תנ"ך - עד אשר לא־ירחק ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על־המבוע ונרץ הגלגל אל־הבור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יֵרָחֵק֙ יֵרָתֵק֙ חֶ֣בֶל הַכֶּ֔סֶף וְתָרֻ֖ץ גֻּלַּ֣ת הַזָּהָ֑ב וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד֙ עַל־הַמַּבּ֔וּעַ וְנָרֹ֥ץ הַגַּלְגַּ֖ל אֶל־הַבּֽוֹר: (קהלת פרק יב פסוק ו)

טקסט וניקוד:

עַד אֲשֶׁר לֹא־יֵרָחֵק יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל־הַמַּבּוּעַ וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל־הַבּוֹר: (קהלת פרק יב פסוק ו)

טקסט בלבד:

עד אשר לא־ירחק ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על־המבוע ונרץ הגלגל אל־הבור: (קהלת פרק יב פסוק ו)

תיקון קוראים:

עד אשר לא־ירחק ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על־המבוע ונרץ הגלגל אל־הבור: (קהלת פרק יב פסוק ו)

תרגום מגילות:
עַד דִּי לָא יִתאֲלַם לִישָׁנָך מִלְמַלָלָא וּתהֵי רְעִיעָא מוֹקְרָא דְרֵישָׁך וְתִתְּבַר מְרָרְתָך עַל כַּבדָּך וְיִרהַט גּוּפָך לְגוֹ קִברָך :

עין המסורה:
ירתק (קרי; ירחק כתיב) - י"א פסוקים קרי תי"ו ולא כתיב: ש"ב יב , כד; כ , כג; כג , ח; מ"ב כד , יד; כה , יז; יש' סו , יז; יר' מט , כה; נב , כא; *שה"ש ד , ט; קה' יב , ו; דה"ב יא , יח.

מסורה קטנה:
ירחק - ירתק ק'; חבל - ל' בסיפ'; ותרץ - ל'; ותשבר - ל'; על - המבוע - ל'.

