תנ"ך - חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על־עצמם יבש היה כעץ: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תָּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ: ס (איכה פרק ד פסוק ח)

טקסט וניקוד:

חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת צָפַד עוֹרָם עַל־עַצְמָם יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ: ס (איכה פרק ד פסוק ח)

טקסט בלבד:

חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על־עצמם יבש היה כעץ: ס (איכה פרק ד פסוק ח)

תיקון קוראים:

חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על־עצמם יבש היה כעץ: ס (איכה פרק ד פסוק ח)

תרגום מגילות:
מִסְגִיאוּת אֻכָּמוּת גָּלוּתָא רֵיוְהוֹן לָא מִשׁתְּמוֹדַע בְּמָחוֹזִין אַדַּק מַשׁכֵּיהוֹן עַל גַּרמֵיהוֹן נְגִיב הֲוָה כְקֵיסָא :

עין המסורה:
חשך - ד': יש' ה , ל; יג , י; איוב יח , ו; *איכה ד , ח. כעץ - ג': איוב יט , י; כד , כ; איכה ד , ח.

מסורה גדולה:
חשך ד' וסימנה' חשך בעריפיה חשך השמש בצאתו אור חשך באהלו חשך משחור תארם.

מסורה קטנה:
חשך - ד'; משחור - ל' ומל'; תארם - ל'; צפד - ל'.

רש"י:
זכו נזיריה - שריה; כמו 'נזר' ו'כתר'. [ואני אומר: נזיריה ממש , שהיו מגודלי שער ונאים ביותר.] ומוסב על "בת עמי" (לעיל , ו). אדמו עצם מפנינים - אותם שהיה מראיתם אדום מפנינים וגזרתם כמו ספיר , חשך תארם מפחמים. משחור - הוא פחם. עצם - לשון מראֶה , כמו "וכעצם השמים" (שמ' כד , י); 'קולור' בלעז. צפד - נקמט [ונתחבר]; ואין לו דמיון.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
חשך משחור תארם - אותם בני אדם שזכו משלג וצחו מחלב ואדמו עצם מפנינים (ראה לעיל , ז) , עכשיו חשך משחור תארם. לא נכרו בחוצות - אותם שראו אותם לשעבר לא הכירו אותם להבא. צפד עורם על עצמם. צפד - 'דקרטיד' בלעז.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
חשך משחור תארם - אותם שלשעבר "זכו נזיריה משלג צחו מחלב" (לעיל , ז) מחמת שובע , עכשיו , כשחזק עליהם הרעב , חשך משחור תארם. שחור - 'אידרמינט' (אולי צ"ל: ניירמינט) בלעז. לא נכרו בחוצות - בני אדם שראו אותם לשעבר בהיותם יפה מראה , לא היו מכירים אותם עכשיו. צפד עורם על עצמם - 'דקרטיד' בלעז (ראה פירושו איכה ה , י).

ראב"ע איכה הפירוש:
ח': חשך... תארם - ברעב.

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ח': משחור - יותר מהשחרות; והוא שֵם. צפד - כמו "דבק" (לעיל , ד); והוא לבדו.

ר' יוסף כספי:
זכו - בזמן יישוב ירושלם. ושם היו נזירים רבים מקדם , כי היו קדושים ליי' ושוקדים בעיון בחדרים , לכן זכו משלג; ועתה - חשך משחור תארם. והנה מ"ם משלג ומחלב ומפנינים ומשחור - הכל 'יותר'. וטעם עצם - כטעם "וכעצם השמים" (שמ' כד , י); וכבר נודע ליודעים לדבֵּר מה העצם והעצמוּת. ואולם שֵם פנינים נדע מכאן שהוא אבן אדום , כי אינו הבדולח. ויֵראה שהוא האלמוג , כי יתכן לדָבָר אחד שמות. ספיר גזרתם - מטעם 'הוא הוא'; ולא זכר זה החכם אבן עזרא , אמר כי מ"ם מפנינים מושך גם לזה. וכמה דרכים אמתיים נעלמו מן המפרשים הקודמים , כבודם מונח במקומם , כי לא זכרו דברי החכמות העיוניות בפרשם התורה והמקרא , אשר אין ספק שכולם מיוסדים על דרך חכמות אמתיות , לא סכליות. ואולם שחור הוא הפחם או דבר אחר , נקרא כן מצד היות השחרות גובר בו , אשר זה קרא אבן גנאח 'תֹאַר גובר' (ראה הרקמה ע' קלג ועוד) , כמו זכוכית לבנה על דרך משל. צפד - לא נמצא עוד , ויֵראה שטעמו כמו 'דָבַק'. עצמם - זה מטעם "עצם מעצמי" (בר' ב , כג) , כי דבר אחד הוא , "ובשר מבשרי" (שם) , וכן "אך עצמי ובשרי אתה" (בר' כט , יד).

ר' ישעיה מטראני:
נזיריה - כמו "גזי נזרך והשליכי" (יר' ז , כט); 'מלוגי' בלעז. אדמו עצם - מראיהם אדום; כמו "וכעצם השמים" (שמ' כד , י) , שפתרונו: כמראה. פנינים - הם מרגליות אדומות. ספיר גזרתם - חיתוך קומתם כחיתוך הספיר , ועכשיו חשך משחור - מן הגחלת. צפד עורם - אין לו דומה , ופתרונו לפי עניינו: דבק עורם על עצמם.
ריכוז קישורים