תנ"ך - ויעבדו
מצרים
את־בני
ישראל
בפרך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּעֲבִ֧דוּ
מִצְרַ֛יִם
אֶת־בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
בְּפָֽרֶךְ:
(שמות פרק א פסוק יג)
וַיַּעֲבִדוּ
מִצְרַיִם
אֶת־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
בְּפָרֶךְ:
(שמות פרק א פסוק יג)
ויעבדו
מצרים
את־בני
ישראל
בפרך:
(שמות פרק א פסוק יג)
ויעבדו
מצרים
את־בני
ישראל
בפרך:
(שמות פרק א פסוק יג)
רש"י:
בפרך
-
עבודה
קשה
המפרכת
ומשברת
את
הגוף.
רשב"ם:
בפרך
-
לשון
'שברון'
הוא;
בתלמוד
(ראה
שבת
קטו
,
א):
מפרכין
באגוזים.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
בפרך
-
כדברי
המתרגם
ארמית.
ואתמה
מהאומרים
בפיוטם
'פרוכים'
(פיוט
של
הקליר:
'הנה'
,
מוסף
'שבת
החודש');
וזה
איננו
נכון
כלל.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויעבידו.
רעות
רבות
חדש
המלך
עליהם:
בראשנה
לעשות
מלאכתו
(ראה
לעיל
,
יא);
וכאשר
ראה
שלא
חסר
רְבוּתם
,
נתן
רשות
למצרים
,
לשריהם
ולעבדיהם
,
להעבידם
יותר
מחק
העבדים
,
וזהו
בפרך.
ולאמר
'פרוכים'
(פיוט
של
הקליר:
'הנה'
,
מוסף
'שבת
החודש')
איננו
נכון.
וכאשר
ראה
שלא
הועיל
זה
,
אז
קרא
למילדות
וצון
להרוג
הזכרים
הילודים
(ראה
להלן
,
טז).
רמב"ן:
שרי
מסים
למען
ענותו
-
שם
על
העם
מס
לקחת
מהם
אנשים
לעבודת
המלך
,
ומינה
על
המס
שרים
מן
המצריים
,
שיקחו
מהם
כרצונם
אנשים
לפי
העבודה
,
חליפות
חֹדש
(ע"פ
מ"א
ה
,
כח)
או
יותר
יהיו
בבנין
המלך
,
ושאר
הימים
בביתו;
והשרים
האלה
צוו
אותם
שיבנו
ערים
לפרעה
,
ויבן
העם
ערי
מסכנות
לפרעה
-
במס
הזה.
וכאשר
ראו
שלא
יזיק
זה
לעם
,
קצו
בחיתם
מפניהם
,
וגזרו
שיעבידו
כל
מצרים
את
העם
,
וכל
איש
מצרי
שיצטרך
לעבודה
ימשול
לקחת
מהם
אנשים
שיעשו
עבודתו;
וזה
טעם
ויעבידו
מצרים
וגו'.
ועוד
גזרו
עליהם
עבודות
קשות
בחומר
ובלבנים
,
כי
מתחלה
היו
השרים
נותנים
להם
החומר
והלבנים
,
והיו
אנשי
המס
בונים
הבנין
,
ועתה
נתנו
העם
בעבודה
,
וצוו
שיהיו
מביאים
העפר
ועושים
החומר
בידיהם
ורגליהם
,
ולא
ינתן
להם
מבית
המלך
רק
התבן
בלבד
,
ונותנים
הלבנים
לאנשי
המס
הבונים
לעשות
הבנין
,
וגם
כל
עבודה
קשה
אשר
לפרעה
ולמצרים
בשדה
,
כגון
החפירות
והוצאת
הזבלים
,
הכל
נתנו
עליהם
,
וגם
היו
רודים
בהם
לדחוק
אותם
שלא
ינוחו
,
ומכים
ומקללים
אותם;
וזה
טעם
את
כל
עבודתם
אשר
עבדו
בהם
בפרך.
והיה
המלך
מפרנס
אותם
בלחם
צר
כמנהג
לפועלי
המלך
,
וזה
מאמר
המתאוים
שאמרו:
"זכרנו
את
הדגה
אשר
נאכל
במצרים
חנם
את
הקשואים"
(במ'
יא
,
ה)
,
כי
הדגה
במצרים
רבה
מאד
והיו
לוקחים
מן
הצדים
אותה
במצות
המלך
,
ולוקחים
מן
הגנות
קשואים
ואבטיחים
,
ואין
מכלים
(ע"פ
שו'
יח
,
ז)
,
כי
מצות
המלך
היא.
ורבותינו
אמרו
(מכיל'
יתרו
בחדש
ה):
עבדים
למלכים
היו
,
ולא
עבדים
לעבדים;
אם
כן
ויעבידו
מצרים
-
רמז
לשרי
המסים
אשר
לפרעה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויעבידו
מצרים
-
יתכן
,
כמו
שכתב
החכם
אבן
עזרא
(בפירוש
הארוך)
,
שכאשר
ראה
מלך
מצרים
שלא
חסר
פריית
ישראל
ורבייתם
מפני
המשא
שהעמיס
עליהם
,
נתן
רשות
לשרי
המצרים
לעבוד
בהם
בפרך
-
רוצה
לומר
,
שהפליגו
להכריחם
לעשות
יום
ביום
יותר
מהחֹק
,
לְעַנּותם
באופן
שימעט
זרעם;
כי
רֹב
העמל
הוא
מְמַעט
הזרע
,
בסבת
החולשה
שתקרה
לחום
הטבעי
בעבורו.