שיזכור
אחר
כן
(פס'
ב)
,
שההרים
ישמעו
הריב
שיש
לַשם
עם
ישראל;
כטעם
"האזינו
השמים"
(דב'
לב
,
א).
והאתנים
-
תאר
אל
מוסדי
ארץ
,
כלומר:
יסודות
הארץ
,
שהם
חזקים.