תנ"ך - לא
ידעתי
נפשי
שמתני
מרכבות
עמי
נדיב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֣א
יָדַ֔עְתִּי
נַפְשִׁ֣י
שָׂמַ֔תְנִי
מַרְכְּב֖וֹת
עַמִּ֥י
נָדִֽיב:
(שיר השירים פרק ו פסוק יב)
לֹא
יָדַעְתִּי
נַפְשִׁי
שָׂמַתְנִי
מַרְכְּבוֹת
עַמִּי
נָדִיב:
(שיר השירים פרק ו פסוק יב)
לא
ידעתי
נפשי
שמתני
מרכבות
עמי
נדיב:
(שיר השירים פרק ו פסוק יב)
לא
ידעתי
נפשי
שמתני
מרכבות
עמי
נדיב:
(שיר השירים פרק ו פסוק יב)
תרגום מגילות:
וְכַד
אִתגְּלִי
קֳדָם
יְיָ
דְּאִינוּן
עֲסֵיקִין
בְּאוֹרָיתָא
אֲמַר
יְיָ
בְּמֵימְרֵיהּ
לָא
אוֹסֵיף
עוֹד
לְמַכֵּיכִינוּן
וְאַף
לָא
אַעֲבֵיד
עִמְהוֹן
גְּמֵירָא
אֱלָהֵין
אַמְלִיך
בְּנַפשַׁאי
לְאֵיטָבוּתְהוֹן
וּלשַׁוָאָה
יָתְהוֹן
גֵּיוְתָנִין
בִּרתִכֵּי
מַלכִין
בְּגֵין
זָכְוָתָא
דְצַדִּיקֵי
דָרָא
דְּדָמְיָן
בְּעוֹבָדֵיהוֹן
כְּאַברָהָם
אֲבוּהוֹן
:
עין המסורה:
מרכבות
-
ד'
(ג'
מלא
ואחד
חסר):
*שמ'
טו
,
ד;
מ"ב
כג
,
יא;
יש'
כב
,
יח;
*שה"ש
ו
,
יב.
מסורה גדולה:
מרכבות
ד'
מרכבת
פרעה
מרכבות
השמש
מרכבות
כבודך
עמי
נדיב
.
רש"י:
לא
ידעתי
-
כנסת
ישראל
מתאוננת:
לא
ידעתי
להיזהר
מן
החטא
,
שאעמוד
בכבודי
ובגדולתי
,
ונכשלתי
בשנאת
חנם
ומחלוקת
,
שגבר
במלכי
בית
חשמונאי
הורקנוס
ואריסטובלוס
,
עד
שהביא
אחד
מהם
את
מלך
רומי
וקיבל
מידו
המלוכה
ונעשה
לו
עבד
,
ומאז
נפשי
שמתני
להיות
מרכבת
(בנוסחנו:
מרכבות)
-
להרכיב
עלי
נדיבות
שאר
אומות.
עמי
נדיב
-
כמו
'עם
נדיב'
,
יו"ד
יתירה
,
כיו"ד
של
"שכני
לבדד"
(מי'
ז
,
יד);
["שכני
סנה"
(דב'
לג
,
טז);]
"גנובתי
יום"
(בר'
לא
,
לט);
"רבתי
עם"
(איכה
א
,
א)
["היושבי
בשמים"
(תה'
קכג
,
א)].
[נפשי
שמתני
-
אני
בעצמי
מניתים
עלי
,
כעניין
שנאמר
"ואת
למדת
אותם
עליך
אלופים
לראש"
(יר'
ג
,
כא).]
רשב"ם:
אל
גינת
אגוז
-
עכשיו
הוא
מפיס
אהובתו
,
למען
תבוא
אליו
ותטייל
עמו
בתוך
הפרדס
תחת
עצי
אגוז
שריחם
נודף:
אל
פרדס
גינת
אגוז
שהוא
על
שפת
הנחל
ירדתי
לראות
בפריו
,
לראות
אם
פרחה
עדיין
הגפן
ואם
הנצו
עצי
הרימונים.
ובואי
אלי
ונטייל
ונתחבבה
יחד
תחת
האילנות
ופרחיהם
ונצניהם.
