תנ"ך - עברי לכם יושבת שפיר עריה־בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָה־בֹ֑שֶׁת לֹ֤א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ: (מיכה פרק א פסוק יא)

טקסט וניקוד:

עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה־בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ: (מיכה פרק א פסוק יא)

טקסט בלבד:

עברי לכם יושבת שפיר עריה־בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו: (מיכה פרק א פסוק יא)

תיקון קוראים:

עברי לכם יושבת שפיר עריה־בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו: (מיכה פרק א פסוק יא)

תרגום יונתן:
עֵיבַרוּ לְכוֹן דְּיָתְבִין בְּשָׁפִיר גְּלַן עֶריָא עַרטִלָאִין בָּהֲתִין לָא יִפְּקוּן מְשֵׁיזְבִין מִיָתְבֵי צַאֲנָן עֲבִידוּ לְכוֹן מִספֵּיד בִּמרָר עַל קְטִילֵי גִבָּרֵיכוֹן בֵּית צוּלַאי בָּתֵּי חֶמדַּתהוֹן דַּהֲוֵיתוֹן אָנְסִין וּמְקָרְבִין דֵּין לִסטַר דֵּין בְּכֵין יִתנְסֵיב מִנְכוֹן שְׁפַר אֲרַעכוֹן :

עין המסורה:
מספַד - ג' בפתח (בלישנא): יר' ו , כו; מי' א , יא; זכ' יב , יא.

מסורה קטנה:
מספד - ג'; האצל - ל'; עמדתו - ל'.

רש"י:
עברי לכם - התחיל בלשון יחידית נקבה , כמדבר אל כניסיית העיר , כמו שאמר: יושבת שפיר - כולם בשם כניסיא אחת , ואמר לכם - כמדבר אל הרבים , שהרי לרבים הוא אומר. יושבת שפיר - שם העיר. עריה בשת - גלויית בית הבשת , כאשר היא נקראת 'שפיר' , שהוא שם נֵפל היוצא מרחמה של אשה. לא יצאה יושבת צאנן - "לא יפקון משיזבין מיתבי צאנן" (ת"י). מספד בית האצל יקח מכם עמדתו - המספד שגרמתם לנגזלים , שהייתם גוזלים נחלתם כדי להגיש בית בבית ושדה בשדה זה אצל זה (ע"פ יש' ה , ח) , הוא יקח מכם עמדתו - מעמד הבניינים שבניתם והעמדתם על נחלתם. בית האצל - 'איושטמניט' [בלעז].

ר' יוסף קרא:
עברי לכם יושבת שפיר - לכל אכסניא הוא אומר 'עברי' , לשון נקיבה; ולכל היושבים בה - לשון רבים ולשון זכר. שְמה , 'שפיר' , שמשמעו: לשון יופי וכבוד - כנגד כך הוא אומר לה: עריה בושת , שתתערה כבודה ויבא לה בושת. לא יצאה יושבת - ולא יושבת צאנן; 'צאנן' שְמה - זהו שלא יצא ממנה שריד ופליט , כתרגומו: "לא יפקון מינה מייתבי צאנן". מספד בית האצל - איש ושכינו היושב אצלו , יספדו שניהם יחד. עמדתו - כמו "האויב תמו חרבות" (תה' ט , ז; ראה תוספת ברש"י שם) - חמדתו (ראה ת"י).

ראב"ע:
עברי. שפיר - שם עיר. עריה בשת - בגלות ובשבי. צאנן - שם עיר. לא יצאה - לספוד מספד. בית האצל - שם עיר; והטעם: לא יצא מבית האצל לספוד , ולא מעיר לעזור לשכיניה , כי במקומו יעמד ויקח מוסר מכל אלה העיירות ההולכות בשבי. כי יקח - ילמוד , כמו "כי לקח טוב" (מש' ד , ב); שיעמד במקומו.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
עברי לכם ישבת (בנוסחנו: יושבת) שפיר - שם מדינה היא מארץ ישראל. וכך יאמר הנביא: עברי לכם ישבת שפיר עריה בשת - כמו "ערום ועריה" (יח' טז , ז). לא יצאה במספד שלכם ישבת (בנוסחנו: יושבת) שאנן (בנוסחנו: צאנן) , וישבת בית האצל , שהיא במספד שלכם , יקח מכם שכר העמדה שלו.

