תנ"ך - שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן־היום אשר־יסד היכל־ה' שימו לבבכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

שִׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִיּוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַתְּשִׁיעִ֗י לְמִן־הַיּ֛וֹם אֲשֶׁר־יֻסַּ֥ד הֵֽיכַל־יְהוָ֖ה שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶֽם: (חגי פרק ב פסוק יח)

שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם מִן־הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר־יֻסַּד הֵיכַל־יְהוָה שִׂימוּ לְבַבְכֶם: (חגי פרק ב פסוק יח)

שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן־היום אשר־יסד היכל־ה' שימו לבבכם: (חגי פרק ב פסוק יח)

שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן־היום אשר־יסד היכל־יהוה שימו לבבכם: (חגי פרק ב פסוק יח)

תרגום יונתן:

שַׁווֹ כְעַן לִבְּכוֹן מִן יוֹמָא הָדֵין וּלעֵילָא מִיוֹם עֶסרִין וְאַרבְּעָה לִתשִׁיעָאָה לְמִן יוֹמָא דְּשָׁרִי לְאִשׁתַּכלָלָא הֵיכְלָא דַייָ שַׁווֹ לִבְּכוֹן :

עין המסורה:

למן - היום - ז': שמ' ט , יח; דב' ד , לב; ט , ז; ש"ב יט , כה; יר' ז , כה; לב , לא; חגי ב , יח. למן - היום - ח' (בלישנא): שמ' ט , יח; דב' ד , לב; ט , ז; ש"ב ז , יא; יט , כה; יר' ז , כה; לב , לא; חגי ב , יח. למן - היום - ז': שמ' ט , יח; דב' ד , לב; ט , ז; ש"ב יט , כה; יר' ז , כה; לב , לא; חגי ב , יח. יסד - ד': מ"א ו , לז; *חגי ב , יח; זכ' ח , ט; עז' ג , ו.

מסורה גדולה:

יסד ד' בשנה הרביעית שימו נא תחזקנה מיום.

מסורה קטנה:

למן היום - ז'; יסד - ד'.

רש"י:

אשר יסד היכל יי' - שהתחילו עתה בשנייה , להוסיף על יסוד הראשון שבנו בימי כורש.

ר' יוסף קרא:

הכיתי אתכם בשידפון ובירקון - עד עכשיו , לפי שאין אתם אלי; אבל מיכאן ואילך שימו לבבכם לדעת אותי (ע"פ יר' כד , ז) , ואשלח ברכה בכל מעשה ידיכם.

ראב"ע:

שימו. הנה הזכיר למעלה "ויעשו מלאכה... בששי" (חגי א , יד - טו) , וזה היה להביא האבנים ולהיותם מגוררות ומתוקנות. ובתשיעי החלו לשום אבן אל אבן (ראה לעיל , טו) - ליסד. ולמ"ד למן היום - נוסף , כלמ"ד "השלישי לאבשלום" (דה"א ג , ב).

רד"ק:

שימו. אשר יסד היכל יי' - אשר בנו על יסודו; כי היסוד כבר נבנה מזמן בניין המזבח (ראה עז' ג , ג).

ר' יוסף כספי:

שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה - כי הזמן הולך ועולה ומוסיף במספר; כי 'אחד ועשרים' , על דרך משל , הוא למעלה מ'עשרים'. ולכן אמרוֹ בזה: מן היום הזה ומעלה הוא כאלו אמר: 'וָהֵנָה'. והטעם בזה - עשרים וחמשה לתשיעי , וכן וששה , ושבעה. כי אמרוֹ למן היום אשר יוסד היכל יי' - לא פירש אי זה יום היה; ואולי היה ניסן , שהוא חדש האביב (ראה דב' טז , א) שאז הזמן כשר לבנות , כמו שידוע , לא בימי הקור. ולכן באלה שני מאמרים , שבכל אחד אמר שימו נא לבבכם (ראה גם לעיל , טו) - והכל היה בחדש כסלו , כמו שהודיע לפני זה (לעיל , י) - אמר שני ענינים: כי בראשון אמר על העבר , כי בתשרי שעבר היה להם קציר ובציר מעט , כי יי' הכה שדותם וכרמיהם בשדפון ובירקון באותו הקיץ שעבר (ראה לעיל , יז); ובזה המאמר השני יאמר , שפירש להעירנו שהיה בכסלו - כי יראו שהיום הנה עדיין הוא הזרע במגורה , ועדיין עצי השדה לא נשאו פרי (ראה להלן , יט).

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:

ועתה שימו נא לבבכם מהיום שיוסד ההיכל והתחלתם לבנותו , שמעתה יתברך מעשה ידיכם.