תנ"ך - ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאָנֹכִ֤י תִרְגַּ֙לְתִּי֙ לְאֶפְרַ֔יִם קָחָ֖ם עַל־זְרוֹעֹתָ֑יו וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽים: (הושע פרק יא פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל־זְרוֹעֹתָיו וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים: (הושע פרק יא פסוק ג)

טקסט בלבד:

ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים: (הושע פרק יא פסוק ג)

תיקון קוראים:

ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים: (הושע פרק יא פסוק ג)

תרגום יונתן:
וַאֲנָא בְמַלאַך שְׁלִיחַ מִן קֳדָמַי דַּבַּרִית בְּאוֹרַח תָּקְנָא יִשׂרָאֵל נַטֵילתִּנוּן כִּיד עַל דְּרָעִין וְלָא יָדְעִין דְּמִן קֳדָמַי מִתרַחַם עֲלֵיהוֹן :

עין המסורה:
ולא ידעו - ג': ש"ב טו , יא; הו' יא , ג; עמ' ג , י.

מסורה גדולה:
ולא ידעו ג' ואת אבשלום כי רפאתים ולא ידעו עשות נכחה .

מסורה קטנה:
תרגלתי - ל'; קחם - ל'; זרועתיו - ל' כת' כן; ולא ידעו - ג'; רפאתים - ל'.

רש"י:
ואנכי תרגלתי לאפרים קחם וגו' - שלחתי לפניהם מנהיג המרגילם בנחת. קחם על זרועותיו - זה משה , שנאמר בו "כאשר ישא האומן את היונק" (במ' יא , יב). תרגלתי - כמו 'הרגלתי' , ואין לו דמיון. ולא ידעו כי רפאתים - יודעים היו , אלא שדשו בעקב; עשו עצמם כלא יודעים. ואגדה במדרש תנחומא (תנח' ויחי ו) דורשו כלפי בני יוסף: כשהביאם לפני יעקב לברכם , ראה יעקב רשעים עתידים לצאת מאפרים , ירבעם ואחאב , ונסתלקה ממנו רוח הקודש , "ויאמר מי אלה" (בר' מח , ח); בקש יוסף רחמים , ושָרָת רוח הקודש על יעקב וברכם; וזהו: ואנכי תרגלתי רוחי על יעקב לצורך אפרים , ולקחם על זרועותיו.

ר' יוסף קרא:
ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו - בתחילה הוצאתי אותם מארץ מצרים על ידי משה ואהרן; לסוף ארבעים שנה שהלכו במדבר , תרגלתי - הכנסתים לארץ ישראל על ידי יהושע בן נון למטה אפרים , ולקח אותם על זרועותיו והביאם לארץ ישראל; ולא ידעו כי רפאתים? - הם היו יודעים!

ראב"ע:
ואנכי תרגלתי. תי"ו תרגלתי - תחת ה"א , ואין כמהו במקרא. והטעם: הרגלתיו ללכת על רגליו , כאשר יורגל הנער , שיוקח על זרועותיו; וזהו כדרך רפואה , לחזק הנער עד שיוכל ללכת.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ואנכי תרגלתי - כלומר: הרגלתי אותם , כמו האשה שמרגלת בנה מעט מעט.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ואנכי גמלתי להם טובות: תרגלתי לאפרים כשלא היה בו כח , כאשה המדדה ומַרגלת את בנה הקטן לפניה , וכשאינו יכול לילך לוקחת אותו על זרועותיה. וכשהיה בהם מכה ורפאיתים - גם זה לא ידעו , ולא הכירו כי אני רפאתים.

רד"ק:
ואנכי תרגלתי לאפרים - זכַר אפרים , לפי שהוא עשה העגלים; ואיך יגמלו לי זאת?! כי אנכי עשיתי להם כמה טובות , והרגלתים לרגלם , ולא הטרחתים במצותי ובעבודתי. תרגלתי - עניין 'הֶרגל' , והתי"ו במקום ה"א 'הרגלתי'; כן דעת המדקדקים (ראה רקמה ע' פג וראב"ע כאן). ורבי אחי , רבי משה , אמר כי הוא שֵם: תרגלתי בפלס "תפארתי" (יש' מו , יג); ואע"פ שבאה המלה מלעיל , המשקל אחד הוא. ולפי שהמשילו לנער (ראה לעיל , א) , אמר עליו זה הלשון: כמו שמרגילים הנער לילך מעט מעט , כן כשהסעתים ממסע אל מסע בהוציאי אותם ממצרים , הסעתים מעט מעט , בלי טורח , הענן הולך לפניהם יומם ועמוד אש לילה (ראה שמ' יג , כא). קחם על זרועותיו - המנהיג שנתתי להם , והוא משה , לקח אותם על זרועותיו; כמו שאמר "כאשר ישא האומן את היונק" (במ' יא , יב). ולא ידעו כי רפאתים - לא הכירו כי אני הרופא אותם מכל מחלה ומכל צרה , כמו שאמר "כי אני יי' רופאך" (שמ' טו , כו). קחם - בחסרון פ"א הפעל; והוא כמו "לקחם" (יר' כז , כ). ויונתן תרגם: "ואנא במלאך שליח מן קדמי דברית באורח תקנא לישראל ונטלתינון כדעל דרעי".

ר' יוסף כספי:
תרגלתי - נכון ביסוד העברי , כמו שנכון 'הרגלתי'. קחם - לקחתי אותם. על זרועותיו - נכון , כמו שנכון 'בזרועותיו'; וכן נהוג שיֵעשה לכל נופל , ויותר במים; כמו שיאמר עוד:

ר' ישעיה מטראני:
ואנכי תירגלתי לאפרים - כשהוצאתים ממצרים הייתי מנהיגם , כאדם שמנהיג הקטן על רגליו ומלמדו ללכת. ובא התי"ו במקום ה"א , והוא כמו 'הִרגלתי'. ולשון קחם על זרועותיו - שם הפועל הוא , כי לעולם הציווי ושם הפועל שווין , והרי הוא כמו 'לקחת אותם על זרועותיו'; שזימנתי להם משה שהיה נושא אותם כאשר ישא האומן את היונק (ראה במ' יא , יב) על זרועותיו , ואינם יודעים כי תדיר אני רפאתים.
ריכוז קישורים