תנ"ך - אני
לדודי
ועלי
תשוקתו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֲנִ֣י
לְדוֹדִ֔י
וְעָלַ֖י
תְּשׁוּקָתֽוֹ:
ס
(שיר השירים פרק ז פסוק יא)
אֲנִי
לְדוֹדִי
וְעָלַי
תְּשׁוּקָתוֹ:
ס
(שיר השירים פרק ז פסוק יא)
אני
לדודי
ועלי
תשוקתו:
ס
(שיר השירים פרק ז פסוק יא)
אני
לדודי
ועלי
תשוקתו:
ס
(שיר השירים פרק ז פסוק יא)
תרגום מגילות:
אֲמַרַת
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
בְּכָל
זְמָן
דַּאֲנָא
מְהַלְכָא
בְאוֹרחֵיהּ
דְּמָרֵי
עָלְמָא
הוּא
מַשׁרֵי
שְׁכִינְתֵיהּ
בֵּינַאי
וַעֲלַי
מִתְּוֵיהּ
וּכעַן
דַּאֲנָא
סָטיָא
מִן
אוֹרחָתֵיהּ
מְסַלֵיק
שְׁכִינְתֵיהּ
בֵּינַאי
וּמטַלטַל
יָתִי
בֵינֵי
עַמְמַיָא
וְאִנוּן
שָׁלְטִין
בִּי
כִּגבַר
דְּשָׁלֵיט
בְּאִתְּתֵיהּ
:
עין המסורה:
ועלי
-
ה':
ש"ב
טו
,
ד;
יח
,
יא;
מ"א
ב
,
טו;
*שה"ש
ז
,
יא;
עז'
ז
,
כח.
תשוקתו
-
ב':
בר'
ד
,
ז;
שה"ש
ז
,
יא.
תשוקתו
-
ג'
מלא
(בלישנא):
בר'
ג
,
טז;
ד
,
ז;
שה"ש
ז
,
יא.
מסורה גדולה:
ועלי
ה'
וסימנהון
מי
ישמני
שפט
בארץ
ועלי
לתת
לך
עשרה
כסף
שמו
כל
ישראל
פניהם
למלך
ועלי
תשוקתו
ועלי
הטה
חסד
.
רש"י:
וכך
היא
התשובה:
אני
לדודי
,
וגם
הוא
משתוקק
לי.
רשב"ם:
ועכשיו
היא
מתפייסת
ומתרצית
על
דבריו
,
כאשר
סיפר
שבח
כל
גופה
מלמטה
למעלה
,
ומתנחמת
על
דבריו
ומשיבתו:
אני
לדודי
בכל
צביונו
,
ועלי
תשוקתו
וחשקתו
כטוב
בעיניו
,
וכל
אשר
יאבה
אעשה
לו.
דימיון
על
הקדוש
ברוך
הוא
,
ששלח
לכנסת
ישראל
את
נביאיו
להוכיחם
בעוד
שבית
המקדש
קיים
למען
יקיימו
את
התורה
,
והיו
ישראל
משיבים
להם:
אין
אנו
יכולים
לקיים
המצוות
ולעסוק
בתורה
כי
רע
עלינו
המעשה
,
והאומות
מפייסות
לישראל
שיחזרו
ליראתם
לעבוד
אלהים
אחרים;
והם
משיבים
שלא
לפנות
אליהם
,
ועדיין
מפייסין
אותן
בכל
דברי
פייוסין
הללו
,
וישראל
עונין
ומשיבין
להם:
אני
לדודי
ועלי
תשוקתו
,
ולא
אעבוד
ולא
אפנה
אל
יראת
אלהי
נכר
,
כי
אם
להקדוש
ברוך
הוא
אשר
גמל
עלי
(ע"פ
תה'
יג
,
ו)
כרחמיו
וכרוב
חסדיו
(ע"פ
יש'
סג
,
ז)
מימי
קדם
עד
היום
הזה.
