תנ"ך - וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל־בנות השיר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְסֻגְּר֤וּ דְלָתַ֙יִם֙ בַּשּׁ֔וּק בִּשְׁפַ֖ל ק֣וֹל הַֽטַּחֲנָ֑ה וְיָקוּם֙ לְק֣וֹל הַצִּפּ֔וֹר וְיִשַּׁ֖חוּ כָּל־בְּנ֥וֹת הַשִּֽׁיר: (קהלת פרק יב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל־בְּנוֹת הַשִּׁיר: (קהלת פרק יב פסוק ד)

טקסט בלבד:

וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל־בנות השיר: (קהלת פרק יב פסוק ד)

תיקון קוראים:

וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל־בנות השיר: (קהלת פרק יב פסוק ד)

תרגום מגילות:
וִיהוֹן רַגלָך כְּבִילָן מִלְמִיפַּק בְּשׁוּקָא וְיִעדֵּי מִינָך רְעוּת מֵיכְלָא וּתהֵי מִיתְּעַר מִשִׁנתָּך עַל עֵיסַק קָל עוֹפָא כְּאִלוּ עַל קָל גַּנָבַיָא דְאָזְלִין בְּלֵילְיָא וְיִתרָפְפוּן סִפוָותָך מִלְמֵימַר שִׁירָתָא :

עין המסורה:
וסגרו - ב': יש' כד , כב; *קה' יב , ד. וחד: סגרו - יר' יג , יט. בשוק - ב' בסיפרא: קה' יב , ד , ה. השיר - ה': יש' כו , א; ל , כט; קה' יב , ד; דה"ב ה , יג; כג , יג. ואחד: והשיר - דה"ב כט , כח.

מסורה גדולה:
וסגרו ב' דלתים בשוק על מסגר. וחד ערי הנגב סגרו.

מסורה קטנה:
וסגרו - ב'; ויקום - ל'; וישחו - ל'.

רש"י:
וסוגרו דלתים - אילו נקביו. בשפל קול הטחנה - כשישפל קול הריחים הטוחנים מאכל שבמעיו , והוא הקורקבן , המסס. ויקום לקול הצפור - שאפילו קול צפור מנערתו משנתו משהזקין. וישחו כל בנות השיר - כל קולות של כלי השיר דומות עליו כשיחה. ולפי פשט משמעו: ישחו - כמו 'ישפלו': כל שרים ושרות יהו שפלים בעיניו; וכן ברזילי הגלעדי אומר לדוד: "אם אשמע עוד בקול שרים ושרות" (ש"ב יט , לו).

רשב"ם:
עד... לא תחשך השמש - טרם יהיה לך העולם חשוך ומאופל שלא יאירו לך המאורות , לפי שתהיה לך קרוב לזמן מיתתך , תשוב בתשובה. ושבו העבים - טרם יבוא לך חושך אחר חושך תהיה זריז לשוב להקדוש ברוך הוא. מקרא זה דוגמת "אלביש שמים קדרות" (יש' נ , ג) , ודוגמת שהעולם חשוך להם ברוב צרתם. ושבו - לשון חזרה. זהו שבתחילת גשם היו עבים בעולם , ואחרכך ירדו גשמים והאיר העולם , וגם עתה שבו העבים , זהו חושך אחר חושך. והוא ביום שיהו חלים וזעים שומרי הבית , הן הצלעות המגינות על חלל הגוף. והוא בסוף זקנתו , שיהיה חלש עד מאד. והתעותו - שיהיו מעוותים ורתתים אנשי החיל , הן השוקיים שהגוף נסמך עליהם. ובטלו הטחנות - שתהא בשינים בטילות שהרי נתמעטו בכחן. וחשכו הרואת - שחשכו העינים במקומן וסוגרו דלתים בשוק - שנסתתמו נקביו שמבחוץ. בשוק - נקבים החיצונים הפונים כלפי חוץ , הרואים את השוק. בשפל קול הטחנה - כאשר ישפל קול ריחים הטוחנין מאכל מעיו , והוא הֶמְסֵס. ויקום לקול הציפור - שמתיירא ומתבהל מקולן. וישחו - קול שׁרים ושׁרות ישפלו בעיניו , כעיניין שנאמר בברזילי הגלעדי לעת זקנתו , שנאמר "אם אשמע עוד קול (לפנינו: בקול) שרים ושרות" (ש"ב יט , לו). גם מגבוה - אף מדבר אחר שהוא גבוה מעט יירא ויפחד , ויהיה חת וירא ממנו בדרך. ויאנץ (בנוסחנו: וינאץ) השקד - שיהא בולט ממנו עצם קליבוסת , 'הנקא' בלעז , מחמת כחישותו. ויסתבל החגב - שיהיו עגבותיו לו לסבל ומשאוי. ותפר האביונה - ותהיה בטילה תאותו. כי הוא הולך לבית עולמו וימות , וסבבו הסופדים לבכותו. טרם יגיעו עליו כל אלה לעת זקנתו , יעשה תשובה. שיזועו - כמו "ולא קם ולא זע" (אס' ה , ט). בארובות - במקומותם. ויראו וחתחתים - דוגמת "אל תירא ואל תחת" (דב' א , כא) , 'יראה' ו'חיתוי' סמוכין זה לזה. וחתחתים - תיבה כפולה , כמו "ירקרק" , "אדמדם" (וי' יג , מט) , "פתלתל" (דב' לב , ה). ויאנץ - אל"ף אינה נקראת , והוא לשון "הנצו הרימונים" (שה"ש ו , יא). האביונה - לשון תאוה. שיאמר מן 'אבה' - 'אביון' , כמו מן 'צבה' - 'ציביון' , וה"י באה ללשון נקבה.

