תנ"ך - וכי־ימכר איש את־בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־בִּתּ֖וֹ לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים: (שמות פרק כא פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וְכִי־יִמְכֹּר אִישׁ אֶת־בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים: (שמות פרק כא פסוק ז)

טקסט בלבד:

וכי־ימכר איש את־בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים: (שמות פרק כא פסוק ז)

תיקון קוראים:

וכי־ימכר איש את־בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים: (שמות פרק כא פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וַאֲרֵי יְזַבֵּין גְּבַר יָת בְּרַתֵּיהּ לְאַמהוּ לָא תִפּוֹק כְּמַפְּקָנַת עַבדַּיָא :

עין המסורה:
וכי - י"א בפרשה (כא , א - כב , כג): שמ' כא , ז , יד , יח , כ , כב , כו , כח , לג , לה; כב , יג , טו. כצאת - ג': שמ' כא , ז; לג , ח; שו' ה , לא.

מסורה קטנה:
וכי - י"א בפרש'; כצאת - ג'.

רש"י:
וכי ימכר איש את בתו - בקטנה הכתוב מדבר (ראה מכיל' משפטים נזיקין ג). יכול אפילו הביאה סימנין? אמרת 'קל וחומר': מכורה קודם לכן - יוצאה בסימנים , כמו שכתוב "ויצאה חנם" (להלן , יא) , שאנו דורשין אותו לסימני נערות (ראה קידושין ד , א) , שאינה - מכורה - אינו דין שלא תמכר (ראה ערכין כט , ב)?! לא תצא כצאת העבדים - כיציאת העבדים כנענים שיוצאים בשן ועין (ראה מכיל' משפטים נזיקין א; ג); אבל זו לא תצא בשן ועין , אלא עובדת שש , או עד היובל , או עד סימנים , וכל הקודם קודם לחירותה , ונותן לה דמי עינה או שִנָּה. או אינו אלא: לא תצא כצאת העבדים בשש וביובל? תלמוד לומר: "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דב' טו , יב) - מקיש עבריה לעברי לכל יציאותיו: [מה עברי יוצא בשש וביובל , אף עבריה יוצאה בשש וביובל]; ומהו אומר: לא תצא כצאת העבדים? לא תצא בראשי איברים כעבדים כנעניים (ראה קידושין כ , א). יכול העברי יצא בראשי איברים? תלמוד לומר: "העברי או העבריה" - מקיש עברי לעבריה: מה היא אינה יוצאה בראשי איברים , אף הוא אינו יוצא בראשי איברים (ראה מכיל' משפטים נזיקין א).

