תנ"ך - ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא־ידע איש את־קברתו עד היום הזה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: (דברים פרק לד פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא־יָדַע אִישׁ אֶת־קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (דברים פרק לד פסוק ו)

טקסט בלבד:

ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא־ידע איש את־קברתו עד היום הזה: (דברים פרק לד פסוק ו)

תיקון קוראים:

ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא־ידע איש את־קברתו עד היום הזה: (דברים פרק לד פסוק ו)

תרגום אונקלוס:
וּקבַר יָתֵיהּ בְּחִלְתָא בְּאַרעָא דְמוֹאָב לָקֳבֵיל בֵּית פְּעוֹר וְלָא יְדַע אֱנָשׁ יָת קְבוּרְתֵיהּ עַד יוֹמָא הָדֵין :

עין המסורה:
ויקבר אתו - ב': דב' לד , ו; מ"ב כא , כו. בגי - ג' חסר אל"ף (בלישנא): דב' לד , ו; יהו' ח , יא; מי' א , ו. בגי - ט' מלים חסר אל"ף בתורה: ראה דב' יא , יב. ולא - ידע - י"א: *בר' יט , לג , לה; לא , לב; לט , ו; וי' ה , יז; דב' לד , ו; יש' מב , כה; מש' ז , כג; ט , יח; איוב לה , טו; קה' ו , ה. ולא - ידע - ו' בתורה: בר' יט , לג , לה; לא , לב; לט , ו; וי' ה , יז; דב' לד , ו.

מסורה גדולה:
ויקבר אתו ב' בגי אמון. הראשון (...) . בגי ג' חס' א' ויקבר אתו וחגי בינו והגרתי לגי אבניה.

מסורה קטנה:
ויקבר אתו - ב'; בגי - ג' חס'; ולא - ידע - י"א.

רש"י:
ויקבר אתו - הקדוש ברוך הוא בכבודו. רבי ישמעאל אומר: הוא קבר את עצמו; וזה אחד משלשה 'אתים' שהיה רבי ישמעאל דורש כן. כיוצא בו: "ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו" (במ' ו , יג) - הוא מביא את עצמו. כיוצא בו: "והשיאו אותם עון אשמה" (וי' כב , טו) - וכי אחרים משיאים אותם? [אלא] הם משיאים את עצמם (ראה ספ"ב לב). [מול בית פעור - קברו מוכן שם מששת ימי בראשית , לכפר על מעשה פעור (ראה סוטה יד , א); וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות (ראה משנה אבות ה , ו)].

רשב"ם:
ויקבר אותו - מי שקבר אותו; כמו "היחרש בבקרים" (עמ' ו , יב) - כמו 'היחרש אדם בבקרים'. ולפי שלא ידע איש את קבורתו לא נודע מי קברוֹ , וסָתַם וכתב: ויקבר - או הקדוש ברוך הוא או מלאכים.

ראב"ע:
ויקבור אותו - קבר עצמו , שנכנס במערה בגיא; וכן "וירעו הרועים אותם" (יח' לד , ח); "ויראו... בני ישראל אותם" (שמ' ה , יט). ודע , כי הר העֲברים הוא הר נבו (ראה דב' לב , מט) , שהוא צלם כוכב (ע"פ עמ' ה , כו) , הוא בעצמו הגיא , שהוא ראש הפסגה (ראה לעיל , א) , שהוא מול בית פעור; והעד , שאמר הכתוב , כי נסע ישראל מבמות אל הגיא אשר בשדה מואב , ראש הפסגה (ראה במ' כא , כ) , וכתוב "ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה" (לעיל , א); ושם מת ושם קבורתו. וכתוב "ונשב בגיא מול בית פעור" (דב' ג , כט); והנה אחר שישב ישראל בגיא אמר הכתוב: "ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב" (במ' כב , א). וכתוב אחר: "ויחנו בהרי העברים לפני נבו. ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב" (במ' לג , מז - מח). והנה דברִי ברור , כי במקום שמת שם קבורתו. עד היום הזה - דברי יהושע. ויתכן שכתב זה באחרית ימיו.

ר' יוסף בכור שור:
וימת שם משה עבד יי' - אילו שמונה פסוקים (ראה ב"ב טו , א) , יחיד קורא אותם לפי דאסקינהו יהושע , שהרי הוא כתבם. ואיכא למאן דאמר , דהקדוש ברוך הוא אמרם ומשה כותב בדמע. 'יחיד קורא אותם' - ואין מפסיקים בהם שיקראום שנים. לפי פשוטו - מקרא קצר הוא , והכי קאמר: ויקבור אותו הקובר בגיא (בנוסחנו: בגי). ורבותינו אמרו (ראה משנה סוטה א , ט): הקדוש ברוך הוא קברו. ותורה - (תחילתה) גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים (ראה סוטה יד , א); תחילה גמילות חסדים - שהלביש הקדוש ברוך הוא ערומים , דכתיב "ויעש יי' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בר' ג , כא); סופה גמילות חסדים - שקבר מתים. בארץ מואב מול בית פעור - שלשה סימנים (ראה סוטה יג , ב) נתנה תורה בקבורתו של משה , שאמר: בגיא - ובאיזה גיא? בארץ מואב; ובאיזה מקום? מול בית פעור. ואפילו הכי לא ידע איש את קבורתו.

רלב"ג:
ויקבר אותו בגיא (בנוסחנו: בגי) בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה - זה ענין נפלא מאד , כי התורה בארה מקום הקבר לפי מה שאפשר , ועם זה סבב השם יתעלה שלא יהיה מקום קבורתו נודע ונכר לאחד מהאנשים. והנה עשה זה השם יתעלה , כי אולי אם יוָדע מקום קברו יטעו הדורות הבאים ויעשו ממנו אלוה מצד מה שנתפרסם מהנפלאות שעשה. הלא תראה , כי גם בנחש הנחשת שעשה משה (ראה במ' כא , ט) טעו קצת ישראל מצד מעלת מי שעשאו (ראה מ"ב יח , יד). ולזה עשה השם יתעלה שקבר אותו על דרך מופת , לא נגע בקבורתו אחד מהאנשים; והיה עניין קבורתו באופן שלא יתכן שיודע לאחד מהאנשים. והנה בזה עוד מהתועלת להישיר אל שכבר הגיע משה למדרגה מהחיים הנצחיים אחר הפרדו מהגוף , שלא יתכן שתושג לאחד מהאנשים , ולזה עשה השם יתעלה שגם מקום גופו לא נודע , להעיר על זה העניין.
ריכוז קישורים