רש"י:
אשר לא ירתק חבל הכסף - זה חוט השדרה , שהוא לבן ככסף; ובמותו חסר מוחו ומתרוקן , ויבש ומתעקם בתוך החליות , ונעשה כשלשלת. ירתק - לשון "רתוקות כסף" (יש' מ , יט). ותרוץ גלת הזהב - זו אמה , שהיא מקלחת מים ונובעת כמעיין; כמו "גלות עליות" (יהו' טו , יט). ותרוץ - לשון 'רציצה'. ותשבר כד על המבוע - זה הכרס , שהוא צָבֶה ונבקע במותו. ונרוץ הגלגל אל הבור - יתרוצץ גלגל העין בתוך גומתו. ולפי פשוטו: גלגל שדולין בו מים מן הבור. כך נדרש כל העיניין במסכת שבת (קנא , ב ואי'). ומדרש קינות (איכ"ר פתיחתא כג) פותרו כלפי כל ישראל: "וזכור את בוראך (בנוסחנו: בוראיך) בימי בחורותיך" (לעיל , א) - בעוד שהבחירות שבכם קיימות: בעוד שהכהונה קיימת , שנאמר [בה] "ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן" (ש"א ב , כח); בעוד שהלוייה קיימת , שנאמר בה "כי בו בחר יי' אלהיך מכל שבטיך" (דב' יח , ה); בעוד שמלכות [בית] דוד קיימת , שנאמר [בה] "ויבחר בדוד עבדו" (תה' עח , ע); בעוד ירושלם קיימת - "העיר אשר בחרתי בה" (מ"א יא , לב); בעוד בית הבחירה קיים , שנאמר "עתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה" (דה"ב ז , טז); בעוד שאתם קיימים , שנאמר "ובך בחר יי'" (ראה דב' ז , ו). "עד" ש"לא יבואו ימי הרעה" (לעיל , א) - אילו ימי הגולה. "עד אשר לא תחשך השמש" (לעיל , ב) - זו מלכות בית דוד , שנאמר "וכסאו כשמש נגדי" (תה' פט , לז). "והאור" (לעיל , ב) - זו תורה , שנאמר "ותורה אור" (מש' ו , כג). "והירח" (לעיל , ב) - זו סנהדרי , דתנן (משנה סנה' ד , ג): סנהדרין היתה כחצי גרן עגולה. "והכוכבים" (לעיל , ב) - אילו הרבנים , שנאמר "ומצדיקי הרבים ככוכבים" (דנ' יב , ג). "ושבו העבים אחר הגשם" (לעיל , ב) - צרה אחר צרה קשה. אתה מוצא כל הנבואות הקשות שנתנבא עליהם ירמיה לא באו עליהם אלא לאחר חורבן הבית. "ביום שיזועו שומרי הבית" (לעיל , ג) - אילו משמרות כהונה ולוייה. "והתעותו אנשי החיל" (שם) - אילו הכהנים , שהם גבורים בכח. אמר רבי אבא בר כהנא: עשרים ושנים אלף לויים הניף אהרן ביום אחד. אמר רבי חנינא: המוראה הזה דבר קל הוא , והכהן זורקה יותר משלשים אמה. "ובטלו הטוחנות" (שם) - אילו המשניות הגדולות: משנתו של רבי עקיבא ומשנת רבי חייא ומשנת בר קפרא. "וחשכו הרואות" (שם) - ישתכח התלמוד מן הלב. "וסוגרו דלתים" (לעיל , ד) - כגון דלתי נחושתא בן אלנתן (ראה מ"ב כד , ח) , שהיו פתוחין לרווחה. "בשפל קול הטחנה" (לעיל , ד) - על ידי שלא נתעסקו בדברי תורה. אמר רבי שמואל: נמשלו ישראל בטחינת הריחים; מה הריחים אינן בטילות לא ביום ולא בלילה , אף כאן "והגית בו יומם ולילה" (יהו' א , ח). "ויקום לקול הצפור" (לעיל , ד) - זה נבוכד נצר הרשע; אמר רבי לוי: שמֹנה עשרה שנה היתה בת קול יוצאה ומפוצצת בפלטין של נבוכד נצר: עבדא בישא , זיל אחריב ביתא דמרך , דבני מרך לא שמעין ליה! "וישחו כל בנות השיר" (שם) - "בשיר לא ישתו יין" (יש' כד , ט). "גם מגבוה ייראו" (לעיל , ה) - מגבוהו של עולם יתיירא וידאג לבא , פן יעשה בו כאשר עשה בראשונים. "וחתחתים בדרך" (שם) - מתוך כך יבקש לו אותות ורמזים אם יצליח בדרך , כעניין שנאמר "כי עמד מלך בבל אל אם הדרך... לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים" (יח' כא , כו). "וינאץ השקד" (לעיל , ה) - תצמח נבואתו של ירמיה , שאמר "מקל שקד אני רואה" (יר' א , יא). אמר רבי אלעזר: השקד הזה , משעה שהוא מניץ עד שגומר פירותיו - עשרים ואחד יום; כך משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב - עשרים ואחד יום. ויסתבל החגב - זה צלמו של נבוכד נצר: "רומיה אמין שיתין פותייה אמין שית" (דנ' ג , א). ואם אין עוביו שש , אין יכול לעמוד , ואת אמר "אוקמיה בבקעת דורא" (ראה שם)? אמר רב ביבי: מעמידין אותו ונופל , ומעמידין אותו ונופל , עד שהביאו כל זהב של ירושלים ושפכו דימוס על רגליו , לקיים מה שנאמר "וזהבם לנדה יהיה" (יח' ז , יט). "ותפר האביונה" (לעיל , ה) - זו זכות אבות; תופר משענת אבהות שלכם; ויהיה "אביונה" מלשון 'אב'; בלעז 'פדרייש'. "כי הולך האדם" (לעיל , ה) - ישראל , שנקראו "צאן אדם" (יח' לו , לח); "אדם אתם" (יח' לד , לא) - אל בית עולמו - מבבל באו ולבבל חזרו. תרח אביהם מעבר הנהר היה (ראה יהו' כד , ב). "וסבבו בשוק הסופדים" (לעיל , ה) - גלות יכניה קדמה לגלות צדקיהו אחת עשרה שנה (ראה מ"ב כד , יח) , וכשהגלה נבוכד נצר את גלות צדקיהו בקולרין , היו יוצאין גלות יכניה לקראת נבוכד נצר על כרחן עם שאר בני העיר , לקלסו שהוא גבור מצליח; והיו רואין את השבויין ושואלין אותן איש על קרובו , מה נעשה בו , והיו משיבין אותן: "אשר למות למות ואשר לחרב לחרב" וגו' (יר' טו , ב); והיו מקלסין בידן אחת , ובידן אחת מספקין ומטפחין הספד על אחיהם ועל בניהם. עד אשר לא ירתק חבל הכסף - זו שלשלת היוחסין. ותרוץ גולת הזהב - אילו דברי תורה "הנחמדים מפז" (תה' יט , יא). ותשבר כד על המבוע - כדו של ברוך על מבועו של ירמיהו , ששניהם גלו לבבל ופסקו מלימודם בעוני הדרך. תחלה גלו למצרים , שהגלם יוחנן בן קרח (ראה יר' מג , ה - ז); וכשהחריב נבוכד נצר את מצרים , הגלם לבבל. ונרוץ הגלגל אל הבור - זו בבל , שהיא זוטו של עולם. וישוב העפר וגו' - מבבל היו ולבבל חזרו. והרוח תשוב - זו רוח הקדש , שכיון שנסתלקה רוח הקודש , גלו.

