תנ"ך - וה'
התאנף־בי
על־דבריכם
וישבע
לבלתי
עברי
את־הירדן
ולבלתי־בא
אל־הארץ
הטובה
אשר
ה'
אלהיך
נתן
לך
נחלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיהוָ֥ה
הִתְאַנַּף־בִּ֖י
עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם
וַיִּשָּׁבַ֗ע
לְבִלְתִּ֤י
עָבְרִי֙
אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן
וּלְבִלְתִּי־בֹא֙
אֶל־הָאָ֣רֶץ
הַטּוֹבָ֔ה
אֲשֶׁר֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
נֹתֵ֥ן
לְךָ֖
נַחֲלָֽה:
(דברים פרק ד פסוק כא)
וַיהוָה
הִתְאַנַּף־בִּי
עַל־דִּבְרֵיכֶם
וַיִּשָּׁבַע
לְבִלְתִּי
עָבְרִי
אֶת־הַיַּרְדֵּן
וּלְבִלְתִּי־בֹא
אֶל־הָאָרֶץ
הַטּוֹבָה
אֲשֶׁר
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן
לְךָ
נַחֲלָה:
(דברים פרק ד פסוק כא)
וה'
התאנף־בי
על־דבריכם
וישבע
לבלתי
עברי
את־הירדן
ולבלתי־בא
אל־הארץ
הטובה
אשר
ה'
אלהיך
נתן
לך
נחלה:
(דברים פרק ד פסוק כא)
ויהוה
התאנף־בי
על־דבריכם
וישבע
לבלתי
עברי
את־הירדן
ולבלתי־בא
אל־הארץ
הטובה
אשר
יהוה
אלהיך
נתן
לך
נחלה:
(דברים פרק ד פסוק כא)
תרגום אונקלוס:
וּמִן
קֳדָם
יְיָ
הֲוָה
רְגַז
עֲלַי
עַל
פִּתגָמֵיכוֹן
וְקַיֵים
בְּדִיל
דְּלָא
לְמִעבְּרִי
יָת
יַרדְּנָא
וּבדִיל
דְּלָא
לְמֵיעַל
לְאַרעָא
טָבְתָא
דַּייָ
אֱלָהָך
יָהֵיב
לָך
אַחסָנָא
:
עין המסורה:
ויי'
-
כ"ב
בתורה:
בר'
יג
,
יד;
יח
,
יז;
יט
,
כד;
כא
,
א;
כד
,
א
,
לה
,
נו;
שמ'
ט
,
כג;
י
,
יג;
יב
,
כט
,
לו;
יג
,
כא;
במ'
יד
,
ט;
ל
,
ו
,
ט
,
יג;
דב'
ד
,
כא;
יז
,
טז;
כו
,
יח;
לא
,
ב
,
ח;
לב
,
ל.
רש"י:
התאנף
-
נתמלא
רוגז.
על
דבריכם
-
על
אודותיכם
,
על
עסקיכם.
ראב"ע:
וטעם
ויי'
התאנף
בי
-
בעבור
שאמר:
ויוצא
אתכם
להיותכם
לו
לעם
נחלה
בארץ
,
שתעבדוהו;
רק
אני
לא
אראה
בטובה
הזאת.
על
דבריכם
-
אתם
סִבבתם
שלא
אכנס
,
כאשר
פרשתי
(במ'
כ
,
ח).
ר' יוסף בכור שור:
ויי'
התאנף
בי
על
דבריכם
-
שאמרתי
לכם:
"המן
הסלע"
(במ'
כ
,
י)
,
כדפרישית
(דב'
א
,
לז).
רמב"ן:
וטעם
ויי'
התאנף
בי
על
דבריכם
שהחזיר
במקום
הזה
(ראה
דב'
א
,
לז)
-
לומר:
אותי
צוה
יי'
בעת
ההיא
ללמד
אתכם
המצות
,
לעשותכם
אותם
בארץ
אשר
אתם
עוברים
שמה
(ראה
לעיל
,
יד)
,
ועתה
קחו
מפי
תורה
,
כי
אנכי
מת
בארץ
הזאת
ולא
אוכל
ללמדם
אתכם
בארץ;
ואל
תשכחו
שם
מה
שלמדתי
אתכם
,
ולא
מה
שראיתם
בסיני.
ועל
דרך
האמת
,
יאמר:
השמרו
מאד
לנפשותיכם
פן
תשחיתון
(ראה
לעיל
,
טו
-
טז)
,
כי
השם
התאנף
בי
מדאגה
מדבר
זה
(ע"פ
יהו'
כב
,
כד):
פן
תשכחו
אתם
ברית
השם
אלהיכם
באש
האוכלת
בראש
ההר
(ראה
שמ'
כד
,
יז)
,
ותעשו
לכם
תמונת
כל;
וזה
טעם
אשר
צוך
יי'
אלהיך.
וכבר
נרמז
זה
בסדר
'חקת
התורה'
(במ'
כ
,
א).
ורבנו
שלמה
כתב:
אשר
צוך
יי'
אלהיך
-
שלא
תעשה;
והוא
פשוטו
של
מקרא.
והמשכיל
יבין
הפסוקים
האלה
על
אמתתם.
רלב"ג:
ויי'
התאנף
בי
על
דבריכם
וגו'
-
כבר
בארנו
למה
הוצרך
משה
לומר
להם
בכל
פעם
,
שזה
העונש
-
השיגהו
מצדם.
והנה
הוצרך
להזכיר
זה
בזה
המקום
,
להודיע
להם
שהוא
משתדל
שאחר
מותו
לא
יעשו
זה
העון
הנפלא
,
רוצה
לומר:
לעבוד
עבודה
זרה.
ולזה
הודיעם
בזה
המקום
שהוא
מת
בארץ
ההיא
,
אך
הם
יעברו
את
הירדן.