(ביאור
לשוני
לשה"ש
ו
,
יא
-
שה"ש
ז
,
יא:)
"לראות
הפרחה
הגפן"
(שה"ש
ו
,
יא)
-
כפל
מלה
על
"לראות
באיבי
הנחל"
(שם).
"השולמית"
(לעיל
,
א)
-
משולמה
ותמימה.
"פעמייך"
(לעיל
,
ב)
-
לשון
רגל
ופסיעה.
"חלאים"
(שם)
-
עיניין
עגילים
ותכשיטים
הם
(השווה
מחברת:
'חל').
"אֳמָן"
(שם)
-
אל"ף
ננקדת
חטף
קמץ
,
ומשמעות
התיבה
כמו
'אוּמן';
וחטף
קמץ
ושורק
רגילים
לבוא
במקום
אחד
בכמה
תיבות
,
כמו
"מְאָדָמים"
(שמ'
כה
,
ה)
-
מאוּדמים;
"גֳדלו"
(דב'
ה
,
כא)
-
גֻדלו;
(תה'
קנ
,
ב);
וכן
הרבה.
"כמגדל
השן"
(לעיל
,
ה)
-
כמו
"שן
סלע
ומצודה"
(איוב
לט
,
כח).
"אפך"
(שם)
-
חוטמך
נוי
גדול
הוא
באשה
בחוטם
זקוף
ושוה
בלא
עקומה.
"ודלת
ראשך"
(לעיל
,
ו)
-
קליעת
שערותיה
קרוייה
'דַלת'
,
על
שם
שהיא
מוּדְלת
בגובה
הראש.
"דַלת"
-
עיניין
מועל
הוא
(ראה
מחברת:
'דל').
"ברהטים"
(שם)
-
בפתילֵי
זהב
של
קליעתה.
כי
עדיין
נוהגין
אוהבי
הבתולות
,
יש
מהם
חגורים
פתילי
אהובותיהם
מפני
זכרון
האהבה
אשר
בינותם.
בי"ת
של
בָרהטים
שהיא
קמוצה
מוכחת
ואומרת:
באותן
רהטים
שהזכיר
בסמוך
,
"דלת
ראשך
כארגמן"
,
כי
לא
ננקדת
בי"ת
בחירק
,
בִרהטים.
"דמתה
לתמר"
(לעיל
,
ח)
-
אין
לך
זקוף
וישר
כאילן
תמר.
"אחֲזה"
(לעיל
,
ט)
-
לשון
'אפעל'
,
כמו
"אוכלה"
(דב'
יב
,
כ);
"אומרה"
(תה'
מב
,
י).
"כיֵין
הטוב"
(לעיל
,
י)
-
המדקדק
יבין
שיאמר
"כיֵין"
בקמץ
קטן
שלא
במקום
דביקות
כזה.
"הולך
לדודי"
(שם)
שם
דבר:
הולך
לידידותי;
כמו
"כי
טובים
דודיך
מיין"
(שה"ש
א
,
ב).
רלב"ג:
אני
לדודי
ועלי
תשוקתו
-
אמרה:
כמו
שחשבת
כן
אעשה;
הנני
מוכנת
להיות
לדודי
בחזקת
היד
,
ועלי
למלֹאת
מה
שישתוקק
אליו
עד
שישלם
לו
מה
שהשתדל
לחקור
בו.
ר' יוסף קמחי:
אני
לדודי
ועלי
תשוקתו
-
כאשר
השלים
לספר
שבחיה
,
היא
תשיב
אמריה
(ע"פ
שו'
ה
,
כט)
ותאמר:
אני
לדודי
ועלי
תשוקתו;
כלומר:
כאשר
אני
בזה
השבח
אצל
דודי
,
אדע
שלא
יסור
ממני
לעולם
,
אלא
תהיה
בי
תשוקתו
ובי
ידבק
ברב
אהבתו.
ר' ישעיה מטראני:
אני
לדודי
-
משיבה
האהובה
ואומרת:
אני
איני
עומדת
אלא
בשביל
אהובי
,
כי
כל
תשוקתו
ואהבתו
היא
עלי.