ר' יוסף קרא:
וסוגרו דלתים בשוק - שכל אחד סוגר דלתו ויוצא לראות השחוק. בשפל קול הטחנה - באותו עת שקול הטחנה שפל , שמניחים הריחים לשמוח. ויקום לקול הצפור - פירושו: ואז יקום אדם המשורר; ובלשון אשכנז קורין לו 'ליריקלא' וישחו כל בנות השיר - פתרונו: יהו נדברים ומשוררין , כל בעלי השיר. וישׂחו (בנוסחנו: וישׁחו) - מלשון דיבור , כמו "מגיד לאדם מה שיחו" (עמ' ד , יג); וישחו - 'אשרונט אנפרליץ' בלעז.

ראב"ע:
וסוגרו דלתים - הם השפתים; וכמוהו "דלתי פניו מי פתח" (איוב מא , ו). בשפל קול הטחנה - הוא הקרב העליון , הוא המסס , שהוא טוחן המאכל. ומלת בשפל - שם , ואיננו תואר; וכמוהו "טוב שפל רוח" (מש' טז , יט) - ועניינו: שפלות רוח. ועניין בשוק - על דרך משל: כשישפל קול הטחנה אין קמח נמצא , ויהיו חנויות שוק האופים סגורים. ונמצא "דלתי" (איוב ג , י) ו"דלתות" (יר' לו , כג); כמו "שפתי" (מל' ב , ז) ו"שפתות" (קה' י , יב). ויקום לקול הצפור - ידוע כי המאכל יוליד השינה , ובהסגר הפה נכרת המאכל ויקיץ לדבר קל. וישחו כל בנות השיר - הוא הגרון , שהיה לפנים בו משורר , ישח קולו עד שלא ישָמע. ובאה מלת ישחו שהיא לשון זכרים עם בנות שהן נקבות , כמו "וכל הנשים יתנו יקר" (אס' א , כ). ויתכן ששתיהן שבות למלת כל.

רלב"ג:
ויקרה לו מחולשת חוש השמע , שידמה לו שסוגרו דלתים בשוק לקול הנמוך אשר תחדשהו הטחנה; וזה יקרה מחולשת חוש השמע ומתנועת האויר אשר באמצעותו יקבל חוש השמע מוחשו , כמו שהתבאר ב'ספר החוש והמוחש'. ומרוב הישישות והחולשה יקום בבקר השכם לקול הצפור , כי לחולשת פעולותיו הטבעיות תהיה שנתו קצרה. וישחו כל בנות השיר - כי לא ישיג בהם ערֵבות. או ירצה בזה , כי הזקן , לחולשת הכח הפועל בו בנעימות הקוליות ורבוי החמר המתפעל , יתחייב שיהיה קולו עב ונמוך בשיריו. וכבר התבאר זה ב'ספר בעלי חיים'.

רלב"ג - ביאור המילות:
בשפל קול הטחנה - הוא הקול הנמוך שיתחדש מתנועת הרחים.

ר' יוסף כספי:
ולכן: זכור את בוראיך בימי בחורותיך וכו' - הפך נוהג העולם. ויאריך בספור הִנָּתק והִפָּסד האדם מעט מעט עד שישוב אל העפר , והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

ר' ישעיה מטראני:
וסוגרו דלתים בשוק - שתמיד יהיה כלוא בתוך הבית , ודלתי ביתו יהיו סגורים מלצאת בשוק. בשפל קול הטחנה - זו הכרס העליון , ששם נטחן המאכל ויורד לתוך המעים. ויקום לקול הציפור - מחמת פחד וחלישות שיש לו. וישחו כל בנות השיר - כל כלי זמר ישפלו לפניו , שאינו מרגיש בהם כלום מחמת הזקנה.
ריכוז קישורים