תנ"ך - ויאמר משה לחתנו כי־יבא אלי העם לדרש אלהים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים: (שמות פרק יח פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי־יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים: (שמות פרק יח פסוק טו)

טקסט בלבד:

ויאמר משה לחתנו כי־יבא אלי העם לדרש אלהים: (שמות פרק יח פסוק טו)

תיקון קוראים:

ויאמר משה לחתנו כי־יבא אלי העם לדרש אלהים: (שמות פרק יח פסוק טו)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר מֹשֶׁה לַחֲמוּהִי אֲרֵי אָתַן לְוָתִי עַמָא לְמִתבַּע אוּלפָן מִן קֳדָם יְיָ :

עין המסורה:
לדרש - ח' חסר: עז' ו , כא; ז , י; דה"א כא , ל; דה"ב יט , ג; כו , ה; לא , כא; לב , לא; וכל אורייתא ונביאים (בר' כה , כב; שמ' יח , טו; מ"א יד , ה; כב , ח; מ"ב א , ג , ו , טז (פעמיים); כב , יח; יח' יד , ז; כ , א - נמנים כאחד) בר מן ב' (מלא): ש"א ט , ט; הו' י , יב. לדרש אלהים - ד': *שמ' יח , טו; ש"א ט , ט; דה"א כא , ל; דה"ב כו , ה.

מסורה גדולה:
לדרש אלהים ד' ויאמר משה לחתנו לפנים בישראל כה אמר האיש ולא יכל דויד ללכת לפניו ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו.

מסורה קטנה:
לדרש אלהים - ד'.

רש"י:
כי יבא - כמו 'כי בא' , לשון הווה. לדרוש אלהים - "למתבע אולפן" (ת"א) , לשאול תלמוד מפי הגבורה.

רשב"ם:
כי יבא אלי העם לדרוש אלהים - כלומר: אני לבדי צריך לשאל אלהים , ואין בהם רגיל לדבר אל אלהים כי אם אני לבדי.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר - השיב משה: אני עושה שני דברים. האחד: כי יבא אלי העם לדרש אלהים , והטעם: לדרוש תורתו. והדבר השני: כי יהיה להם דבר - בא אלי. והשיב על האחרון תחלה: ושפטתי בין איש ובין רעהו. והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו - לדורש.

ר' יוסף בכור שור:
לדרש אלהים - לדרוש דינין ולדון , כמו "עד האלהים יבא דבר שניהם" (שמ' כב , ח); ואני דן אותם ומודיע להם חוקי האלהים - איך ינהגו כדין וכשורה איש נגד חבירו. לדרש אלהים - כמו "ותלך לדרוש את יי'" (בר' כה , כב): לידע דעתו ומצותו של הקדוש ברוך הוא.

רמב"ן:
כי יבא אלי העם לדרוש אלהים - השיב משה לחותנו: צריכים הם שיעמדו עלי זמן גדול מן היום , כי לדברים רבים באים לפני: כי יבא אלי העם לדרוש אלהים - להתפלל על חוליהם , ולהודיעם מה שיאבד להם ― כי זה יקרא 'דרישת אלהים' , וכן יעשו עם הנביאים , כמו שאמר "לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הרואה" (ש"א ט , ט); וכן "ודרשת את יי' מאותו לאמר האחיה מחלי זה" (מ"ב ח , ח) - שיתפלל עליו ויודיענו אם נשמעה תפלתו; וכן "ותלך לדרוש את יי'" (בר' כה , כב) , כמו שפירשתי שם ― ועוד , שאני שופט אותם: כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי; ועוד , שאני מלמד אותם תורה: והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר משה לחותנו: הנה לא אוכל לשים על העם מי שיקל מעלי , וזה , כי כבר יבא אלי העם בהכרח לדעת על דרך נבואה מה שישאלו ממני ― והנה יהיה הרצון באמרו לדרוש אלהים כטעם "ותלך לדרוש את יי'" (בר' כה , כב) ― ובלי ספק שאין בעם מי שיקל מעלי בזה.
ריכוז קישורים