והיא
משיבתו:
לא
ידעתי
ללכת
שם
ולא
אלך
,
ועלה
בנפשי
ובדעתי
לרכוב
על
מרכבותיי
ולשוב
לעמי
שהוא
נדיב
,
כי
בת
מלך
אני.
ר' יוסף קרא:
לא
ידעתי
-
היא
מדברת
זה:
אני
לא
ידעתי
שדודי
ירד
לגנו
ללכת
שם
,
והייתי
אז
בגן
,
ושמתני
נפשי
מרכבות
עמי
נדיב
-
שם
אומן
שהיה
עושה
מרכבות:
עמי
נדיב.
וזה
הוא
שאומרת:
נפשי
שמתני
-
כלומר:
נטה
דעתי
לרכב
שם
על
מרכבות
עמי
נדיב
,
שלא
ידעתי
דודי
שהוא
בגן
ונסעתי
משם;
והנה
דודי
קורא:
ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
מי
זאת
הנשקפה
-
היתה
כנסת
ישראל
משובחת
,
עד
שנכנסה
שנאת
חנם
ביניהם.
וזה
הענין:
אמרה
כנסת
ישראל:
לא
ידעתי;
כאומרת:
לא
הרגשתי
עד
שגרמתי
לעצמי.
וזהו
נפשי
שמתני
-
להיות
עמי
שהיה
נדיב
מרכבות
לאומות
העולם;
הפך
"ואתה
על
במותימו
תדרוך"
(דב'
לג
,
כט).
והשכינה
אמרה:
אל
גנת
אגוז
ירדתי
-
והענין:
שעליתי
למרום
עד
שתפרח
הגפן;
והענין:
עד
שיעשו
ישראל
הנמשלים
לגפן
(ראה
תה'
פ
,
ט
-
כ)
מעשים
נאים.
וענין
אגוז
-
שפריו
גנוז;
והענין:
שלא
יַראה
נסיו
בגלות.
ואל
תתמה
שאמר
ירדתי
,
כי
הנה
מצאנו
"וירדתי
על
ההרים"
(שו'
יא
,
לז).
ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
אמרה
כנסת
ישראל:
לא
ידעתי;
והעניין
,
שאני
הריעותי
לנפשי
עד
ששבתי
להיות
מרכבת
לאחרים;
הפך
"ואתה
על
במותימו
תדרוך"
(דב'
לג
,
כט);
"והרכבתיך
על
במותי
ארץ"
(יש'
נח
,
יד).
והטעם:
שנאת
חנם
שהיתה
בבית
שני
,
עד
שהולידה
הגלות
לישראל.
רלב"ג:
אל
גנת
אגוז
ירדתי
לראות
באבי
הנחל
לראות
הפרחה
הגפן
הנצו
הרמונים.
לא
ידעתי
נפשי
שמתני
מרכבות
עמי
נדיב
-
אמר
השכל
,
מספר
שבחה
,
ונפלא
על
שלמות
מה
שתכינהו
אליו
באלו
החקירות:
אל
גן
האגוז
-
והוא
בושם
מיוחד
-
ירדתי
,
לראות
בפירות
הנחל
,
רצוני:
אם
התחילו
עדין
בנתינת
פִּריָם.
והרצון
בזה
,
שהוא
ירד
בחקירות
הענינים
האלו
,
אשר
ישתדל
עתה
לחקור
בהם
,
ובא
לראות
אם
ימצא
בשום
פנים
הקדמות
יוליכוהו
אל
מקום
חפצו
,
כי
בזה
מהקושי
העצום
,
לפי
מה
שזכרנו.
ואמר
,
שהוא
לא
ידע
איך
שמתהו
נפשו
מאלו
הענינים
המוחשים
לרכב
במרכבות
הרבוי
הבלתי
בעל
תכלית
,
רוצה
לומר:
אל
עשיית
ההקדמות
הכוללות
אשר
יוליכוהו
אל
הדרוש.
ואמנם
קרא
זה
הכללות
'עמי
נדיב'
,
אשר
הוא
שם
אדם
(ראה
במ'
א
,
ז)
,
להעלים
הענין.
