תנ"ך - אל־תשמח
ישראל
׀
אל־גיל
כעמים
כי
זנית
מעל
אלהיך
אהבת
אתנן
על
כל־גרנות
דגן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַל־תִּשְׂמַ֨ח
יִשְׂרָאֵ֤ל
׀
אֶל־גִּיל֙
כָּעַמִּ֔ים
כִּ֥י
זָנִ֖יתָ
מֵעַ֣ל
אֱלֹהֶ֑יךָ
אָהַ֣בְתָּ
אֶתְנָ֔ן
עַ֖ל
כָּל־גָּרְנ֥וֹת
דָּגָֽן:
(הושע פרק ט פסוק א)
אַל־תִּשְׂמַח
יִשְׂרָאֵל
׀
אֶל־גִּיל
כָּעַמִּים
כִּי
זָנִיתָ
מֵעַל
אֱלֹהֶיךָ
אָהַבְתָּ
אֶתְנָן
עַל
כָּל־גָּרְנוֹת
דָּגָן:
(הושע פרק ט פסוק א)
אל־תשמח
ישראל
׀
אל־גיל
כעמים
כי
זנית
מעל
אלהיך
אהבת
אתנן
על
כל־גרנות
דגן:
(הושע פרק ט פסוק א)
אל־תשמח
ישראל
׀
אל־גיל
כעמים
כי
זנית
מעל
אלהיך
אהבת
אתנן
על
כל־גרנות
דגן:
(הושע פרק ט פסוק א)
תרגום יונתן:
לָא
תִחדּוֹן
דְּבֵית
יִשׂרָאֵל
לָא
תְבוּעוּן
כְּנִמוֹסֵי
עַמְמַיָא
אֲרֵי
טְעֵיתוֹן
מִבָּתַר
פֻּלחָנָא
דֶאֱלָהֲכוֹן
רַחֵימתּוּן
לְמִפלַח
לְטָעֲוָתָא
עַל
כָּל
אִדְּרֵי
עֲבוּר
:
עין המסורה:
גיל
-
ג':
הו'
ט
,
א;
מש'
כג
,
כד;
איוב
ג
,
כב.
וחד:
וגיל
-
תה'
סה
,
יג.
מסורה גדולה:
גיל
ג'
אל
תשמח
ישראל
השמחים
אלי
גיל
גיל
יגיל
אבי
צדיק.
וחד
וגיל
גבעות
.
רש"י:
אל
תשמח
ישראל
-
כשאר
עמים;
שהם
לא
קבלו
תורה
ולא
באו
לחלקי
,
אבל
אתה
זנית
מעלי
ואיבדת
טובה
הרבה.
אהבת
להיות
כזונה
,
לקבל
אתנן.
על
כל
גרנות
-
כדרך
זונה
שנותנין
לה
דגן
בגורן
באתננה
(ראה
ב"ר
נז
,
ד).
ר' יוסף קרא:
אל
תשמח
ישראל
אל
גיל
כעמים
-
אל
תשמח
להגיל
כשאתה
עובד
עבודה
זרה
כמו
ששמחים
וגילים
האומות
,
שאע"פ
שיודעים
שאין
בהם
כח
להרע
ולהטיב
―
וגם
הטיב
אין
אותם
(ע"פ
יר'
י
,
ה)
―
אע"פ
כן
לא
המיר
גוי
אלהיו;
ועמי
המיר
כבודו
(ראה
יר'
ב
,
יא)
,
שיש
בו
כח
להרע
ולהטיב
,
וזנה
מעל
אלהיו.
אהבת
אתנן
על
כל
גרנות
דגן
-
כזונות
שהולכות
על
כל
גרנות
דגן
הגורן.
ראב"ע:
אל
-
הטעם:
כל
גוי
אם
ישמח
בבא
להם
גדולה
,
דין
הוא
כי
אין
אחד
מהם
שיזנה
מתחת
אלהיו
,
כאשר
עשית
אתה.
