תנ"ך - עוד
האש
בית
רשע
אצרות
רשע
ואיפת
רזון
זעומה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ע֗וֹד
הַאִשׁ֙
בֵּ֣ית
רָשָׁ֔ע
אֹצְר֖וֹת
רֶ֑שַׁע
וְאֵיפַ֥ת
רָז֖וֹן
זְעוּמָֽה:
(מיכה פרק ו פסוק י)
עוֹד
הַאִשׁ
בֵּית
רָשָׁע
אֹצְרוֹת
רֶשַׁע
וְאֵיפַת
רָזוֹן
זְעוּמָה:
(מיכה פרק ו פסוק י)
עוד
האש
בית
רשע
אצרות
רשע
ואיפת
רזון
זעומה:
(מיכה פרק ו פסוק י)
עוד
האש
בית
רשע
אצרות
רשע
ואיפת
רזון
זעומה:
(מיכה פרק ו פסוק י)
תרגום יונתן:
עוֹד
הֲאִית
בֵּית
רַשִׁיעָא
אוֹצְרִין
דִּרשַׁע
וּמכִילָן
דִּשׁקַר
מֵיתְיָן
לְוָט
:
עין המסורה:
האש
-
ב'
בפתח
,
חד
חסר
וחד
מלא:
מי'
ו
,
י;
נחמ'
ו
,
יא.
האש
-
ג'
חסר
(בלישנא):
ש"ב
יד
,
יט;
כג
,
כא;
מי'
ו
,
י.
בית
רשע
-
ה'
זוגין
מן
ב'
ב'
מיחדין
,
חד
'בבית'
וחד
'בית':
שמ'
יב
,
כט;
יר'
לז
,
טז.
-
מ"ב
טו
,
ה;
דה"ב
כו
,
כא.
-
מי'
ו
,
י;
מש'
ג
,
לג.
-
קה'
ז
,
ב
,
ד.
-
*אס'
א
,
ט;
ה
,
א.
רֶשע
-
י"ז:
ראה
הו'
י
,
יג.
מסורה גדולה:
האיש
ב'
פת'
חד
מל'
וחד
חס'
עוד
האש
ואמרה
האיש
כמוני
.
רש"י:
עוד
האיש
בית
רשע
ואוצרות
רשע.
האיש
-
נקודה
הה"י
פתח
,
לפי
שהוא
תמוה;
וכך
פירושו:
עוד
-
לשון
אורך
ימים
הוא;
האיש
-
כמו
'היש';
ובדברי
הימים
מצינו
"אישי"
(דה"א
ב
,
יג)
אבי
דוד
במקום
"ישי"
(שם
,
יב
ועוד)
,
אף
כאן
איש
במקום
'יש';
וכן
בשמואל
"אם
איש
להמין
ולהשמיל"
(ש"ב
יד
,
יט)
-
אם
יש
להמין
ולהשמיל;
ויונתן
כן
תירגם:
"האית";
היעלה
בלבבם
שיתקיים
בית
רשע
לאורך
ימים
,
ואוצרות
הרשע
,
ואיפת
רזון
הזעומה?!
-
מדה
קטנה
,
שעשיריכם
מרמים
בה
את
העניים
ומביאין
אותן
לידי
רזון
,
והיא
זעומה
באפו
של
הקדוש
ברוך
הוא.
ר' יוסף קרא:
עוד
האיש
בית
רשע.
האיש
-
כמו
'יש'
,
כתרגומו:
"האית
בית
רשיעא";
כלומר:
היעמד
בית
רשע
,
שהוא
מלא
אוצרות
רשע
-
נכסים
שקנו
ברשע
ובגזל
ובחמס?!
ראב"ע:
עוד
האיש
-
הנכבד
בעיר
-
עודהו
מחזיק
ברשעתו
(ע"פ
איוב
ב
,
ג)
אחר
ששמע
קול
הקריאה
(ראה
לעיל
,
ט);
יש
בביתו
,
בבית
(בנוסחנו:
בית)
רשע
,
אוצרות
רשע
-
ממון
שקבץ
ברשע
ובאיפת
רזון
-
חסרה
,
שהיא
זעומה
לשם.