רשב"ם:
עד אשר לא ירתק - טרם ינתק חבל שדרתו של אדם ותתרוצץ גולגלתו ותיבקע כריסו ויתאנץ (אולי צ"ל: ויתרוצץ) הגוף בקבר. וישוב - הוא , המשול לעפר , על הארץ להיות עפר , והרוח תשוב אל הקדוש ברוך הוא אשר נתנה בגופו. טרם כל אלה ישוב בתשובה. ירתק - כמו "ורתוקות כסף" (יש' מ , יט). חבל הכסף - היא השדרה. גולת הזהב - היא הראש , שנותנין עליה גולה ועטרה. ותשבר כד על המבוע - כפל לשון על חבל הכסף. כי כאשר ניתק חבל , ונשבר הכד על פניה , לפי שהוא קשור ותלוי בו , והגלגל שבחבל נופל ונשבר ומתרוצץ.

ר' יוסף קרא:
ובאותן הימים אני מזהירך ומזכירך שתזכור את בוראך (ראה לעיל , א) עד אשר לא ירתק חבל הכסף - פירושו: דרך בחורים בבחרותם , מי שהוא עשיר והולך בדרכי לבו משתמש בכלי כסף וכלי זהב , ועושה דלי של זהב ותולהו על הבור בחבל ושלשלת של כסף ברתוקות כסף צורף (ע"פ יש' מ , יט) , וכשאדם מת הכל בטל וכלי תשמישו משתברין; וזהו שמזהירך שתזכור את בוראך (ראה לעיל , א) עד שלא יתבטל חבל הכסף. כי ירתק הוא מלשון 'עיקר ועיקור' , כמו "וכל (בנוסחנו: ובכל) תבואתי תשרש" (איוב לא , יב); "מסעף פורה" (בנוסחנו: פארה; יש' י , לג); וכאלה רבות. ובלעז 'אנץ כנא דשאנריינט (אולי: דשאנדיינט) לא קורדא'. ותרוץ גולת הזהב - לשון שבירה , כמו "ותרץ את גולגלתו" (שו' ט , נג). ונרוץ הגלגל אל הבור - זהו האופן שמשימין למעלה על הבור ונותנין עליו החבל כדי שיהא נוח לדלות.

