תנ"ך - וכל
אשר
שאלו
עיני
לא
אצלתי
מהם
לא־מנעתי
את־לבי
מכל־שמחה
כי־לבי
שמח
מכל־עמלי
וזה־היה
חלקי
מכל־עמלי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכֹל֙
אֲשֶׁ֣ר
שָׁאֲל֣וּ
עֵינַ֔י
לֹ֥א
אָצַ֖לְתִּי
מֵהֶ֑ם
לֹֽא־מָנַ֨עְתִּי
אֶת־לִבִּ֜י
מִכָּל־שִׂמְחָ֗ה
כִּֽי־לִבִּ֤י
שָׂמֵחַ֙
מִכָּל־עֲמָלִ֔י
וְזֶֽה־הָיָ֥ה
חֶלְקִ֖י
מִכָּל־עֲמָלִֽי:
(קהלת פרק ב פסוק י)
וְכֹל
אֲשֶׁר
שָׁאֲלוּ
עֵינַי
לֹא
אָצַלְתִּי
מֵהֶם
לֹא־מָנַעְתִּי
אֶת־לִבִּי
מִכָּל־שִׂמְחָה
כִּי־לִבִּי
שָׂמֵחַ
מִכָּל־עֲמָלִי
וְזֶה־הָיָה
חֶלְקִי
מִכָּל־עֲמָלִי:
(קהלת פרק ב פסוק י)
וכל
אשר
שאלו
עיני
לא
אצלתי
מהם
לא־מנעתי
את־לבי
מכל־שמחה
כי־לבי
שמח
מכל־עמלי
וזה־היה
חלקי
מכל־עמלי:
(קהלת פרק ב פסוק י)
וכל
אשר
שאלו
עיני
לא
אצלתי
מהם
לא־מנעתי
את־לבי
מכל־שמחה
כי־לבי
שמח
מכל־עמלי
וזה־היה
חלקי
מכל־עמלי:
(קהלת פרק ב פסוק י)
תרגום מגילות:
וְכָל
מָא
דִבעוֹ
מִנִי
רַבָּנֵי
סַנהֶדרִין
לְדַכָּאָה
וּלסַאָבָא
לְזַכָּאָה
וּלחַיָיבָא
לָא
כְלֵיתִי
מִנְהוֹן
פְּשַׁר
מִלוּלָא
וְלָא
מְנַעִית
יָת
לִבִּי
מִכָּל
חֶדוַת
אוֹרָיתָא
אֲרוּם
הֲוָה
לִי
פְנָאי
דְּלִבִּי
בָדַח
בְּחָכמְתָא
דְאִתיְהֵיבַת
לִי
מִן
קֳדָם
יְיָ
מִן
כָּל
בְּנֵי
אֱנָשָׁא
וַחֲדֵית
בֵּיהּ
יַתִּיר
מִן
כָּל
טַרחוּתִי
וְדֵין
הוּא
חוּלָקִי
טָב
דְּאִזדַּמַן
לִי
לְקַבָּלָא
עֲלוֹהִי
אֲגַר
שְׁלִים
לְעָלְמָא
דְאָתֵי
מִכָּל
טַרחוּתִי
:
רש"י:
לא
אצלתי
-
לא
ריחקתי
להבדיל
מהם
,
וכן
"ויאצל
מן
הרוח...
ויתן
על...
הזקנים"
(במ'
יא
,
כה);
כמנורה
שמדליקין
ממנה
נירות
הרבה
,
ואין
אורה
חסר
כלום
(ראה
ספ"ב
צג).
וזה
היה
חלקי
-
ואחרי
עשותי
כל
אלה
,
אין
לי
מכולם
אלא
זה.
רב
ושמואל
(ראה
גיטין
סח
,
ב
ורש"י
שם):
חד
אמר:
מקלו
,
וחד
אמר:
קודו
-
מקידה
של
חרס
ששותה
בה.
[(ת"ג:)
ולפי
הפשט
כן
הוא:
מה
שלבי
שמח
בכל
עמלי
הוא
היה
חלקי
מכל
עמלי
,
שלא
נשאר
בידי
יותר.]
ויש
פותרים
ממדרש
אגדה
כל
העניין
(ראה
קה"ר
ב
,
ג)
בבתי
מדרשות
ותלמידים
[ובבתי
כנסיות]
,
ו"יער
צומח
עצים"
(לעיל
,
ו)
-
עמי
הארץ
למלאכת
שדות
וכרמים.
רשב"ם:
לא
אצלתי
-
לא
הבדלתי
מהם
,
שעשיתי
לי
כל
דבר
חשיבות
אשר
ראיתי.
כי
לבי
שמח
-
שהרי
לבי
היה
שמח.
זה
היה
חלקי
-
חלק
זה
היה
לי.
ר' יוסף קרא:
וכל
אשר
שאלו
עיני
לא
אצלתי
מהם
-
לא
מנעתי
מהם.