ולא
יאמר
בלבו
איננו
ירא
מלפני
השם
,
שיאמר
בלבו:
האזכה?
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
עוד
האיש
בבית
(בנוסחנו:
בית)
רשע
-
פירוש:
על
כל
הרעות
אשר
עשיתם
,
עדיין
ביתכם
בית
רשע
ואוצרות
רשע.
ואיפת
רזון
זעומה
-
פירוש:
מקוללת;
ודמיונו:
"זעום
יי'
יפול
שם"
(מש'
כב
,
יד).
ר' אליעזר מבלגנצי:
ושאלו
ודרשו:
היש
(בנוסחנו:
האש)
עוד
בבית
רשע
אוצרות
רשע
-
שסופו
להתחייב
בם
,
ואיפת
רזון
-
וחסרון
שהיה
מודד
לאחרים
,
שזעומה
ושנואה
בעיני
המקום
,
וישיב
החמס
שבידיו?
שכל
זמן
שהן
בידי
-
האזכה
לפני
המקום?
כך
תאמרו
בעצמיכם.
רד"ק:
עוד
האש
בית
רשע
-
הוא
חסר
יו"ד;
ופירשו
יונתן
כמו
'היש':
"עוד
האית
בבית
רשיעא".
וה"א
'האש'
פתוחה
,
כי
היא
לשאלה;
כמו
"האיש
כמוני
יברח?"
(נחמ'
ו
,
יא).
וכן
אמרה
המסרה
(ראה
מס"ג
לפסוקנו):
ב'
פתחין
חד
חסר
וחד
מלא.
ולדעת
המתרגם
פירושו
כן:
ראו
היש
עוד
בית
רשע
אוצרות
רשע.
ופירוש
עוד
-
עדיין
,
אחר
שקרא
קול
יי'
(ראה
לעיל
,
ט);
ראו
כי
לא
פנו
אל
קול
יי'
הקורא
,
וראו
כי
עדיין
תמצאו
בבית
רשע
אוצרות
רשע.
ובית
רשע
-
חסר
בי"ת
השמוש
,
והוא
כמו
'בבית';
וכן
"הנמצא
בית
יי'"
(מ"ב
יב
,
יא)
והדומים
לו.
ויש
לפרש
האש
כמשמעו
,
כלומר:
ראו
אם
איש
רשע
בבית
אוצרות
רשע
,
כי
לא
שב
מרשעו
מפני
קול
יי'
הקורא.
ואיפת
רזון
זעומה
-
איפת
רזון
תמצאו
בבית
רשע
,
שהיא
זעומת
האל;
כמו
שאמר
עמוס
"להקטין
איפה
ולהגדיל
שקל"
(ח
,
ה).
איפת
רזון
-
זו
היא
איפה
קטנה
,
שהיא
רזה
וחסרה.
רזון
-
שם
בשקל
"קלון"
(הו'
ד
,
יח);
"חרון"
(יח'
ז
,
יב).
ויונתן
תרגם:
"מכילן
דשקר
מייתן
לווט".
ר' יוסף כספי:
עוד
האיש
וכו'
-
אין
זה
דרך
תמה
,
אבל
גזרה.
ואיש
אינו
רומז
לאיש
פרטי
,
אבל
לכלל
עמנו;
וכן
"ויאמר
איש
ישראל"
(יהו'
ט
,
ז);
ורבים
כן.
והטעם
,
כי
אע"פ
שהכם
יי'
מכות
גדולות
,
עדיין
הם
רשעים;
כמו
שהפליג
כמה
פעמים
עמוס
ואמר:
"ולא
שבתם
עדי
נאם
יי'"
(עמ'
ד
,
ו
,
ח
ועוד).
ר' ישעיה מטראני:
עוד
-
הראוי
שיתקיים
האיש
בביתו
הנקרא
'רשע'
,
ויש
שם
אוצרות
מגזל
ומחמס?
איפת
הרזון
שלהם
היא
זעומה
-
שחיסרוה
ומיעטוה;
ומחמת
חסרונה
נקראת
'איפת
רזון'.