ר' אליעזר מבלגנצי:
עברו (בנוסחנו: עברי) לכם - הסתלקו ממקומכם. ישבת שפיר - וגילוי; כמו "ברוחו שמים שפרה" (איוב כו , יג); "אמרי שפר" (בר' מט , כא) - אמרים מגולים. וכן אומר: הסתלקו מלבכות ומלספוד במקום המגולה ונראה ונשמע לגוים , על עריה בשת - על גילוי בשתכם , שלא יִגָלה לאויבים. עריה - כמו "עריה תעור קשתך" (חב' ג , ט) , שפתרונו: גלֹה תִגָלה קשתך. גם ישבת צאנן - מקום צאן הרגילים לצאת למרעה; תזהרו שלא תצאו בבכי ובמספד. יצאה - צאנן , 'לשון נופל'. וכל כך למה? שעל מספד שתספדו [בית האצל - ] במקום הסמוך לאויב אצלו , ירגיש ויבא ויקח מכם עמדתו - הערים שלקחו מלכי ישראל ויהודה ממנו , שהיה עומד בהם; כגון ערי מואב וגלעד (ראה מ"ב יג , כה; יד , כח) שחזרו להם בגלות ישראל , וכן ערי פלשתים (ראה דה"ב כו , ו - ז) בגלות יהודה. עמדתו - 'שון אשטל' (בלעז).

רד"ק:
עברי לכם יושבת שפיר - בזה מצא לשון אחרת בדרך הקינה; כי שפיר הוא לשון יופי ונוי , כמו "הנותן אמרי שפר" (בר' מט , כא); ותרגום "יפה תואר" (בר' לט , ו): "שפיר בריוא" (ת"א); והנה הפכוֹ: עריה בשת , כי גילוי הערוה הוא דבר כעור. ואמר עברי , לשון נקבה - כנגד הכְּנסה אשר בעיר ששמה 'שפיר'; ואמר לכם - כנגד הפרטים. וכן דרך המקרא במקומות רבים. אמר שילכו ערומים גְלויי ערוה בגלות , כמו שאמר "וחשופי שת" (יש' כ , ד); זהו שאמר: עריה בשת. כי עריה - גלויה , כמו "ואת ערום ועריה" (יח' טז , ז); ובשת הוא הערוה , כמו "והחזיקה במבושיו" (דב' כה , יא). ועריה - שם או תאר; ובא בה"א בסמיכות כמו "כאיפה שעורים" (רות ב , יז). לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל - גם זה לשון נופל על הלשון , כי יצאה וצאנן קרובים בלשון. ובית האצל - שם מקום; ופירושו: אמר , כי לא יצאו יושבי צאנן למספד בית האצל כשגָלוּ; כי נראה כי יושבי בית האצל גלו ראשונה , וכשהיו בוכים וסופדים בצאתם בגלות , לא יצאו לנחמם יושבי צאנן שהיו שכיניהם , כי ידעו כי גם הם יגלו אחריהם , ודיים בצרתם. יקח מכם עמדתו - פירש אדני אבי ז"ל: האויב שיעמד ויתעכב במצור עליכם בטוב יקח מכם שכר עמידתו; כי יקח כל אשר לכם ויַגלה אתכם. ו'עֶמדה' - שם , כמו 'עמידה'; אלא שהוא במשקל "חמדה" (יר' ג , יט) , 'חמלה' (ראה בר' יט , טז). ויונתן תרגם: "עברו לכון דיתבין בשפיר גלן עיריא ערטילאין בהתין לא יפקון משזבין מיתבי צאנן עבידו לכון מספד במרר על קטילי גיבריכון בית צלאי בתי חמדתכון דהויתון אנסין ומקרבין דין לסטר דין בכין יתנסבון מנכון שפר ארעכון".

ר' יוסף כספי:
עריה בושת - ערומה הבשת , כי הערוה נקרא 'בשת'; והעד: "במבושיו" (דב' כה , יא). צאנן וכן בית האצל - שמות מקומות. יקח - רמז למלך אשור. עמדתו - עמידתו , כי 'עֶמדה' גם הוא שם דמיון ראשון , כמו "חמדה" (הו' יג , טו); "חמלה" (ראה בר' יט , טז).

ר' ישעיה מטראני:
עברי לכם יושבת שפיר - על שם שלוותה קורא אותה 'שפיר'. ועברי עונה על העיר , ולכם עונה על האנשים; תצאו בגולה. עריה בושת - מגולה ערותה. לא יצאה זאת שהיתה יושבת צאנן - כמו "שאנן" (יש' לג , כ) - למספד הבית שאצלה מרוב שלותה. יקח מכם - הבורא , עמדתו - שלא ישכון עוד ביניכם. ובא 'עֶמדה' שם דבר , על משקל "חֶמדה" (יר' ג , יט). ויש לפרש זאת: לא יצאה בגולה לעולם זאת שהיתה יושבת שאנן. מספד העשוי בבית האצל - הוא בית המלכות , כמו "ואל אצילי בני ישראל" (שמ' כד , יא) - מרוב הגזל והחמס שלהם , ואינם עושים דין לעשוקים. יקח מכם עמדתו - ותוקפו על אותו עון , שבעון צעקת האביונים ייחרב. ונחלף השי"ן של'שאנן' בצד"י מפני שאותיות ז"ס שר"צ מתחלפין , שיוצאין במוצא אחד.
ריכוז קישורים