לא
מנעתי
את
לבי
מכל
שמחה
כי
לבי
שמח
בכל
(בנוסחנו:
מכל)
עמלי
וזה
היה
חלקי
מכל
עמלי
-
פתרונו:
שמחה
ששמחתי
בכל
עמלי
-
זה
בלבד
היה
חלקי.
ראב"ע:
וכל
אשר.
יש
אומרים:
אצלתי
-
שהוא
מן
'אֵצל';
והעניין:
לקחתי
כך
מאצלו;
והוא
מהבניין
'הקל'
,
ומלת
"ויאצל"
(במ'
יא
,
כה)
-
מהבניין
'הכבד';
והיה
ראוי
להראות
האל"ף
,
כמו
"יחזק
במעוזי"
(יש'
כז
,
ה)
שהוא
מן
"החזיק"
(דב'
כב
,
כה).
ושִמְחתי
בעמלי
היתה
שכר
יגיעתי
,
והיא
לבדה
היתה
חלקי.
רלב"ג:
וכל
אשר
שאלו
עיני
מחמודות
העולם
לא
מנעתי
מהם
,
לא
מנעתי
את
לבי
מכל
שמחה
כי
לבי
היה
שמח
מכל
עמלי.
והשמחה
שהייתי
שמח
מכל
עמלי
היתה
לבד
חלקי
מכל
עמלי
,
כי
אין
בו
תועלת
זולת
זה.
ר' יוסף כספי:
ואמר:
הגדלתי
מעשי
,
בניתי
לי
בתים...
עשיתי
לי
גנות
ופרדסים...
עשיתי
לי
ברכות
מים...
קניתי
לי
(בנוסחנו
ללא
'לי')
עבדים...
ותענוגות
בני
האדם
שדה
ושדות
-
הן
הנה
היו
אלף
נשים
שנמצאו
אצלו
(ראה
מ"א
יא
,
ג).
וגדלתי
והוספתי
חכמה
מכל
שהיה
לפני
בירושלם.
אף
חכמתי
עמדה
לי
-
כלומר:
עמדה
עמי
תמיד
ושקדה
אתי
,
כי
יום
יום
אני
מגדיל
ומוסיף
במספר
הקניינים
כלם;
כי
על
דרך
משל
,
אם
היום
יהיו
לי
שבעת
אלפי
צאן
(ע"פ
איוב
א
,
ג)
,
אשתדל
כי
למחר
יהיו
שמנה
,
ומחרתו
תשעה;
וכן
כל
הדומה
לזה
,
כי
זה
מעלת
זאת
החכמה.
ואמנם
בעבור
שזכר
למעלה
(פס'
ג)
כי
אינו
עוזב
הקצה
האחרון
לגמרי
אבל
אוחז
בסכלות
,
לקח
בזה
עתה
לשון
נקיה
ואמר:
וכל
אשר
שאלו
עיני
לא
אצלתי
מהם
לא
מנעתי
את
לבי
מכל
שמחה
כי
לבי
שמח
-
ולא
אמר:
'מכל
שחוק'
,
או
'נסוך
בשמחה'
,
שענינו
ניסוך
יין
ומשתאות
,
אבל
אמר
,
כי
עם
היותו
מפליג
בהגדלת
המעשים
,
הנה
התנשא
בעצמו
שיערב
עם
זה
שמחה
,
הפך
מה
שיעורב
בזולתו
רב
כעס
ומכאוב.
כאלו
אמר:
אמת
כי
דרך
נסיון
למצאי
עצמי
חכם
בעיוניות
ומלך
גדול
,
רציתי
לכבוש
הגדלת
המעשים
,
שאעבור
כל
הנמצאים
אתי
בירושלם
,
אבל
נשמרתי
מנפול
במה
שיפלו
בו
זולתי
,
כי
ברוב
חכמה
רוב
כעס
ומכאוב
(ראה
קה'
א
,
יח);
ואמת
כי
עם
רוב
חכמתי
זו
היה
לבי
תמיד
שמח
,
ולא
השיגני
מעמלי
וחכמתי
זו
שום
הצטערות
ומכאוב
והתטרדות
בלילה
אם
במחשבות
על
זה
אם
לסבה
אחרת.
וזה
ההתנשאות
היה
ראוי
לשלמה
השלם
,
ואם
נטה
אל
הקצה
הראשון
דרך
צחות
ונסיון
מלכות
,
והראיה
בזה
מספר
שבע
מאות
שרות
ושלש
מאות
פילגשים
(ראה
מ"א
יא
,
ג);
וכל
זה
מבואר.
והעולה
מזה
,
שהוא
הפליג
מאד
בזה
הקצה
הראשון
,
רצוני:
הגדלת
המעשים
,
הנקראת
'חכמה
נכבדת'
בלשון
בני
אדם;
ר' ישעיה מטראני:
אף
חכמתי
עמדה
לי
-
שאע"פ
שעסקתי
על
התענוג
לא
נתרשלתי
מן
החכמה.
וזה
היה
חלקי
מכל
עמלי
-
אותו
המועט
שנהנה
גופי
ולא
יותר.