רשב"ם:
לא תצא כצאת העבדים - בשש שנים , אלא יקחנה לו לאשה , כמו שמפרש והולך.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וכי ימכר איש - זה האיש: ישראלי. אין משפט יציאתה לחופש כזכרים. ואין צורך לפירוש הגאון: לא תצא - לא תשב.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וכי. לאמה - קטנה היא , שהיא ברשות האב , כמו הבת שהוא מפר נדרה (ראה במ' ל , ד - ו). ומלת לעם נכרי - עם זה הפסוק היא דבקה , כי על האב ידבר: לעם נכרי לא ימשול למכרה. בבגדו בה - כמו "מדוע נבגוד איש באחיו" (מל' ב , י). ואמת ונכון הוא , כי אין רשות לאדון למכרה לאיש אחר מישראל; וזה ידענו מהקבלה (ראה מכשב"י משפטים כא , ח) , ושמו זה לזכר ואסמכתא. ואל תתמה בעבור מרחק לעם נכרי מזה הפסוק , כי כמוהו "שלם ישלם" (שמ' כב , ב) , כאשר אפרש. אמר הגאון (ראה רס"ג תורה) , כי לעם נכרי - כמו 'לאיש נכרי'; וכמוהו "הגוי גם צדיק תהרג" (בר' כ , ד). וזה לא יתכן באחת הלשונות. כי נכון הוא , שאמר "ישראל" (שמ' יד , ל) , שהוא שם המין הכולל , כמו "ויאמר מצרים" (שמ' יד , כה); רק להיות שֵם שטעמו 'כלל' , כמו 'עם' ו'גוי' ו'קהל' ו'עדה' - לא יתכן שיאמר על היחיד. ופירוש "הגוי גם צדיק" (בר' כ , ד) - שָם מפורש: "כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה" (שם , ט). וטעם לא תצא כצאת העבדים - שיוצאים לְעולם אחר שש שנים. כי גם זאת תצא אם הגיעו שש שנים , כאשר הוא כתוב "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים" (דב' טו , יב); רק אם הגיעה קודם לזמן שהיא ברשותה - תצא. אם רעה - שלא מצאה חן בעיניו , אחר שקנה אותה , שישאנה לאשה; וזהו טעם אשר לא יעדה - שהיא יעודה לו להיותה אשתו , או יעדה להיותה אשת בנו (ראה להלן , ט). ודע , כי לו - קרי; וכתיב הוא בפנים באל"ף , ובחוץ בו"ו. ואמר הגאון , כי שני טעמים יש לו; כמו "הוא עשנו ולא אנחנו עמו" (תה' ק , ג) - הטעם האחד: כי אנחנו לא עשינו עצמנו; והשני: כי לו אנחנו , עמו. והנכון בעיני , כי זה השני הוא האמת לבדו; וככה כולם. אמר רבי יהודה המדקדק (שלשה ס"ד ע' 11 ): אנחנו לא נוכל להפריש במבטא בין 'לא' באל"ף ובין 'לו' בו"ו או בה"א , כמו "הלה היא ברבת בני עמון" (דב' ג , יא). כל אילו הפסוקים - אל"ף בפנים , ומבחוץ ו"ו - כל אלה , כדרך קריאתם הוא טעמם. ודע , כי מלת 'פדה' - מהפעלים היוצאים; כמו "והפודך" (דב' יג , ו); "אשר פדה את נפשי" (ש"ב ד , ט); "כי פדיתים" (זכ' י , ח). והנה והפדה - פועל יוצא לשנים פעולים; כמו "המצמיח הרים חציר" (תה' קמז , ח); או כמו 'ראובן האכיל את שמעון לחם'. והנה והפדה - שיבקש פדיונה ויקבלנו , בין תפדה היא עצמה , או אביה או אחד מקרוביה. כי אם היא קרובה אל שש שנים , יחשבו כמה שנים עבדה , וכמה המרחק עד השביעי או הזמן שתהא ברשותה; וכפי החשבון יהיה הפדיון. ולעם נכרי - פירשתיו (לעיל). ודע , כי עַם שאינו ישראל יקרא 'נכרי'. ואינו כמו "זר" (במ' יז , ה) , כי 'זר' - שאיננו ממשפחת השבט. והנה , אם אמרנו (לעיל , ב) כי ישראל נקראים 'עברים' בעבור "עבר" (ראה פירושו בר' י , כא) , והיה הוא עובד את השם; והנה , מי שהוא ממשפחתו ואמונתו יקרא 'עברי'. ואם אמרנו: בעבור אברהם נקרא כן , הנה כתיב "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא , יב); ואע"פ שבישמעאל כתיב "כי זרעך הוא" (שם , יג) , לא נתנה הארץ רק ליצחק לבדו. ובני יצחק היו יעקב ועשו , וכתיב ביצחק "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" (בר' כו , ג). והנה לא נקרא לו 'זרע' רק ביעקב לבדו , אשר לו נתנה הארץ. והנה 'נכרים' יחשבו בני הפילגשים (ראה בר' כה , ו) , ובני עשו (ראה בר' לו) עמהם.

