תנ"ך - מה־יפו פעמיך בנעלים בת־נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן: (שיר השירים פרק ז פסוק ב)

טקסט וניקוד:

מַה־יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת־נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן: (שיר השירים פרק ז פסוק ב)

טקסט בלבד:

מה־יפו פעמיך בנעלים בת־נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן: (שיר השירים פרק ז פסוק ב)

תיקון קוראים:

מה־יפו פעמיך בנעלים בת־נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן: (שיר השירים פרק ז פסוק ב)

תרגום מגילות:
אֲמַר שְׁלֹמֹה מַלכָּא בְרוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ כַּמָה שַׁפִּירִין רַגלֵיהוֹן דְּיִשׂרָאֵל כַּד סָלְקִין לְאִתַּחזָאָה קֳדָם יְיָ תְּלָת זִמנִין בְּשַׁתָּא בְּסַנדְּלִין דְּסָסְגוֹנָא וּמקָרְבִין נִדרֵיהוֹן וְנִדבָתְהוֹן וּבנֵיהוֹן נָפְקֵי יִרכֵיהוֹן יָאֲיָן כְּזַהרִין דִּקבִיעָן עַל כְּלִילָא דְקֻדשָׁא דַּעֲבַד בְּצַלאֵל אוּמָנָא לְאַהֲרֹן כָּהֲנָא :

עין המסורה:
בנעלים - ב': יש' יא , טו; שה"ש ז , ב.

מסורה קטנה:
בנעלים - ב'; חמוקי - ל'; חלאים - ל'; אמן - ל'.

רש"י:
מה יפו פעמיך בנעלים - הם אומרים לה: חפצים אנו שתדבקי בנו , בשביל נוי וחשיבות שראינו בך בעודך ביופייך. יפו פעמיך בעליית הרגלים , בת נדיבים (ראה סוכה מט , ב). חמוקי יריכיך - סתרי יריכיך. כמו חלאים - קבוצת עדיי זהב קרוי "חלי כתם" (מש' כה , יב); 'אל חולי' בלשון ערבי. ורבותינו דרשוהו על נקבי השיתין של נסכים , שנעשו מששת ימי בראשית , עגולים כמו ירך (ראה סוכה מט , א); כמו חלאים - לשון חפירה , כמו 'חוליית הבור' (ראה משנה שבת יא , ב). מעשה ידי אמן - ידי הקדוש ברוך הוא; במסכת סוכה (מט , א). אמן - כמו 'אוּמן'. קילוסו של הקדוש ברוך הוא - ישראל מקלסין אותו מלמעלה למטה , ומתחילין מ"ראשו כתם פז" (שה"ש ה , יא) ויורדין ובאין עד "שוקיו עמודי שש" (שם , טו) , לפי שהם באים לרַצותו להוריד שִיכְנוֹ מן העליונים לתחתונים. והוא מונה קילוסה מלמטה למעלה: מה יפו פעמיך - הם הרַגלים , ומונה והולך למעלה עד "ראשך עליך ככרמל" (להלן , ו) , שהוא בא למושכה אליו.

רשב"ם:
מה יפו פסיעותייך וקישוטי נעלייך , כבודה בת מלך (ע"פ תה' מה , יד) , סתרי יריכייך נאים ויפים כמו חלאים ותכשיטים מעשה ידי אומן - עשויין באומנות.

ר' יוסף קרא:
מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי יריכייך - סתרי יריכייך , כמו חלאים - כמין תכשיטים נאים שהם מעשה ידי אמן באומנות , והם נאים. חלאים - כמו "וחלי כתם" (מש' כה , יב) , וכן "נזמה וחלייתה" (הו' ב , טו).

ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק:
חמוקי - הכף שעל הירך. ויש אומרים (ראה השרשים: 'חמק') כי כמוהו "חמק עבר" (שה"ש ה , ו); ועניינו: הלך. חלאים - עדי עגול מקובץ; כמו "וחלי כתם" (מש' כה , יב). אמן - חרש חכם (ע"פ יש' מ , כ); ואין בלשון הקדש חבר לו.

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
מה יפו פעמיך - כשתלכי לארצך. חמוקי ירכיך - כמו "שוק על ירך" (שו' טו , ח) - רגלים ופרשים (ראה ת"י).

ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
ענה ואמר לה: מה יפו פעמיך! וקראה 'בת נדיב' , כמו שאמרה היא "מרכבות עמי נדיב" (שה"ש ו , יב).

ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
חמוקי יריכיך - יש אומרים (ראה מחברת: 'חמק') , שהוא המקום שיסוב הירך; וכן יפרש "תתחמקין" (יר' לא , כא) , גם "חמק עבר" (שה"ש ה , ו). חלאים - לשון רבים מן "חלי כתם" (מש' כה , יב); כמו "צבאים" (דה"א יב , ט) , שהוא לשון רבים מן "צבי" (יש' כג , ט). אומן - חָרָש; וזה הלשון ידוע.

ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
והיו אומרים: מה יפו פעמיך. ועניין חמוקי יריכיך - שהיו מכוסים בבגד מצוייר במיני חלאים.

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
מה יפו פעמיך - שיעלו ישר מכל מקום; כעניין "מי אלה כעב תעופינה" (יש' ס , ח).