אהבת
לתת
אתנן
לבעלים
תחת
מעשר
אלהיך
,
וזאת
ה'זנות';
על
כן:
גרן
ויקב...
-
כי
זרים
יקחום.
יכחש
בם
-
כאילו
לא
יכירם.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
אל
תשמח
ישראל
אל
גיל
כעמים
-
כמו
שיגילו
עמים.
למה?
כי
זנית
מעל
אלהיך.
אהבת
אתנן
-
פירוש:
אהבת
ליתן
אתנן
לבעל
מכל
גרנות
דגן.
על
כן:
ר' אליעזר מבלגנצי:
אל
תשמח
ישראל
-
תהי
סבור
לשמוח
אל
גיל
כעמים
,
שתאמר:
למה
איענש
אני
יותר
מאילו?
גם
הם
עובדי
עבודה
זרה
הם
,
ואע"פ
כן
שלוים
ושקטים!
ואהיה
אני
ככל
הגוים.
כי
העולה
על
רוחך
היו
לא
תהיה
(ע"פ
יח'
כ
,
לב).
כי
אתה
זנית
מעל
אלהיך
והפרת
בריתו
שכרת
עמך
(ע"פ
דב'
לא
,
טז);
ואם
פלגש
מזנה
על
האדם
,
אין
עונשה
גדול
כאשה
העוזבת
אלוף
נעוריה
ואת
ברית
אלהיה
שכחה
(ע"פ
מש'
ב
,
יז).
ועוד
,
שעל
כל
גרנות
דגן
והטובה
המרובה
שנתתי
לך
,
אהבת
אתנן
מנאפים
,
כאילו
אין
לך
מה
לוֹכַל;
ולפיכך:
גורן
ויקב
לא
ירעם.
רד"ק:
אל
תשמח
-
אם
יקרה
לכם
דבר
שמחה
כמו
חֻפות
חתנים
וזולתם
,
אין
לך
לשמוח
כמו
שאר
העמים
,
כי
הם
לא
עזבו
אלהיהם
,
ואתה
זנית
מעל
אלהיך
ועבדת
אלהי
העמים.
יש
לך
להתאבל
על
זה
ולא
לשמוח
לשום
שמחה
,
כמו
שעשו
דור
המדבר:
אחר
שהוכיחם
משה
רבינו
עליו
השלום
על
דבר
העגל
,
אמר:
"וישמע
העם
את
הדבר
הרע
הזה
ויתאבלו"
(שמ'
לג
,
ד).
והנביאים
מוכיחים
אותם
בכל
יום
על
עבדם
עבודה
זרה
,
ולא
ישיתו
לב.
אהבת
אתנן
על
כל
גרנות
דגן
-
לפי
שהמשילו
הנביאים
עבודת
עבודה
זרה
במעשה
זונה
אמר
אתנן
,
כמו
"אתנן
זונה"
(מי'
א
,
ז).
ופירוש
על
כל
גרנות
דגן
-
בעת
שהייתי
נותן
גרנותם
מלאות
דגן
,
כמו
שאמר
"וישמן
ישורון
ויבעט"
(דב'
לב
,
טו).
או
יהיה
פירוש
על
כל
גרנות
דגן
-
כי
כשהיה
הדגן
בגורן
היו
עובדים
העבודה
זרה
שם
בגורן
,
לפי
מחשבתם
כי
הנעבד
ההוא
הוא
הנותן
התבואה.
ר' יוסף כספי:
אל
תשמח
ישראל
אל
גיל
-
אל
שום
גיל
ושמחה.
על
כל
גרנות
דגן
-
כי
היה
לך
רב
טוב
,
ולא
היית
צריכה
לאתנן.
ר' ישעיה מטראני:
אל
תשמח
ישראל
אל
גיל
כעמים
-
שעושין
חגים
לעבודה
זרה.
אהבת
אתנן
על
כל
גרנות
דגן
-
כזונה
שהולכת
בגרנות
מאהביה
לקבל
אתנן.