והוא
עם
זה
כאלו
יאמר
'עם
נדיב'
ותהיה
היו"ד
נוספת
,
וכבר
באו
כמו
זה
יו"דין
נוספות
בלשוננו
הרבה.
ואולם
קרא
זה
הקבוץ
'עם
נדיב'
,
לפי
שזה
הרבוי
המתמיד
הוא
באלו
הדברים
מצד
נדיבות
הפועֵל
,
כמו
שזכר
הפילוסוף.
ואמנם
הכילות
הוא
מצד
החמר
,
רוצה
לומר:
היות
מציאות
האיש
בלתי
מתמיד.
וזה
,
כי
טבע
החמר
חייב
זה
,
להיותו
בלתי
נשמע
בתמידות
אל
הצורה
המשתדלת
לשמור
מציאותו
ונצחוֹ
אותה.
ולהעיר
אותנו
על
מה
שרמז
באמרו
עמי
נדיב
קרא
חשוקתו
בזאת
הפרשה
"בת
נדיב"
(שה"ש
ז
,
ב).
והנה
קרא
חשוקתו
בזה
הפסוק
'נפשו'
-
לפי
מה
שאחשוב
-
לרוב
הצטרכה
אל
כחות
רבים
מכחות
הנפש
בזאת
ההשגה
,
ולפי
שכחות
הנפש
בכללם
יעזרוה
,
וזה
בהכנעם
אל
השכל
ההכנע
הראוי.
ואולם
יִחס
השגתו
ההקדמות
הכוללות
לה
,
להיותה
מכינה
לו
מהחוש
מה
שיישירהו
אל
הגעתם.
ואולם
הגעתם
יהיה
מהשכל
הפועל
,
כמו
שהתבאר
ב'ספר
הנפש'.
ואפשר
שנאמר
,
שהוא
קרא
'נפשו'
השכל
הפועל
,
כי
הוא
אליו
במדרגת
הצורה
,
כמו
שהתבאר
ב'ספר
הנפש'.
ויהיה
הרצון
בזה
,
שהוא
לא
ידע
איך
שמתהו
השכל
הפועל
לידיעת
אלו
ההקדמות
הכוללות
מאלו
הדברים
אשר
הכינה
לו
חשוקתו
,
כאלו
נפלא
על
שלמות
התקון
אשר
במה
שהכינה
לו
,
עד
שיוכל
השכל
להעתיקו
מהם
אל
אלו
ההקדמות.
ר' יוסף קמחי:
לא
ידעתי
נפשי
שמתני
מרכבות
עמי
נדיב
-
כנסת
ישראל
אומרת
זו;
כלומר:
ישועת
יי'
כהרף
עין
,
שלא
ידעו
מאין
יבוא
עזרם
עד
שיראוהו
בעיניהם
,
ויתמהו
הגוים
מגאולתם
וחיש
פדותם
והנפלאות
והנוראות
שיראם;
כמו
שנאמר
"כימי
צאתך
מארץ
מצרים
אראנו
נפלאות"
(מי'
ז
,
טו)
,
ונאמר
"כי
אשר
לא
סופר
להם
ראו
ואשר
לא
שמעו
התבוננו"
(יש'
נב
,
טו)
-
בשביל
אומות
העולם;
ונאמר
"מי
האמין
לשמועתינו
וזרוע
יי'
על
מי
נגלתה"
(שם
נג
,
א).
ונאמר
מרכבות
עמי
נדיב
-
למה
שנאמר
"והביאו
את
כל
אחיכם
מכל
הגוים
מנחה
ליי'"
(שם
סו
,
כ).
ר' ישעיה מטראני:
אל
גינת
אגוז
ירדתי
-
מספרת
האהובה
לאהוב:
אני
הייתי
רוצה
לירד
אל
גינת
אגוז
פעם
אחת
,
לראות
באיבי
הנחל
-
לתקן
שם
מקום
שנשמח
שם
שנינו;
ולא
ידעתי
לילך
דרך
שם
וטעיתי
הדרך
,
עד
שנפשי
ותאותי
שהייתי
מתאוה
לילך
שם
הוליכתני
ושמתני
בתוך
מרכבות
עמי
נדיב.