תנ"ך - ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן: (בראשית פרק ל פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיִּחַר־אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר־מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי־בָטֶן: (בראשית פרק ל פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן: (בראשית פרק ל פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן: (בראשית פרק ל פסוק ב)

תרגום אונקלוס:
וּתקֵיף רוּגזָא דְיַעֲקֹב בְּרָחֵל וַאֲמַר הֲמִנִי אַתּ בָּעיָא הֲלָא מִן קֳדָם יְיָ תִּבעַן דִּמנַע מִנִיך וַלדָּא דִמעֵי :

עין המסורה:
התחת - ג': *בר' ל , ב; נ , יט; ש"ב יט , כב.

מסורה קטנה:
התחת - ג'.

רש"י:
התחת אלהים אנכי - וכי במקומו אני? אשר מנע ממך פרי בטן - שאת אומרת [שאעשה כאבא , אני] איני כאבא: אבא לא היו לו בנים , אני יש לי בנים; מנע ממך - ולא ממני (ראה ב"ר עא , ז).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
התחת אלהים אנכי - כאילו אני מקום השם. ויתכן שהתפלל , ולא הגיע עת שמוע תפילתו.

ר' יוסף בכור שור:
התחת אלהים אני - מיהר יעקב להשיב לרחל ולא הניחה לגמור דבריה; סבור שיתן לה בבטנה , ולכך חרה לו.

רמב"ן:
ויחר ליעקב - שאין תפלת הצדיקים בידם שתשמע על כל פנים; ובעבור שדברה דרך געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה , חרה אפו , ולכך אמר לה כי איננו במקום אלהים שיפקוד העקרות על כל פנים , ואיננו חושש בדבר , כי ממנה נמנע פרי הבטן ולא ממנו; וזה ליסר אותה ולהכלימה. והנה הצדקת בראותה שלא תוכל להסמך על תפלת יעקב , שבה להתפלל על עצמה , אל שומע צעקה , וזהו "וישמע אליה אלהים" (להלן , כב). ואולי נתקן על דעת רבותינו (ב"ר עא , ז) , כי יעקב אי אפשר שלא נתפלל על אשתו האהובה כי עקרה היא (ע"פ בר' כה , כא) , אלא שלא נתקבלה תפלתו , ובאה עתה רחל להתעולל עליו לאמר שיתן לה בנים על כל פנים בתפלתו , כי לא נופל הוא מאביו שעשה כן , ויחר אפו ואמר לה כי הדבר ביד האלהים ולא בידו , ואביו נשמעה תפלתו שהוא צדיק , ועתיד להיות לו זרע , אבל היא נמנע ממנה פרי בטן. ונכון הוא.

רד"ק:
ויחר. אשר מנע ממך - הוא מנע ממך ולא אני , וממנו תבקשי שיתן לך בנים. כי אני נותן לך מה שעלי לתת , כי אני שוכב עמך; מה אוכל אני לעשות אם את עקרה? מהאל תבקשי שיפתח את רחמך , כאשר עשה לאחותך בבקשה ממנו. וה'מניעה' היא מלתת ההריון בפתוח הרחם , כאשר עשה בלאה (ראה בר' כט , לא). לפיכך חרה אף יעקב , לפי שתלתה הכח בו ולא באל , אשר לו הכח והיכולת , עד עקרה ילדה שבעה (ע"פ ש"א ב , ה); והיא אמרה "הבה לי בנים" (לעיל , א). אבל אם אמרה: בקש רחמים עלי - צדקה במאמרה , ולא חרה אפו בה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וספר אחר זה , שכבר קנאה רחל באחותה , ותאמר ליעקב: הבה לי בנים! ואם אין , מתה אנכי. ואחשב , שרחל חשבה שיהיה הענין תלוי ברצון יעקב , שלא ישכב עמה משכב עושה פרי - כאלו תאמר , שהיה דש מפנים וזורה מבחוץ , או מה שידמה לזה - ולזה חרה אף יעקב בה , כי זה יהיה בלי ספק עון פלילי; והודיעה כי אין שָם מונע מצדו , אבל המונע הוא מצד השם יתעלה , שמנע ממנה פרי בטן. ואפשר שנאמר - והוא יותר נאות - שכבר חשבה רחל , שלגודל מעלת יעקב יהיה בכחו לתת לה עצה בזה על צד החכמה בדרך שתלד; והוא כעס עליה מפני זה , והודיעה שכמו זה העניין , לא יוכל עליו כי אם השם יתעלה , אשר מנע ממנה פרי בטן , כי אם היה זה בידו , לא היה מונע מנתינת העצה לה.
ריכוז קישורים