תנ"ך - ויאמר
ארונה
אל־דוד
יקח
ויעל
אדני
המלך
הטוב
בעינו
בעיניו
ראה
הבקר
לעלה
והמרגים
וכלי
הבקר
לעצים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
אֲרַ֙וְנָה֙
אֶל־דָּוִ֔ד
יִקַּ֥ח
וְיַ֛עַל
אֲדֹנִ֥י
הַמֶּ֖לֶךְ
הַטּ֣וֹב
בְּעֵינָ֑ו
בְּעֵינָ֑יו
רְאֵה֙
הַבָּקָ֣ר
לָעֹלָ֔ה
וְהַמֹּרִגִּ֛ים
וּכְלֵ֥י
הַבָּקָ֖ר
לָעֵצִֽים:
(שמואל ב פרק כד פסוק כב)
וַיֹּאמֶר
אֲרַוְנָה
אֶל־דָּוִד
יִקַּח
וְיַעַל
אֲדֹנִי
הַמֶּלֶךְ
הַטּוֹב
בְּעֵינָו
בְּעֵינָיו
רְאֵה
הַבָּקָר
לָעֹלָה
וְהַמֹּרִגִּים
וּכְלֵי
הַבָּקָר
לָעֵצִים:
(שמואל ב פרק כד פסוק כב)
ויאמר
ארונה
אל־דוד
יקח
ויעל
אדני
המלך
הטוב
בעינו
בעיניו
ראה
הבקר
לעלה
והמרגים
וכלי
הבקר
לעצים:
(שמואל ב פרק כד פסוק כב)
ויאמר
ארונה
אל־דוד
יקח
ויעל
אדני
המלך
הטוב
בעינו
בעיניו
ראה
הבקר
לעלה
והמרגים
וכלי
הבקר
לעצים:
(שמואל ב פרק כד פסוק כב)
תרגום יונתן:
וַאֲמַר
אַרוָון
לְדָוִיד
יִסַב
וְיַסֵיק
רִבּוֹנִי
מַלכָּא
דְּתָקֵין
בְּעֵינוֹהִי
חֲזִי
תּוֹרַיָא
כָשְׁרִין
לַעֲלָתָא
וּמוֹרְגַיָא
וּמָנֵי
תוֹרַיָא
לְאָעַיָא
:
עין המסורה:
ויעל
-
ז'
(רפין):
*שמ'
י
,
יב;
ש"ב
כד
,
כב;
מ"א
כב
,
כ;
יח'
יד
,
ז;
עז'
א
,
ג;
דה"ב
יח
,
יט;
לו
,
כג.
בעיניו
דכתיב
בעינו
-
ח'
(בלישנא):
ראה
ש"א
ג
,
ב.
לעלה
-
ה'
(בקמץ
,
חסר
ומלא):
*וי'
ז
,
לז;
*במ'
ז
,
פז;
ש"ב
כד
,
כב;
יח'
מ
,
מב;
דה"ב
כט
,
לה.
והמרגים
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
ש"ב
כד
,
כב;
דה"א
כא
,
כג.
מסורה קטנה:
ויעל
-
ז';
בעינו
-
בעיניו
ק';
לעלה
-
ה';
והמרגים
-
ב'
חד
חס'
וחד
מל'.
רש"י:
והמוריגים
-
כלי
עץ
מלא
חריצים
,
וכבד
הוא
,
ומעבירין
אותו
על
הקש
תמיד
,
ומחתכו
להיות
תבן
למאכל
לבהמות.
ר' יוסף קרא:
והמורגים
-
מחרישות
שחורשין
בהם
את
האדמה
,
כמא
דתמא
"הנה
שמתיך
למורג
חרוץ"
וגו'
(יש'
מא
,
טו).
רד"ק:
והמוריגים
-
מן
"למורג
חרוץ"
(יש'
מא
,
טו).
וכלי
הבקר
-
ושאר
כלי
הבקר.
ובדברי
הימים
עוד
"והחטים
למנחה"
(דה"א
כא
,
כג).
רלב"ג:
המורגים
-
הם
כלים
מעץ
דשים
בהם
התבואה.
וכלי
הבקר
-
הם
הכלים
שיש
בהם
עצים
המוכנים
לחרישה
ולהיישיר
אליה
,
כמו
דרבן
ומה
שידמה
לו.
ובספר
דברי
הימים
(דה"א
כא
,
כג)
זכר
שכבר
נתן
גם
כן
ארונה
החטים
שכבר
היו
בגורן
למנחה
,
ושם
זכר
שכבר
נתן
דוד
במקום
שקלי
זהב
מספר
שש
מאות
(שם
,
כה).
והנה
אחשוב
שהגרן
עם
הבקר
קנה
דוד
בכסף
שקלים
חמשים
,
לבנות
שם
מזבח
ולהעלות
הבקר
לעולה
,
ואולם
המקום
ההוא
בכללו
שנבנה
שם
בית
המקדש
קנה
בשש
מאות
שקלי
זהב;
וזהו
אומרו
לפי
מה
שנזכר
בספר
דברי
הימים
"זהו
בית
יי'
האלהים
וזה
מזבח
לעולה
לישראל"
(דה"א
כב
,
א)
,
כי
זה
ממה
שיורה
שכבר
קנה
המקום
שנבנה
בו
בית
המקדש.
ר' ישעיה מטראני:
והמוריגים
-
הם
כלים
מעץ
ויש
בהם
חריצים
מברזל
,
ודשים
בהם
התבואה
,
כדכתיב
"למורג
חרוץ"
(יש'
מא
,
טו).