תנ"ך - ויאמר הנה שמעתי כי יש־שבר במצרים רדו־שמה ושברו־לנו משם ונחיה ולא נמות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת: (בראשית פרק מב פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ־שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ־לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת: (בראשית פרק מב פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויאמר הנה שמעתי כי יש־שבר במצרים רדו־שמה ושברו־לנו משם ונחיה ולא נמות: (בראשית פרק מב פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויאמר הנה שמעתי כי יש־שבר במצרים רדו־שמה ושברו־לנו משם ונחיה ולא נמות: (בראשית פרק מב פסוק ב)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר הָא שְׁמַעִית אֲרֵי אִית עֲבוּר מִזדַּבַּן בְּמִצרָיִם חוּתוּ לְתַמָן וּזבוּנוּ לַנָא מִתַּמָן וְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת :

רש"י:
רדו שמה - ולא אמר 'לכו' - רמז למאתים ועשר שנים שנשתעבדו במצרים , כמניין רד"ו (ראה ב"ר צא , ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ושברו לנו - וקנו.

ר' יוסף בכור שור:
ידעתי כי יש שבר - כי דרך , כשרעב בשאר ארצות אין רעב במצרים , כמו שמצינו כשהיה רעב בימי אברהם שהלך למצרים (ראה בר' יב , י) , וגם יצחק רצה לילך כשאמר לו הקדוש ברוך הוא "אל תרד מצרימה" (בר' כו , ב). שבר - פירש רבנו שלמה: לשון 'מכירה וקניין' , כמו שהוא אומר "וישבר למצרים" (בר' מא , נו) - מכר; שברו לנו משם - קניין. למה תתראו - אם תתכחשו ברעב , יהיו הכל מביטים בכם ותומהים: הראיתם בני יעקב שהם עשירים ויפים , איך נשחרו ברעב? כמו "אל תראוני שאני שחרחורת" (שה"ש א , ו) , שהוא כמו 'אל תביטו בי'.

רמב"ן:
למה תתראו - אל תראו עצמכם שבעים לפני בני עשו וישמעאל; באותה שעה עדיין היתה להם תבואה. ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון 'כחישה': למה תהיו כחושים ברעב; ודומה לו "ומרוה גם הוא יורה" (בנוסחנו: יורא; מש' יא , כה); לשון רבנו שלמה. ודברי אחרים אין בהם ממש , ומה שאומר 'אל תראו עצמכם שבעים בפני ישמעאל ובני עשו' , לא הבינותי , שאיו בני ישמעאל ובני עשו עתה בארץ כנען , ולמה לא יאמר שלא יראו את עצמן שבעים בפני בני ארץ כנען?! ואולי היו בני ישמעאל ובני עשו באים מארץ אחזתם אל יוסף לשבר , והיו באים דרך ארץ כנען , עוברים עליו (ע"פ ש"ב כד , כ) , ואמר להם , שלא יראו עצמן שבעים בפניהם , כי יחשדוהו שיש ליעקב תבואה , ויבאו אליו לאכל עמו לחם בביתו (ע"פ איוב מב , יא). ואם כן מה שאמר ונחיה ולא נמות , טעם אחר הוא: הזהירם להיות נשמרים במעט אשר בידם , ושילכו לקנות ממנו , שלא ימותו כאשר יתום הלחם אשר בידם. והנכון: למה תתראו במקום הזה , כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם שיש שבר במצרים; כי כבר בסכנה היו אם לא ימהרו לדבר , וזה טעם ונחיה ולא נמות.

רלב"ג - ביאור המילות:
וירא יעקב - רוצה לומר: וישמע יעקב; שכבר אמר אחר זה: הנה שמעתי; וככה "וכל העם רואים את הקולות" (שמ' כ , טו). למה תתראו - יתכן שהיו מתקוטטים יחד בסבת הטרף , שהיה כל אחד מהם רוצה לקחת ממנו לזון בניו , כשהיו מבקשים לחם , והאחרים היו מונעים ממנו , כמשפט בשני רעבון; ויהיה תתראו מעניין "נתראה פנים" (מ"ב יד , ח) , כמו שפירש החכם אבן עזרא. או יהיה הרצון בזה , והוא הנכון בעיני: למה תשוטטו בארץ כנען לבקש שבר רעבון בתינו מהסוחרים אשר שם , ותתראו בפני אנשי כנען? הלא לכם לירא פן יקחו המקומות אשר סביב שכם נקמת שכם מכם; אל תתראו בארץ הזאת לשוטט בה , אך רדו מצרים לשבר בר , כי שמעתי כי יש שבר במצרים. והעד על זה הפירוש - מה שאמר: ושברו לנו משם - רוצה לומר , שלא תשברו לנו מארץ כנען , וזה יהיה סבה שנחיה , ולא יהיה לנו לירא שימיתונו אנשי כנען בסבת שכם , כי לא תתראו להם.
ריכוז קישורים