רלב"ג:
מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן - מפני שבזאת ההשגה יעתק מהמאוחר אל הקודם , כמו שביארנו (שה"ש ה , טז) , נעתק עתה בספורו שבחיה מרגלה אל ראשה , בהפך מה שהיה משבח אותה במה שקדם באופן ההשגות האחרות (שה"ש ד , א - ה; ו , ה - ז). ואמר שיפו פעמיה , רוצה לומר: מה שתכינהו מהמשיגים והמקרים המאוחרים , ואם הם בנעלים , עד שימנעוה הנעלים מהשיג אותם השגה שלימה; וזה , להורות על חולשת ההשגה והידיעה אשר באלו המקרים בתחלת הענין. והנה בארנו בנעלים על זה האופן על דרך "של נעלך מעל רגלך" (יהו' ה , טו). וקראהּ 'בת נדיב' - להתיחסה יחס - מה אל הפועל הנבדל , אשר הוא הנדיב , מצד היות השגתה רוחנית עד שהיא כמו ממוצעת בין הפרטי המוחש והמושכל ממנו; וזה , כי כבר הופשטו מהמקרים אשר לדברים המוחשים הרבה בהגיעם אליה. ואפשר שיהיה הרצון בזה , כי אלו הצורות הדמיוניות אשר בה הם עלולות מהשכל , אשר הוא הנדיב , כי הוא יישירה אל העמידה עליהם , והיא נשמעת אליו להכין אותם לו כפי היכולת. ורמז בזה אל שלמות התקון אשר ימצא במה שתכינהו אליו באלו ההשגות. והנה העיר עוד בקראו אותה 'בת נדיב' על ענין נפלא , נעלם מקצת בקיאי הפילוסופים; וזה , שהם חשבו כי מפני שהנפש הדמיונית נפסדת , והיא צריכה אל השכל בהגעת שלמותו עד שאי אפשר הגעתו לה מזולתה , והוא שלמות לה - הנה יחוייב שיהיה נפסד השכל הנקנה , כי בהפסד בעל השלמות יפסד שלמותו. וכבר אמרנו בהתר זה הספק בביאורנו ל'ספר הנפש' , ונקצר המאמר בכאן אל מה שיהיה בו די בזה המקום. ונֹאמר , שאם היתה הצורה הדמיונית סבה למציאות הצורה המושכלת , היה זה ספק מחוייב על כל פנים. אלא שאין הענין כן , וזה שהצורה הדמיונית קרה שתהיה סבה באופן - מה בהשגת הצורה המושכלת , לא במציאותה. אבל הענין בהפך , וזה , כי הצורה המושכלת סבה למציאות הצורה המוחשת , אשר היא סבה למציאות הצורה הדמיונית. וזה דבר , כבר התבאר חיובו ב'מה שאחר הטבע'. וזה , שאלו הענינים המוחשים אי אפשר שיהיה בם הסדור והיושר המתמיד אשר בו יהיו מושכלים אם לא בשיהיו עלולים מסדור מושכל , הוא שֵׂכֶל; כמו שאי אפשר היות הסדור והיושר בענינים המלאכותיים אלא מפני הסדור המושכל הנמצא מהם בנפש האומן. ובהיות הענין כן - רצוני , שאין הצורה הדמיונית סבה במציאות הצורה המושכלת - הנה לא יחוייב כשתפסד הצורה הדמיונית שתפסד הצורה המושכלת. וזה , שאין כל מה שהוא סבה בידיעה מסתלקת הידיעה בהסתלקו. והמשל , שכבר יודרך האדם בידיעת דבר - מה מהדברים הלמודיים בשנחקה לו תמונה פרטית , תיישיר אותו אל זה הציור; והוא מבואר , שבהפסד התמונה ההיא לא יחוייב שתפסד הידיעה אשר הגיעה לו ממנה; וזה מבואר עד שהאריכות בביאורו מוֹתר. והנה קראה בכאן 'בת נדיב' להורות על שענינה עלול מהשכל , אשר הוא הנדיב. ומזה יתבאר , שהוא אפשר בשכל הנקנה שיהיה נצחי , עם הפסד הנפש הדמיונית. וכבר בארנו במה שאין ספק בו , בבאורנו ל'ספר הנפש' וב'ספר מלחמות יי'' (מאמר א פרק י) , שהוא מחוייב שיהיה השכל הנקנה נצחי , והתרנו כל הספקות הנופלות בזה המאמר. ואמרו חמוקי ירכיך וגו' - רמז אל הסבוב המגיע מהשגתה המאוחר תחלה , ואמר שסבובי ירכיה הם בתכלית היופי והתיקון , עם מה שבהגעת זה הסבוב מהקושי העצום.

ר' יוסף קמחי:
מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן - אומות העולם יאמרו לזו , בראותם ישועת ישראל ותפארתם; כמו שנאמר "וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו" (יש' נב , י) , ונאמר "ואשרו אתכם כל הגוים" (מל' ג , יב). חמוקי ירכיך - כמו משל להדרת דרכיהם ויפעת מהלכתם , שיראו האומות בעברם בארצם ויצאו לקראתם לכבדם ולאשרם ולעבדם , כמו שנאמר "כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו" (יש' ס , יב); ויאמרו: "הגדיל יי' לעשות עם אלה. הגדיל יי' לעשות עמנו היינו שמחים" (תה' קכו , ב - ג).

ר' ישעיה מטראני:
והם אמרו לי: מה יפו פעמייך - זה היופי אנו רואים בך: פעמיך בנעלים - רגליך הם יפים במנעלים שלך. והתחיל לשבחה מן הרגלים: חמוקי - כמו: סתרי יריכייך (ראה סוכה מט , ב). חלאים - מיני מרגליות.
ריכוז קישורים