ראב"ע:
עד - זה משל נכבד. וה'גוּלָה' היא בראש הגלגל המתגלגל בחבל , וראש החבל קשור בגולה. וירתק - מן "עשה הרתוק" (יח' ז , כג): כשיתקשר החבל , כאילו ישתלשל , לא ישיג אל המבוע. גם כן עניין ירחק , שהוא כתוב. ומלת ותרץ (בנוסחנו: ותרוץ) - מן "ותרץ את גלגלתו" (שו' ט , נג); מעניין "וירוצצו" (שו' י , ח): כאשר תשבר הגולה , וירוץ הגלגל אל הבור , ישבר הכד , ואין המים עולים. ומלת ונרוץ - בניין 'נפעל' , כמו "נכון" (הו' ו , ג) - פועל עבר יחיד , מן "נכונו ללצים שפטים" (מש' יט , כט). וחבל הכסף הוא חוט שלשִזְרה; וקראוֹ כסף בעבור היותו לבן. וגולת הזהב הוא המוח; ודימהו לזהב בעבור הקרום שיש עליו , שהוא אדום. והכד היא המרֵרה; ונקרא 'כד' בעבור ששם תתחבר המרה האדומה. והמבוע הוא הכבד. ונרוץ הגלגל - גלגלת הראש שהיתה למעלה לעולם , ירדה אל הבור מתחת לארץ.

רלב"ג:
עד אשר לא ירתק חבל הכסף - והם העורקים הבלתי דופקים , אשר ידלו האברים באמצעותם מהכבד והלב - הדם , ועמו מעט מהרוח החיוני. ותשבר הגֻלה אשר באמצעותה ידלו האברים הדם והרוח , והם העורקים הדופקים. ותשבר הכד אשר ירצו למלֹאת על המבוע אשר ימלאוהו ממנו , וירוץ הגלגל אל הבור - והוא הפך התנועה אשר תצטרך לאדם ממנו; כי האברים , לא די שלא ידלו ממנו , אבל יותך מהם.

רלב"ג - ביאור המילות:
ירתק - ישבר ויחתך. חבל הכסף - משל לעורקים הבלתי דופקים , אשר בהם ישולח הדם מהכבד אל האברים. ותרוץ - וישבר , ויפסק. גלת הזהב - הוא מענין "גלות מים" (יהו' טו , יט) , והם הברֵכות המשולחות לאברים מהלב , שבהם דם ורוח; והם העורקים הדופקים.

ר' יוסף כספי:
ולכן: זכור את בוראיך בימי בחורותיך וכו' - הפך נוהג העולם. ויאריך בספור הִנָּתק והִפָּסד האדם מעט מעט עד שישוב אל העפר , והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

ר' ישעיה מטראני:
ירתק חבל הכסף אחר שמת , וזהו חוט השדרה שהוא לבן ככסף; ומלת יירתק הוא כמו שֹׁרֶשׁ - "תְשָׁרֵשׁ" (איוב לא , יב) , מלשון "ורתוקות כסף צורף" (יש' מ , יט). ותרוץ גולת הזהב - זהו המוח עם הנרתיק שלו , שהוא עשוי כמו גולת מים והוא נקי כזהב. ו'תרוץ' הוא לשון שבירה , כמו "ותרץ את גלגלתו" (שו' ט , נג). ותישבר כד על המבוע - 'כד' קורא המרה שתשבר ותישפך על המבוע , היא הכרס העשויה כמו מעיין שֶלְמַיִם. ונרוץ הגלגל - הוא הוושט שמוריד המאכל והמשתה אל הכרס , וישבר ויפל אל החלל הגוף העשוי כמו בור.
ריכוז קישורים