תנ"ך - על־כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה: (חבקוק פרק א פסוק טז)

טקסט וניקוד:

עַל־כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה: (חבקוק פרק א פסוק טז)

טקסט בלבד:

על־כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה: (חבקוק פרק א פסוק טז)

תיקון קוראים:

על־כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה: (חבקוק פרק א פסוק טז)

תרגום יונתן:
עַל כֵּין מְדַבַּח לְזֵינֵיהּ וּמַסֵיק בֻּסמִין לְסִימָוָותֵיהּ אֲרֵי בְהוֹן טָב מֵיכְלֵיהּ וְשֵׁירָוָתֵיהּ מַטעֲמָא :

עין המסורה:
בהמה - ג': *שמ' ל , ד; לו , א; חב' א , טז. בראה - ב' בתרי לשנין , אחד חסר ואחד מלא: במ' טז , ל; חב' א , טז.

מסורה גדולה:
בראה ב' בתר' לשנ' ואם בריאה יברא יי' ומאכלו בראה. בתרייה חס' .

מסורה קטנה:
ויקטר - ל'; למכמרתו - [ל']; בהמה - ג'; ומאכלו - ל'; בראה - ב'.

רש"י:
יזבח לחרמו - לעבודה זרה שלו , שהוא אומר שהיא כובשת הכל לפניו. בהמה - כמו 'בהם' , בשבילם. בריאה - שמינה.

ר' יוסף קרא:
על כן יזבח לחרמו - כסבור שעבודה זרה שלו היא חרמו , שבה אוסף את כל האומות אליו , ומְזַבֵּחַ זבח וקטורת לחרמו ולמכמרתו. כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בריאה - כסבור שמאתם הוא , ומאכלו בריאה ושמן.

ראב"ע:
על כן יזבח לחרמו - מזלו; או: חילו , אנשי כחו. ומאכלו - שה בריאה (ע"פ יח' לד , כ); או 'אכילה'.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
על כן יזבח לפסל שלו בשביל חרמו , ויקטר בשביל מכמרתו; כי בהמה שמן חלקו - פירוש: בחרמו ובמכמרתו , ישתמן חלקו.

ר' אליעזר מבלגנצי:
על כן יזבח לעבודה זרה , שהוא סבור שהוא חרמו ומכמרתו; כעניין "ומן אז חדלנו לקטר למלאכת (בנוסחנו: למלכת) שמים... חסרנו כל" (ראה יר' מד , יח). והוא שאומר יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו - שאתה מקנתרו: "זו כחו לאלהו" (לעיל , יא); כי כסבור הוא , בעובדו אותו אלוה והוא מצליח ברעתו , שבָּהמה - במכמרתו וחרמו , הן אלהיו ― שמן חלקו ומאכלו בריאה , והם נותני לחמו ומימיו (ע"פ הו' ב , ז).

רד"ק:
על כן יזבח לחרמו - אינו מודה הכח הזה לאל , אלא לעצמו ולחילו; כי אמר: בכח ידי עשיתי (ע"פ יש' י , יג). או פירוש לחרמו - לאלוהו , כי חושב כי הוא הנותן לו כח (ע"פ דב' ח , יח) לצוד ולאסוף , והנה הוא חרמו ומכמרתו , ולו יזבח ויקטר בשובו אל עירו תמיד בשלל רב ובשבי עצום. כי בהמה שמן חלקו - בהם , בחרמו ובמכמרתו , שמן חלקו. ומאכלו בריאה - שה בריאה; וכן "כעדר הקצובות" (שה"ש ד , ב) - העזים הקצובות. או פירושו בלא חסרון , כי 'אכילה' לשון נקבה , ו'מאכל' - כמו 'אכילה'; וכן "עד בא השמש תשיבנו לו" (שמ' כב , כה); "וארכב עליה" (ש"ב יט , כז). בריאה - שמנה; וכן "איש בריא מאד" (שו' ג , יז); "בריאות בשר" (בר' מא , יח).

ר' יוסף כספי:
בריאה - כנוי למאכלו; וכן היה נכון 'בריא' אם אמר 'לאכילתו'. וזה נעלם מן המפרשים , ולכן נטו בכמה מקומות , ויותר במקומות הדקים. ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו - מזבח ומקטר לעבודה זרה שלו בעבור שמקבץ וכובש הכל בחרמו ובמכמרתו. כי בהמה שמן חלקו - בחרמו ובמכמרתו הוא שמן חלקו - שכל העולם כובש תחתיו. ובעבור זה הוא נותן שבח לעבודה זרה שלו ומזבח ומקטר לפניו.
ריכוז קישורים