ר' יוסף בכור שור:
לא תצא כצאת העבדים - כדרך שהעבדים יוצאים , בלא בניהם. היא לא תצא בלא בניה; שאם תרצה להבנות ממנה , אתה בעצמך תקחנה ויהיו לך בנים הימנה , ותהיה אשתך משם ולהבא , ולא תצא כי אם בגט וכתובה כשאר בנות ישראל; והכתוב שלאחריו מוכיח , דכתיב: אם רעה בעיני אדוניה - שאינו רוצה ליעדה , לעם נכרי - כלומר: אין לו ממשלה עליה למוסרה לעם נכרי - כלומר: לעבדו כנעני , כדי להוליד בנים ממנה , כדרך שמוסר לעבד עברי שפחה כנענית. בבגדו בה - כשהוא בוגד בה , שלא ישאנה; כמו "כאשר תבגוד אשה מריעה" (ראה יר' ג , כ); כי לשון 'בגידה' שייך כשאינו רוצה להתחבר בה. למוכרה - כמו 'למוסרה'; כמו "כי ביד אשה ימכור יי' את סיסרא" (שו' ד , ט) - ביד יעל.

רמב"ן:
לא תצא כצאת העבדים - כיציאת עבדים כנעניים בשן ועין. כך דרשוהו רבותינו (מכיל' משפטים נזיקין ג); וכך הוא , שאין עבד עברי נקרא 'עבד' סתם. ואני תמה: ולמה הוצרך הכתוב לומר כן? ואולי שלא נדון בעבריה שתצא גם בשן ועין , בקל וחומר מן הכנענית; ואמר זה בעבריה , והקיש אליה העברי. אבל בעל 'הלכות גדולות' , מפני שיציאת עבדים כנעניים בשן ועין קנס הוא , ואין למדין מן הקנסות , עשה זה מצות 'לא תעשה': יזהיר את האדון , שאם בא להוציאה מרשותו בשן ועין , שיעבור ב'לאו'; אבל ישלם לה דמי השן והעין , ותהיה עמו ליעוד עד הזמן. כי יהיה זה רעה רבה , שהפיל את שִינָהּ בכעסו עמה - ויוציאנה מביתו , אשר היתה מיחלת ליעודו , לאחר שפגם אותה. ועוד , כי פעמים רבים יהיו דמי הנזק בראשי האיברים יותר מדמי עבודתה , בהיות קרוב לבא עִתָהּ (ע"פ יש' יג , כב); והחמיר הכתוב על האדון ב'לאו' , שלא יגזול ממנה דמי ראשי איבריה אפילו ירצה להוציאה בהם. ואיפשר שההוצאה עצמה אסורה עליו עד הזמן , כי חייבו הכתוב במזונותיה ולעמוד עמו אולי תמצא חן בעיניהם ותתיעד , כאשר הזכיר ב'לאו' ב"שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (להלן , י). ולזה הדעת ימנה לא תצא כצאת העבדים בכלל שלש מאות ששים וחמש מצות 'לא תעשה'.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכי ימכור איש את בתו לאמה - והיא קטנה , כי היא תקרא 'בת' , כמו שהתבאר מהשרשים הכוללים (רלב"ג הקדמה לבר' , באור המלות , המקום השלישי; ראה מכיל' משפטים נזיקין ג). לא תצא מגדר ישראל להנשא לעבד כנעני כצאת העבדים - שיוכלו אדֹניהם להשיאם שפחה כנענית , כדי שיהיו ילדיהם לאדֹניהם; אבל מה שיהיה שליט בו אדֹניה הוא לקחתה לו לאשה , ובזה האופן לבדו יהיו ילדיה לו , כי הם בניו . או ירצה בזה , שלא תצא בשש שנים כצאת העבדים - כי כבר יתכן שתשאר בבית , לפי שהוא ראוי שייעדה לו אדניה וישאנה (ראה קידושין יח , א).
ריכוז קישורים